נשים בחיל הים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כמו בכלל צה"ל, משרתות נשים במגוון תפקידים בחיל הים הישראלי. הן משתתפות במערכות הלחימה, בקריות בשליטה, בתחזוקה ובארגון, ובניהול משרדי היחידות ומטה חיל הים.

החל משנת 1998 גם קורס חובלים פתוח עבור נשים.

שירות חובה

מרבית הנשים המשרתות בחיל הים הן חיילות בשירות חובה, לחלק מהתפקידים נערכים קורסים קדם צבאיים.

שירות בים

ערכים מורחבים – קורס חובלים#נשים בקורס חובלים, אח"י נגה#שילוב חיילות בצוות האונייה

מרבית התפקידים המאוישים על ידי נשים הם ביחידות החוף. נפתחו אפשרויות לשירות בים, כימאיות בפלגות המעגן ויחידות הגנת הנמלים וכקצינות בספינות טילים וספינות ביטחון שוטף.

מלחמת העצמאות ואחריה

במלחמת העצמאות שירתו נשים על ספינות בתפקידי אלחוטאיות וכחובשות.[1] דו"ח כוח אדם מדצמבר 1948 מפרט שמתוך 242 נשים בחיל הים כולו, רק עשר שירתו בכלי השיט: שש אלחוטאיות, שתי אפסנאיות ושתי פקידות. מתוכן תיזכר מיכל דוניה לוחמת הפלמ"ח שנעשתה אלחוטאית באח"י מעוז אשר השתתפה בטיבוע אל אמיר פארוק. מטה החיל דרש תגבורת מתוך כוונה להעלות 10 נשים בכל ספינה לתפקידי ניווט, שמירה, תותחים קלים מכ"ם וכן פקידות, טבחות, וחובשות.[2] במהלך שנות החמישים התקבלה החלטה במטה הכללי שאין להעמיד נשים בקו האש. המשמעות לחיל הים הייתה להפסקת הנוהג של שירות נשים בכלי שיט.

שנות ה-70

חידוש שירות נשים בכלי שיט נעשה בשנת 1977, בתקופת פיקודו של מיכאל ברקאי, בעצה אחת עם קצינת ח"ן ראשית דליה רז. קבוצת חיילות בפיקוד הקצינה מיכל ברוקמן[א] הוצבו באוניית האימונים אח"י נגה בפיקוד עמי שר אל. החיילות השתלבו בפעילות האונייה ומילאו תפקידי הימאות והתחזוקה. הגברים בצוות התייחסו באהדה רבה לנשים המשרתות. גם כאשר הונהגה "משמעת מים"[ב] לנשים היה מותר להתרחץ והצוות קיבל זאת בהבנה.[3]

בשנת 1977 גם נערך בבית ספר לחובלים בפיקודו של סא"ל רפי אפל, קורס לקצינות חובלות. הקורס כלל קורס קצינות בבה"ד 12 ושלב הלימודים של קורס חובלים מחזור ל"ג. בקורס השתתפו וסיימו 8 חיילות שהוסמכו לקצונה ימית. לקורס זה לא היה המשך עד שנת 1998 שאז נפתחו מחדש תפקידים לנשים.[4]

המאה ה-21

במאה ה-21 הוצבו נשים גם בתפקידי פיקוד ימי - סרן אור כהן בוגרת קורס חובלים הייתה האישה הראשונה שפיקדה על ספינת דבורה. [5]

במלחמת חרבות ברזל נמנו חיילות עם הלוחמים בים. רב"ט קאמיי אחיאל, לוחמת יחידת סנפיר, נהרגה סמוך לגבול ישראל-לבנון כתוצאה מתקלה.[6]

בתי ספר ימיים

בתי הספר הימיים בישראל פעלו שנים רבות בלא להכשיר נשים למקצועות הים. הדבר השתנה בשנת 1988 כאשר זאב אלמוג (אברוצקי), מנהל בית הספר לקציני ים עכו, הסכים לצרף למחזור ל"ו שמונה נערות.[7] השילוב הצליח כל השמונה סיימו את הלימודים בהצלחה. ומאז משולבות נערות בלימודים גם בשאר בתי הספר הימיים.

