נפתלי הריברטו הבר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נפתלי הריברטו הבר
נפתלי הריברטו הבר
נפתלי הריברטו הבר
לידה 23 בנובמבר 1930
אוסטריה אוסטריהאוסטריה
פטירה 23 בנובמבר 2005 (בגיל 75)
ישראל ישראלישראל

נפתלי הריברטו הבר (23 בנובמבר 1930 – 23 בנובמבר 2005) היה פרופסור לספרות, סופר ומורה ישראלי-ארגנטינאי.

קורות חיים

נולד באוסטריה בשנת 1930 לקלרה ושמעון הבר. בשנת 1938 היגר עם הוריו ואחותו לארגנטינה, ימים ספורים לפני סיפוחה של אוסטריה על ידי הנאצים (ה"אנשלוס").

החל ללמוד מחדש בכיתה א' בארגנטינה, ובמקביל למד בחדר. משסיים את לימודיו בבית הספר היסודי, החל ללמוד במכון ללימודי יהדות בבואנוס איירס, לימודים המקבילים ללימודים בבית ספר תיכון. לאחר תום לימודיו התיכוניים וקבלת תעודת הבגרות, החל ללמוד בסמינר למורים "המדרשה העברית" ולאחר מכן, למד מדעי הרוח (ספרות) באוניברסיטת בואנוס איירס. במסגרת עבודת הדוקטורט אף הגיע לביקור בישראל בשנת 1955. לאחר מספר שנים הוענק לו תואר פרופסור לספרות מטעם אוניברסיטת בואנוס איירס.

בשנת 1958 הפך לבעל קורא בבית הכנסת "Nueva Comunidad Israelita" בבואנוס איירס; פעילות בה המשיך עד לשנת 1962. לפרנסתו עסק מאז 1948 בלימוד עברית, יהדות וספרות במספר בתי ספר בדרום אמריקה וכן הכין נערים לבר מצווה.

בשנת 1962 קיבל לידיו את ניהול בית הספר היהודי בלה פאס, בירת בוליביה. שלוש שנים אחר-כך, חזר לארגנטינה עם משפחתו, וניהל במשך שנה בית ספר בעיר רוסריו. בין השנים 19661971 ניהל את בית הספר "הרצליה", מגדולי בתי הספר התיכוניים בקהילות היהודיות בגולה.

בבואנוס איירס פגש את גרטה (גורדון), ונישא לה. לזוג נולדו שלוש בנות ובן.

בשנת 1971 עלה עם אשתו וילדיו לישראל וקבע את ביתו באשדוד. לימד במשך עשרים וחמש שנים ספרדית, עברית וספרות במוסד החינוכי כפר סילבר, עד פרישתו לגמלאות.

הבר דיבר שפות רבות, בהן עברית, אנגלית, גרמנית, ספרדית, לטינית, יוונית, איטלקית ויידיש.

נפטר ביום הולדתו ה-75, ב-23 בנובמבר 2005. ב-11 באוקטובר 2007, כשנתיים לאחר פטירתו, נקראה על שמו הספרייה של התאחדות עולי דרום אמריקה (OLEI).

פועלו הספרותי-עיתונאי

כתב כמה ספרים הומוריסטיים, העוסקים בין היתר בחייהם של העולים החדשים לישראל, החיים בישראל, דרך החיים של היהודים החרדים וחייו של מורה. בנוסף כתב ספרים העוסקים בחגי ובמועדי ישראל, וכן בפרשות השבוע והפטרותיהן.

תרגם את מרטין פיירו מספרדית לעברית, את אמפיטריאון של היינריך פון קלייסט מגרמנית לעברית וכן תרגם מעברית לספרדית את חדווה ואני של אהרן מגד ואת הסידור של ראש השנה.

הבר היה פעיל רבות גם בתחום העיתונות. הוא נהג לכתוב טורים שבועיים בנושא פרשת השבוע, הפטרת השבוע והיהדות בכלל. מאמריו פורסמו במספר שפות ובמבחר מקומות על פני הגלובוס.

מספריו

  • צ'או מורה
  • Instantáneas de la Biblia: (בספרדית, "מראות מהמקרא" (תרגום חופשי), 1953)
  • מרטין פיירו: (תרגום לעברית של הפואמה הלאומית הארגנטינאית, שארך עשר שנים תמימות. על עבודתו זו זכה למכתב הוקרה מנשיא ארגנטינה דאז, 1965)
  • ספרים בסדרת "Biblioteca Popular Judia" (ספרדית, "יהדות פופולרית"):
Jonas ("יונה", 1967)
Rut ("רות", 1968)
el Patriarca Abraham ("האב אברהם", 1968)
el Patriarca Isaac ("האב יצחק", 1971)
  • Fiestas y Tradiciones Judias: (ספרדית, "חגים ומועדים יהודיים", 1987)
  • Cuentos de ISRABINOLANDIA: (ספרדית, "סיפורים מארץ איסורי הרבנים" (תרגום חופשי), 1991)
  • Nuevos Cuentos de ISRABINOLANDIA: (ספרדית, "סיפורים חדשים מארץ איסורי הרבנים" (תרגום חופשי), 1991)
  • אני אחריך (ספרדית, 1997 ; גרמנית, 2002)
  • זהו זה! הגענו! (עברית, 2001)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0