ננסי אגמון-לוין
לידה |
28 בספטמבר 1965 (גיל: 59) תל אביב |
---|---|
שם לידה | ננסי חגית מינה אגמון |
ענף מדעי | רפואה |
מקום מגורים | רחובות |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
בן זוג | יעקב לוין |
מספר צאצאים | 3 |
ננסי אגמון-לוין (נולדה ב-28 בספטמבר 1965) היא פרופסור לרפואה, מנהלת היחידה לאימונולוגיה קלינית, אנגיואדמה ואלרגיה, במרכז למחלות אוטואימוניות במרכז הרפואי שיבא תל השומר. היא חברת סגל אקדמי קליני ברפואה פנימית בבית הספר ללימודי המשך ברפואה באוניברסיטת תל אביב.
ביוגרפיה
ננסי אגמון-לוין נולדה בשנת 1965 בשם ננסי חגית מינה אגמון, בת יחידה לעמוס ולמרטין. היא גדלה ברמת גן ובתל אביב. ננסי אגמון-לוין נשואה ליעקב לוין ומתגוררת ברחובות. לזוג שלושה ילדים.
קריירה מקצועית
אגמון-לוין סיימה לימודי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים ב-1992. בשנת 1994 פרסמה את התיזה שלה, בהנחיית פרופ' ארי זמרה, בנושא פריון ומחלת גושה. בשנת 2001 סיימה בהצטיינות התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי קפלן. בשנת 2007 סיימה התמחות נוספת באלרגיה ואימונולוגיה קלינית.
בשנים 1999–2000 שהתה בהיידלברג שבגרמניה כמדענית אורחת במרכז הגרמני לחקר הסרטן (DKFZ) בתוכנית לאימונולוגיה של גידולים במימון מלגה מטעם קרן מינרווה. לאחר חזרתה, בשנים 2001–2010, עבדה במרכז נווה אור לטיפול בחולי איידס במרכז הרפואי קפלן ברחובות, במחלקה לאימונולוגיה ואלרגיה.
אגמון-לוין מנהלת את המכון לאימונולוגיה קלינית ואלרגיה במרכז למחלות אוטואימוניות במרכז הרפואי שיבא, המרכז הגדול ביותר למחלות אוטואימוניות בישראל, מאז שנת 2016, לאחר שתפקדה כסגנית מנהל המכון בשנים 2011–2016. בשנת 2023 זכה המכון להכרה כמרכז מצוינות באלרגיה ואימונולוגיה מטעם ארגון האלרגיה העולמי (World Allergy Association).
אגמון-לוין הייתה חברת ועד של האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, ובשנים 2013–2017 הייתה נשיאת האיגוד. מאז 2019, היא יו"ר וועדת הוראה של האיגוד, אחראית להוראה, קורס שבועי המועבר לכל המתמחים בישראל, ושותפה לכתיבת בחינות ההתמחות.
הוראה והנחיה
אגמון-לוין שותפה פעילה בהדרכה והוראה של רופאים בהתמחות בסיס ברפואה פנימית, ונטלה חלק בקורסי ההכנה בבית הספר לרפואה לקראת שלב א' כמו גם בקורס ההכנה לרפואה פנימית לסטודנטים לרפואה. היא אחראית גם על קורס באימונולוגיה ואלרגיה לסטודנטים לרפואת שיניים בפקולטה לרפואה.
היא מדריכה עשרות סטודנטים מדי שנה במסגרת כ-10 סבבים שנתיים במכון, עבורם היא זוכה מדי שנה לציוני הערכה גבוהים כמרצה. היא הדריכה לאורך השנים רופאים וסטודנטים רבים בעבודות מחקר שונות, כולל עבודות תזה MD, פרויקט ח"ץ (חוקר צעיר), ורופאים בעבודת מדעי יסוד. רבות מעבודות אלו זכו לפרסום.
אגמון-לוין פעילה מאוד בוועדות לאישור תיזות MD ו-PHD של סטודנטים בפקולטה לרפואה. היא שותפה בוועדות רבות למינויים אקדמיים באוניברסיטת תל אביב אך גם באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, באוניברסיטה העברית בירושלים ובטכניון.
מזה מספר שנים היא יו"ר וועדת הוראה של האיגוד, אחראית להוראה, קורס שבועי המועבר לכל המתמחים בישראל, ושותפה לכתיבת בחינות ההתמחות.
פרסים
- פרס הפקולטה על הצטיינות בהוראה, מטעם בית הספר לרפואה הדסה באוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 2005.
