הכוחות המזוינים של ארגנטינה
הכוחות המזוינים של ארגנטינה (בספרדית: Fuerzas Armadas de la Republica Argentina) כוללים בצבא קבע את צבא ארגנטינה, חיל האוויר הארגנטינאי והצי הארגנטינאי ובנוסף את הז'נדרמיות הז'נדרמיה הלאומית הארגנטינאית האחראית על השמירה על גבולות המדינה ומשמר החופים הארגנטינאי. הנשיא ושר ההגנה מופקדים על השליטה בכוחות.
בזמן שלטון החונטה, היוו הכוחות המזוינים של ארגנטינה לאחד מהכוחות החזקים בדרום אמריקה. עם נפילת שלטון החונטה והמשבר הכלכלי שפקד את המדינה צומצמה ההשקעה בצבא.
מבנה
הצבא נמצא תחת פיקודו הישיר של משרד ההגנה הארגנטינאי. הוא מורכב מחמישה ענפים המחולקים לשתי קטגוריות: הכוחות המזוינים (Fuerzas Armadas) וכוחות הביטחון (Fuerzas de Seguridad). ב12 ביוני 2006 הפעיל הנשיא נסטור קירשנר את חוק ההגנה (שנחקק עוד בשנת 1988 במסגרתו נקבע שהכוחות המזוינים של ארגנטינה יפעלו רק כנגד כוח חיצוני התוקף את המדינה, צמצום הסמכויות שבידי המפקדים השונים וריכוז הסמכויות תחת המטה הכללי המשותף לחילות השונים בדגש על שילוביות.
ישראל הייתה ונותרה אחת מיצואניות הנשק העיקריות של ארגנטינה ובין היתר סיפקה בעבר מטוסי קרב כדוגמת הכפיר ונשר.
היסטוריה
שנות ה-80 ותהליך הדמוקרטיזציה
החל מאמצע שנות ה-70 ועד לאמצע שנות ה-80, שימשו הכוחות המזוינים של המדינה ככלי בשירות שלטון החונטה, במסגרת המלחמה המלוכלכת נהרגו ונעלמו עשרות אלפי אזרחים. בשנת 1982 החליט שלטון החונטה לפלוש לאיי פוקלנד, פלישה שהביאה לפרוץ מלחמת פוקלנד שהסתיימה בתבוסתה של ארגנטינה. שלטון החונטות נמשך עד 1984 אז נערכו הבחירות הדמוקרטיות.
שנות ה-90 ועד היום
בשנות ה-90 התהדקו יחסי הביטחון שבין ארגנטינה לברזיל וצ'ילה במסגרתם עורכים המדינות תמרונים משותפים. בנוסף, ארגנטינה שולחת כוחות לפעילויות האומות המאוחדות. עם הסרת האברגו הבריטי, הפכה ארגנטינה לאחת מבעלות הברית החשובות שמחוץ לנאט"ו של ארצות הברית בזמן שלטונו של ביל קלינטון.