צלילה והגנת נמלים

נשים בשירות חובה שעברו קורס מדריכות צלילה למים רדודים משמשות בתפקיד צוללות בשלושת בסיסי חיל הים.

צוללת פורצת דרך הייתה פולט קומאר, ניצולת שואה שעלתה מצרפת לבדה ונקלטה בקיבוץ שדות ים. בקיבוץ הכירה את יוסף דרור ואת יוחאי בן נון שהזמינו אותה להצטרף לפלי"ם. הצטרפותה ליחידת הצוללים נתקבלה בדחיה על ידי חלקם. הלוחמים הצוללים פועלים בזוגות. הלוחם ראובן פנחסי שהוצמד כבן זוגה לצלילה, הפך לבן זוגה לחיים.[8][9]

בשנת 1977 נערך בשייטת 13 קורס מדריכות צלילה. את הקורס סיימו ארבע חיילות והחלו בתפקידי הדרכה וצלילה הגנתית.
בשלושת בסיסי חיל הים המרכזיים היו קיימים - צוללי מים רדודים. צוללים אלו הוכפפו פיקודית לפלגת מעגן שהפעילה גם גוררות. בבסיס חיפה הוכפפו לילת"ם ומשימתם העיקרית הייתה בדיקת תחתית לאוניות אזרחיות. מרכיב כוח האדם של צוללי מים רדודים התבסס תחילה מתוך אנשי מילואים של שייטת 13 ויחידה 707 לשעבר, אנשי מילואים שהוסמכו לצלילה בעת שירותם בכלי שיט.

יחידות הגנת נמלים

החל משנת 1996 ובצורה מדורגת הוחלפו צוללי מים רדודים בצוללים סדירים, במקביל התפתח קורס המתאים למשימתם ושמם הוחלף לצוללי יב"ן. צוללים אלו היוו את הבסיס להקמת יחידת סנפיר. בכפיפות פיקודית לבסיסים ובכפיפות מקצועית בנושאי צלילה לילת"ם.

בשנת 2000 נכנסו לראשונה חיילות לקורס יב"ן. שתי חיילות סיימו והוסמכו כצוללות יב"ן. ומאז השתתפו חיילות נוספות בקורס זה. בשנת 2004 נכנסו לראשונה חיילות בשירות חובה לקורס צולל מקצועי. בשנת 2005 הוסמכו שתי חיילות כצוללות מקצועיות ושירתו בילת"ם. מאז ועד היום הוסמכו חיילות נוספות וחלק מהן אף נשארו בשרות קבע בילת"ם.

חסימת משטי מחאהבסיס אשדוד מתמודד מדי פעם עם משטי מחאה המאורגנים על הפלסטינים ואוהדיהם. ב-5 באוקטובר 2016, עצרו כלי השיט של הבסיס משט מחאה, אשר על מנת למשוך תשומת לב עולמית בצע על ידי נשים בלבד. לשם כך רוכז צוות מוגבר של חיילות הבסיס על סירת צרעה של יחידת סנפיר. סירת המפגינות נעצרה. העימות נשאר ברמת עצימות נמוכה, הן הובאו לנמל אשדוד ושולחו לארצותיהן.

ניהול תיאום ותכנון

ככלל נשים בתפקידי תיאום וניהול הפעילו את כישוריהן הבסיסיים העדיפים ביכולת לעסוק במספר נושאים בו זמנית, לחשוב במצבי לחץ וכאשר התקיים ויכוח לנהל את העימות בעצימות נמוכה כדי שלא יגיעו לידי מריבה.

מנהלות זכורות לטוב הן: קצינת ניהול שייטת המשחתות רינה לוי. קצינת ניהול שייטת ספינות הטילים שרונה תגר שמיר, קצינת תיאום הדרכה בבה"ד חיל הים שושנה לובליני. מנהלת משרד בשייטת הצוללות זהבה זוהר.