- פרס על הצטיינות בהתמחות באלרגיה ואימונולוגיה, מטעם בית הספר לרפואה הדסה באוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 2006.
- הכרה מיוחדת מטעם הארגון הבינלאומי לאלרגיה, בשנת 2018.
- הכרה במרכז שבניהולה כמרכז מצוינות על ידי הארגון הבינלאומי לאלרגיה, בשנת 2023.
פעילות אקדמית בינלאומית
אגמון-לוין שותפה בכנסים רבים בישראל ובעולם בתחומי התמחותה, כולל ועדות ה-EULAR – לזאבת, תסמונת הנוגדנים האנטי פוספוליפידים, הריון ופוריות בנשים עם תחלואה אוטואימונית, והטיפול בחיסונים לחולים עם מחלות אוטואימוניות/ראומטיות.
היא משמשת כחברת הוועדה המארגנת בכנסים אירופאים שונים דוגמת כנס SLE-EURO המתקיים אחת לשנתיים ובית הספר האירופאי להוראת זאבת, ומוערכת כמרצה ומנחה מצוינת. היא אחראית לארגון ושימשה כיו"ר של כנסים בינלאומיים שונים, כדוגמת כנס WISC (המאורגן עם ארגון האלרגיה הבין לאומי WAO) ושני הכנסים הישראלים לתסמונת הנוגדנים האנטי-פוספוליפידים.
מחקרים ופרסומים מדעיים
אגמון-לוין שותפה לכ-220 פרסומים, מתוכם למעלה מ 115 מאמרים מקוריים אשר פורסמו תחת סיקור עמיתים, פרקים בספרים בתחום הזאבת, אלרגיה ועוד. היא שימשה ומשמשת כסוקרת ועורכת בלמעלה מ-30 עיתונים בתחום האימונולוגיה והאלרגיה.
במאמר משנת 2021 [1] בחנו אגמון-לוין וחבריה דרכים להתמודד עם חשש מחיסון כנגד קורונה בקרב אנשים הלוקים באלרגיה. בעבודה זו בנתה אגמון-לוין אלגוריתם אשר אפשר חיסון של כ-8000 איש במהלך פנדמיה. יתר על כן נבנו קריטריונים אשר אפשרו לאפיין מטופלים בסיכון נמוך (הרוב המכריע) אשר יוכלו להתחסן בתנאים רגילים אל מול קבוצה קטנה של מטופלים בסיכון מעט גבוה יותר, עבורם הועמד מערך של חיסון בהשגחה, אשר אפשר חיסון של כל הנבדקים. מאמר זה זכה לתהודה רבה, פורסם בעיתון מוביל, ואף אומץ במרכזים שונים בישראל ובעולם בעת ההיא, כדי לאפשר חיסון חיוני בעת מגפה.
במאמר משנת 2022[2] בחנו אגמון-לוין וחבריה מאפיינים של תגובות רגישות יתר מיידיות לחיסון קורונה בקרב מחוסנים אשר פיתחו תגובות מסוג זה, ובפרט מהי הטכניקה האלרגולוגית לאבחון נכון של תגובות אלה. בעבודה זו, אשר התפרסמה באחד העיתונים המובילים באלרגיה/אימונולוגיה, הוגדרו מאפיינים לתגובה מיידית בקרב כ-50 חולים, טכניקת ביצוע תבחיני העור המתאימה לאפיון המנגנונים השונים לתגובות שכאלה, רגישות צולבת לחיסונים אחרים כנגד קורונה, ואלגוריתם לטיפול וחיסון חוזר לאותם מטופלים אלרגים.