סא"ל אידה מינץ ראש ענף תכנון וסדר הכוחות ומבקרת חיל הים. רס"ן כרמית דוכן אשכנזי מפל"ג כוח אדם בשייטת 13נבחרה כקצינה מצטיינת בשנת 2014.[10]

כתבניות - חיל הים כמו יתר הצבא מתנהל עם חומר כתוב. ספרי הפעלה, הוראות קבע, פקודות שגרה עד תחילת שנות ה-90 הודפסו במכונות כתיבה. על כל שגיאה היה צריך להדפיס מחדש את כל הדף. חיילות במשרדי היחידות ובמטה רכשו מיומנות הדפסה במכונה ולמדו לפענח את כתב היד של מפקדיהן.

קצינות ח"ן חיליות

ביולי 1948 הוקם מערך הח"ן החילי בפיקודה של שושנה זנדבנק. אשר פעלה למען החיילות. אחת ההצלחות שלה היה הזכות ללבוש את מדי החיל הכחולים ומדי החג הלבנים במקום מדי החאקי של צה"ל הגדול.[11]

תפקיד קצינת ח"ן היה קיים ביחידות בחיל הים מקום המדינה ועד שנת 2001. כשחיל הנשים בוטל על ידי הרמטכ"ל שאול מופז. קצינת הח"ן הייתה הכתובת העיקרית לטיפול בנושאי תנאי שירות ויישוב סתירות בין צורכי השירות ואפשרויות האישה לקיים הלך חיים תקין. הקצינה שימשה ככתובת לחיילות המשרתות ביחידה ולמפקד היחידה להבנת הצרכים וקבלת סיוע מידי.

רשימת קצינות הח"ן החיליות

קצינות הח"ן החיליות
שם תקופת פיקוד התפתחות ואירועים מיוחדים תמונה
שושנה זנדבק יולי 1948 -
רותה ינאי 1950–1961
נעמי לפיד 1961–1964
רינה פאוקר
אלישבע שריג
סימה סלע פברואר 1972 - יולי 1973 סיוע לחיילות בבסיסים רחוקים: עין גדי, שארם א-שייח', ראס סודר, ראש הנקרה וכו'. וכן בשמירה על זכויותיהן.
אסתר זוטא 1973 עד 1979 [ג]
אילנה מאיו 1979 - 1983
יהודית אלישר (קנל) 1983 - 1986
אורנה קאוף 1984 ממלאית מקום
שואלי פסט 1986 - 1988
דיטה ניב 1988 - 1991 שירות נשים בכלי שיט וגוררות, לימודים אקדמאים לקצינות בתקופת השירות.
שואלי פסט 1991 - 1993 פעם שנייה
אילנית פנר קיץ 1993 עד נובמבר 1995 מתווה להפלגות נשים בתפקיד
קלודין גלנט נובמבר 1995 עד 1997 סגירת התפקיד


במטה ויחידות חיל הים

מרבית הנשים ביחידות ומטה החיל הים ממלאות תפקידים בנושאי כוח אדם. נראה כי התחום הזה מאפשר להשיג צורכי החיל תוך התחשבות בפרט.

במערך הגילוי החופי

ערך מורחב – מערך השליטה הימית

באמצע שנות הששים הוברר הצורך המבצעי באבטחת חופי המדינה נגד חדירות עוינות ונפרשו תחנות מכ"ם לחוף הים התיכון, מפרץ אילת ומפרץ סואץ. התחנות אוישו על ידי חיילות בשירות חובה שעברו הכשרה למקצוע "מוכ"ם חוף" בקורס של חודשיים בבה"ד חיל הים. בשנות ה-80 שונה שם המקצוע ל"בקרית שליטה". בקריות שליטה שרכשו ניסיון מונו לאחראיות משמרת. חלקן המשיכו בשירות קבע, עברו קורס קצינות והשלמה חילית ונעשו מפקדות תחנה. סרן יפה אורי פיקדה על "מערך דרום" עד תחנת גבעת אולגה.[12]

הבקריות עובדות במשמרות ומקיימות תצפית באמצעות מכשירי המכ"ם ואמצעי ראיית הלילה, מדריכות ומכוונות את ספינות פלגות הבט"ש ליירט כלי שיט ושחיינים עוינים. המשרתות במערך השליטה זכו לכינוי "העיניים של המדינה" והן מושא לכבוד ולהערכה. מרבית החדירות מן הים שלא צלחו, נמנעו הודות לעירנותן של בקריות השליטה.[13]

בשנות השבעים אויישו תחנות מכ"ם החוף של בסיס אשדוד בחיילות, מתחנת אל עריש ועד מגדל שלום. האיוש התקבל תחילה בספקנות אך זכה להצלחה.[14]

בתפקידים טכניים

מספנת חיל הים מפעילה נשים בתחזוקת מערכות כל השיט, במעבדה לכימיה ובחיווט אלקטרוניקה.

בהדרכה

בסיס ההדרכה של חיל הים נהנה משירות נשים במפקדת הבסיס ובתי הספר כמו יתר היחידות. מתקני ההדרכה הממוחשבים אפשרו לחיילות לבוא לידי בטוי. התפקידים במאמנים השונים נעשו מבוקשים והחיילות משרתות בהם לאחר מיון קפדני.

להקה ומקהלה

ערך מורחב – להקת חיל הים

כמחצית מחברי להקת חיל הים היו חיילות בצבא חובה אשר נבחרו לתפקידיהן לפי קריטריונים מיוחדים בכושר זמרה ומשחק. חלקן המשיכו בקרירה ונעשו מפורסמות - ביניהן ריקי גל, רבקה זהר, חיה ארד ונטע ברזילי.

מדי פעם הוקמה לצורכי אירועים שונים מקהלת חיל הים, שהורכבה בעיקר מחיילות.

אזרחיות עובדות צה"ל

מספר תפקידים בחיל הים אוישו על ידי נשים שלא נחשבו כחיילות. בדרך כלל היו אלה תפקידים מיוחדים שדרשו ניסיון רב בנושא. תפקיד אזרחית בח"ק אפשר שהנושא יקבל טיפול יעיל ביותר. אלינא קרמר שהחלה בשנת 1946 כמנהלת ספרית חיל הים נעשתה מפקדת מרכז מידע והכניסה את המחשוב לנושא. ליאת לרר שהחלה בשנת 1978 בתפקיד ראש מדור היסטוריה המשיכה בתפקיד עד שנת 2008. בזכות תיקי המבצעים והסיכומים השנתיים נעשה בסיס לזיכרון התרחשויות שונות בהיסטוריה של חיל הים. זהבה זוהר כמנהלת שייטת הצוללות החזיקה בתפקיד עד 2018.

בדרגות בכירות

מעורבות בחברה - מתוך הנשים ששירתו בחיל הים המשיכו ונעשו מעורבות בחברה:

  • גב' חולדה גורביץ מעתלית שירתה בשנים הראשונות ונעשתה פעילה מאוד בוועד למען החייל באזור חיפה.
  • גב' מלכה לוינסון - אחותו של ראש העיר אבא חושי זומנה על ידו לנהל את ועדת האימוץ של חיל הים לחיפה ועסקה בכך שנים רבות.[15]

בדרגות בכירות - מבין הנשים ששירתו בחיל הים יש ציין כאלה שעשו שירות מיוחד או הגיעו לדרגות בכירות בצה"ל.