בשתי עבודות נוספות משנת 2022, בחנו אגמון-לוין וחבריה בעבודה רב-מרכזית בישראל מעקב ארוך זמן אחר חולים בתסמונת הנוגדנים האנטי-פוספוליפידים. מחלה אוטואימונית זו מתאפיינת בקרישיות יתר, תחלואה מילדותית ותסמינים סיסטמיים נוספים. במעקב של מעל 10 שנים נמצא כי למרות טיפול הנחשב אופטימלי על פי הקווים המנחים העולמיים, תסמיני המחלה נשנים, ובפרט קרישיות יתר שכיחה (מעל 40% מהמטופלים). תוצאות אלה מעלות את הסברה כי נדרש טיפול תרופתי מועצם לחולים אלה. בעבודה זו הוגדרו מאפיינים לחולים בסיכון גבוה יותר להישנות תסמיני המחלה.[3] בעבודה מקבילה של אגמון-לוין וחבריה נבדקה תת-קבוצה של חולות אשר הוגדרו כלוקות בתסמונת הנוגדנים האנטי פוספוליפידים שביטויה מילדותי בלבד. לפיכך, נשים אלה טופלו רק במהלך ההריון ומשכב הלידה. נמצא כי כשליש מהנשים הללו יבטאו תסמיני מחלה (קרישיות יתר) במהלך העשור הראשון לאחר הלידה. בדומה לעבודה הקודמת, עולה צורך בטיפול ארוך טווח גם בקבוצת חולות אלה, ובפרט באלה הנמצאות בסיכון גבוה כפי שאופיין.[4]
בעבודה נוספת משנת 2022 אגמון-לוין חברה לצוות רב מקצועי העוסק בתחום יתר לחץ דם ריאתי, כדי לאפיין חולים עם תסמונת הנוגדנים האנטי-פוספוליפידים (APS) ויתר לחץ דם ריאתי בהשוואה לחולים עם התסמונת שאינם סובלים מתחלואה ריאתית. עבודה זו כוללת את אחת הסדרות הגדולות בספרות של חולים הלוקים בתסמונת APS, אשר עברו ניתוח להפחתת הלחץ הריאתי - כולל התייחסות למערך הטיפולים והסיכונים הנלווים לניתוח מורכב זה. עבודה זו התפרסמה באחד העיתונים המובילים בתחום תחלואה הלב-ריאה, הוצגה בכנסים בינלאומיים ואף זכתה לפרס ראשון בכנס בינלאומי ליתר לחץ דם ריאתי.[5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Ronen Shavit, Ramit Maoz-Segal, Mona Iancovici-Kidon, Irena Offengenden, Soad Haj Yahia, Diti Machnes Maayan, Yulia Lifshitz-Tunitsky, Stanley Niznik, Shirly Frizinsky, Michal Deutch, Eti Elbaz, Hosney Genaim, Galia Rahav, Itzchak Levy, Anna Belkin, Gili Regev-Yochay, Arnon Afek, Nancy Agmon-Levin, Prevalence of Allergic Reactions After Pfizer-BioNTech COVID-19 Vaccination Among Adults With High Allergy Risk, JAMA Network Open 4, 2021-08-31, עמ' e2122255 doi: 10.1001/jamanetworkopen.2021.22255
- ^ Ronen Shavit, Ramit Maoz-Segal, Irena Offengenden, Soad Haj Yahia, Diti Machnes Maayan, Yulia Lifshitz, Stanley Niznik, Michal Deutch, Eti Elbaz, Hosney Genaim, Mona Iancovici-Kidon, Nancy Agmon-Levin, Assessment of Immediate Allergic Reactions After Immunization With the Pfizer BNT162b2 Vaccine Using Intradermal Skin Testing With the COVID-19 Vaccines, The Journal of Allergy and Clinical Immunology: In Practice 10, 2022-10, עמ' 2677–2684 doi: 10.1016/j.jaip.2022.08.010
- ^ Stanley Niznik, Micha J. Rapoport, Orly Avnery, Aharon Lubetsky, Soad Haj Yahia, Martin H. Ellis, Nancy Agmon-Levin, Patterns of Recurrent Thrombosis in Primary Antiphospholipid Syndrome—Multicenter, Real-Life Long-Term Follow-Up, Frontiers in Immunology 13, 2022-04-19 doi: 10.3389/fimmu.2022.843718
- ^ Stanley Niznik, Micha J. Rapoport, Orly Avnery, Aharon Lubetsky, Ronen Shavit, Martin H. Ellis, Nancy Agmon-Levin, Long Term Follow up of Patients With Primary Obstetric Antiphospholipid Syndrome, Frontiers in Pharmacology 13, 2022-04-21 doi: 10.3389/fphar.2022.824775
- ^ Keren Rosen, Ehud Raanani, Alexander Kogan, Gili Kenet, Mudi Misgav, Aharon Lubetsky, Stanely Niznik, Hans-Joachim Schäfers, Michael J. Segel, Nancy Agmon-Levin, Chronic thromboembolic pulmonary hypertension in patients with antiphospholipid syndrome: Risk factors and management, The Journal of Heart and Lung Transplantation 41, 2022-02, עמ' 208–216 doi: 10.1016/j.healun.2021.10.016
37271415ננסי אגמון-לוין