  • אל"ם דליה רז מחיפה, אשר החלה דרכה כשלישה בבה"ד חיל הים והגיעה להיות קצינת ח"ן ראשית בצה"ל מילאה תפקיד זה למעלה משש שנים. 1982-1975 ולאחר שיצאה לאזרחות הייתה חברה במועצת העיר חיפה.
  • תא"ל מיכל תשובה - החלה דרכה בבסיס אילת עברה למספן כוח האדם והייתה האישה הראשונה שמילאה תפקיד של ראש מספן. המשיכה לצה"ל ומילאה את תפקיד ראש מנהל הסגל בצה"ל עד פרישתה ביולי 2020.
  • אל"ם ענת אזרי סורקיס ילידת חיפה, קצינת מודיעין בתחומי המל"ם והמחקר. ב-2011 נהייתה אזרי סורקיס לקצינה הראשונה בחיל הים שהועלתה לדרגת אלוף-משנה, כשמונתה לתפקיד ראש מחלקת מחקר במספן מודיעין. לאורך השנים ליוותה מבצעים ופרויקטים, שנותרו רובם חשאיים. בין השאר ליוותה את מבצע לכידת אונית הנשק הפלסטינית קארין איי, את מבצע חשיפה מלאה שבמהלכו נתפשה האונייה "קלוס-סי" ואת מבצע צוק איתן. בוגרת המכללה לביטחון לאומי.
  • אל"מ אורטל סהר קויטל, קצינת מודיעין בתחומי האיסוף, המל"ם והמחקר. בין יתר תפקידיה, הייתה מפקדת יחידה 663 (האישה הראשונה והיחידה עד כה שמילאה תפקיד זה) כולל במהלך מלחמת לבנון השנייה. ליוותה מבצעים ופרויקטים, שנותרו רובם חשאיים. ב-2018 מונתה לתפקיד ראש מחלקת מחקר במספן מודיעין, במהלך תקופתה כרמ"ח מחקר, חיל הים נטל חלק מרכזי במערכה בין המלחמות ובמבצע שומר חומות. בוגרת תואר ראשון בערבית ומדעי המדינה ותואר שני במנהל ומדיניות ציבורית.
  • רינה פז לוי - קצינת ניהול שייטת המשחתות, שנעשתה קצינת נפגעים חילית והקצינה הראשונה לקבל דרגת סא"ל בחיל הים ונעשתה אשתו של תא"ל אורי פז, ראש מספן כוח האדם.
  • תא"ל אריאלה בן-אברהם החלה את דרכה בדוברות חיל הים בשנת 2003. באוגוסט 2015 מונתה לצנזורית הצבאית הראשית. במאי 2016 העניק לה הרמטכ"ל גדי איזנקוט דרגה אישית של תת-אלוף.

משפחות אנשי הקבע

משפחות ובעיקר נשי אנשי הקבע בחיל הים היוו מעגל תמיכה חשוב. מפקד חיל הים בנימין תלם הנהיג נוהג שלפיו, בכל העלאה בדרגה תהיה נוכחת אשת איש הקבע והיא משתתפת בהתקנת הדרגה על הכותפת.

הנשים היו מעורבות במקרים של הצבה מחוץ למדינה. לעיתים, נשים שהצטרפו לבעליהן בשירות ארוך בחו"ל מילאו תפקיד נוסף כ"בית רחוק מהבית" לצוותים. כך אסתר טבק, אשתו של משה טבק, תפקדה ביחס לצוותי ספינות הסער בשרבורג וכך בלה שדמון, תפקדה ביחס לצוותי הצוללות בטולון.[16]

במשך השנים נערכו מדי פעם הפלגות מיוחדות לאירוח המשפחות.[17]

בהשקת אנייה

ערך מורחב – טקס השקת אונייה

בחיל הים תפקיד סמלי השמור לנשים בהתאם למסורת הימית, לפיה בעת השקת אונייה חדשה משיקים בקבוק ומכריזים על שם האונייה. מפקד חיל הים בוחר ומעניק את הכבוד לאישיות נשית לבצע את השקת הבקבוק וקריאת השם. כך הוזמנה ראש הממשלה גב' גולדה מאיר ב-19 בפברואר 1973 להשיק את אח"י רשף בפיקודו של מיכה רם במספנות ישראל. סוניה פרס, אשת שר התחבורה והתקשורת שמעון פרס, השיקה ב-23 באוגוסט 1973 את אח"י קשת בפיקודו של אלי רהב. בשנת 1990 השיקה גב' אורה הרצוג, אשת הנשיא חיים הרצוג, את אח"י חץ (סער 4.5) ספינת נירית ראשונה בפיקוד אהוד סביון.

תנאי שירות

חלק מהמשרתות בחיל היום היו ב"קל"ב". הגיעו בבוקר ליחידה ויצאו בערב. במרבית היחידות היו מגורי נשים בבניין נפרד מהמגורים לגברים. בתחנות התצפית ומקומות בהן נעשו משמרות היו גם חדרי שינה. בבסיס חיפה הצורך במגורי נשים הועלה בשנת 1980 והוקצתה קומה עליונה במבנה המגורים של שייטת הצוללות.

מדיניות ביחס להריון ולנישואין בקרב חיילות

חיילות הרות בשירות קבע קיבלו את התנאים המקובלים בישראל של חופשת היריון. במשך שנת החופשה נשמר מקום העבודה בחיל הים, לאו דווקא באותו תפקיד שחייב מחליפה. משך שירותה של חיילת בשירות חובה שנישאה או נכנסה להיריון קוצר.

מצבי לחץ

בסיס מפרץ שלמה

בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים עד לפינוי סיני בעקבות הסכמי הפסקת האש עם מצריים החזיק חיל הים יחידות בחופי סיני והגדולה שבהן בבסיס מפרץ שלמה. השירות בזירת ים סוף בכלל ובשארם א-שייח' בפרט יצר בעיה לשירות הנשים בחיל הים. תנאי הים הרגוע, המים הצלולים והאלמוגים, משכו לבילוי. המרחק יצר הפרדה בין אנשי הקבע המשרתים ובין משפחותיהם שנשארו במרכז הארץ או באילת. הנוכחות הצמודה יצרה רומנים מזדמנים מעל למקובל בישראל של אותם שנים. הזמן הפנוי הרב מחוץ לשעות הפעילות הופנה למסיבות. על רקע זה הייתה משיכה רבה לשירות חובה לנשים וגברים באזור.

בתקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים, על רקע טיפולה המסור בחיילת חובה שנכנסה להריון, נדרשה קצינת הח"ן לעזוב את הזירה. מפל"ג כוח האדם אמנון בן ציון התמודד עם מצב שבו נמצא ללא קצינת ח"ן ודרש באופן דחוף קצינה.[18] בבוקר יום ראשון - למחרת פרוץ המלחמה - הוא קיבל את סג"מ דיטה ניב, שהגיעה לחיל הים כחודשיים קודם מפיקוד הדרום, לתפקיד סגנית קצינת ח"ן חיילית. דיטה הייתה קצינת ח"ן, נפגעים, חינוך ותנאי שירות, של זירת ים סוף, במשך כחודש וחצי של המלחמה. על תפקודה הטוב והיעיל בתקופה זו, קבלה קיצור פז"ם והועלתה לדרגת סגן.

צוינו לשבח

טוראית אורית טאפט צוינה לשבח על ידי מפקד חיל הים עמו איילון על גילוי תושיה ושליטה בסיוע לנפגעים בכפר דרום מאי 1995.אורית טאפט(הקישור אינו פעיל, 6.9.2021), באתר הגבורה

רס"ן כרמית דוכן אשכנזי מפל"ג כח אדם בשייטת 13 זכתה לקצינה מצטיינת בשנת 2003.

רב"ט דינה אלייב ממפקדת חיל הים, מצטיינת נשיא לשנת 2013. אחראית ומקצועית משמשת דוגמה ומופת למרות קשיי נגישות דינה אלייב(הקישור אינו פעיל, 6.9.2021), באתר הגבורה

רב"ט נועה טייטל בקרית שליטה שמנעה את פיגוע החדירה לחוף זיקים. זכתה להערכה ממפקד חיל הים על כך שב-8 ביולי 2014, במהלך משמרתה זיהתה סימנים שהעידו על ניסיון של חולית מחבלים לנחות בחוף הים בסמוך מאוד לקיבוץ זיקים. מסרה את המידע למפקדי המוצב וכיוונה ובכך סייעה להשמדת המחבלים שנחתו בחוף. a345625 נועה טייטל(הקישור אינו פעיל, 6.9.2021), באתר הגבורה

אבדות

טר"ש אורית לביא מבית עובד, פקידה יחידתית בפלגת הטרפדות 914 באשדוד, נהרגה ב־12 באוגוסט 1968, בתאונה עם רכב היחידה בכביש החוף בדרכם לחתונה.[19]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מרדכי אלון, "חיילות האמבטיה", על שירות נשים באח"י נגה, ידיעות אחרונות, מדור "7 ימים", 21 פברואר 1997.
  • ענת קדרון, הקטע שירות נשים במאמר סערה בים - מהשירות הימי לחיל הים, בספרם של רוית ויסמן ויגאל אייל, המלחמה המעצבת הראשונה, הוצאת מודן ומשרד הביטחון, 2018 עמ' 241–243.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נשים בחיל הים בוויקישיתוף

משנות ה-70

משנות ה-80

משנות ה-90

משנות ה-2000

ביאורים

  1. ^ מיכל ברוקמן היא בתו של סא"ל יצחק ברוקמן.
  2. ^ משמעת מים משמעותה שניתן רק לשתות ולא להתרחץ. מוכרזת בספינות חיל הים לעיתים רחוקות כאשר אין מספיק מים לצורכי שתייה ומי קירור למנועים.
  3. ^ בשנת 1975 הועלתה לדרגת סא"ל. בשנת 1978 יצאה לחופשת לידה ודיטה ניב מילאה את מקומה.

הערות שוליים

  1. ^ שושנה בן צבי, אישה על אח"י אילת (א-16), 'שובל' מידעון עמותת חיל הים, אוגוסט 1998 עמ' 3.
  2. ^ ענת גדרון, המלחמה המעצבת הראשונה עמ' 242.
  3. ^ דברי אלי ניסני רס"ר אח"י נגה בדבריו על שירות הבנות, באתר משמר המורשת הימית.
  4. ^ בנות בים - שר הביטחון הורה למצוא דרך לשילוב חיילות בקורס חובלים, 'שובל' מידעון עמותת חיל הים, אוגוסט 1998 עמ' 2.
  5. ^ גלית גוטמן, ‏כן המפקדת: אור כהן עושה את מה שאף אישה לא עשתה לפניה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏3 בדצמבר 2015‏
  6. ^ יואב זיתון, רענן בן צור, לוחמת חיל הים נהרגה בגלל תקלה באמצעי לחימה: "נשמה יפה ואמיצה", באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
  7. ^ מיקי פורת, בנות ראשונות בבית הספר לקציני ים, 1988.
  8. ^ שלמה מן, מלח הארץ - תפארת הים משפחת פנחסי, "בין גלים" גיליון יובל חגיגי אוקטובר 1998, עמ' 44.
  9. ^ מייק אלדר, שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי, ספרית מעריב, 1993, עמ' 136.
  10. ^ אנני אלרועי, בראשו של מגדלור המצוינות - רס"ן כרמית דוכן אשכנזי מפל"ג כוח אדם בשייטת 13, "בין גלים", אוקטובר 2014, עמ' 71.
  11. ^ שושנה זנדבנק, פרויקט תיעוד חיל הים, מכון הרצל אוניברסיטת חיפה.
  12. ^ נעמה תורן, מסתכלות על הים מלמעלה - המוכמות, 'בין גלים' 166 נובמבר 1985, עמ' 9.
  13. ^ יובל קרני, על המכ"ם בדריכות מתמדת - בקריות השליטה של חיל הים, "בין גלים" גיליון יובל חגיגי אוקטובר 1998, עמ' 21.
  14. ^ אילה דוכס, יוסי אלעד ואריה מרמרי, מפקד בסיס אשדוד- שילוב הבנות מוצלח 'בין גלים' יוני, 1978 עמ' 2–10.
  15. ^ מרב בוקשפן, המלכה של חיל הים, 'בין גלים' 158 אוקטובר 1982, עמ' 25.
  16. ^ אלכס שדמון, תחילת הכשרת צוות הצוללת תנין, באתר משמר המורשת הימית.
  17. ^ נעמה תורן, קרובים קרובים - הפלגת משפחות מסורת, "בין גלים" 169 דצמבר 1986, עמ' 34.
  18. ^ דיטה ניב מזכרונותיה של קצינת ח"ן וחינוך בזירת ים סוף, באתר משמר המורשת הימית, ספטמבר 2018.
  19. ^ טר"ש אורית לביא באתר יזכור.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38645607נשים בחיל הים