מחלת גושה
 | |
| Acid beta-glucosidase | |
| קישורים ומאגרי מידע | |
|---|---|
| eMedicine | article/944157 |
| DiseasesDB | 5124 |
| MeSH | D005776 |
| MedlinePlus | 00564 |
| OMIM | 231000, 230900 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | E75.2 |
מחלת גוֹשֶה (באנגלית: Gaucher's disease), על שם הרופא הצרפתי פיליפ גוֹשֶה שהיה הראשון לאפיין אותה ב-1882, היא מחלת אגירה ליזוזומלית מטאבולית תורשתית אוטוזומאלית רצסיבית, הנפוצה ביותר מבין המחלות הקשורות באחסון ליפידים בתא. המחלה נגרמת מפגם באנזים גלוקוצרברוזידאז שכתוצאה ממנו נוצרת הצטברות של הליפיד גלוקוצרברוזיד בטחול, בכבד, בכליות, במח העצם, בריאות ואף במוח. המחלה פוגעת בצורה שווה בגברים ובנשים.
תסמינים
תסמיני המחלה כוללים:
- טחול וכבד מוגדלים: הטחול יכול להגיע ל-1500–3000 גרם, כאשר הגודל התקין הוא 150–200 גרם.
- פגיעה בתפקודי הכבד
- פגיעות בשלד הגוף, הכוללת דלדול עצם
- סיבוכים נוירולוגיים
- נפיחות בקשרי לימפה
- נפיחות בבטן
- גוון צהבהב-חום בעור
- הרס מוגבר של תאי דם: אנמיה, לויקופניה, ניוטרופניה ותרומבוציטופניה. כל זה גורם לעלייה ברגישות לזיהומים.
- הפרשה שומנית צהובה בלובן העין
סוגי המחלה
- סוג 1 - הסוג השכיח ביותר (יותר מ-99% מהמקרים, 1 ל-50,000 איש) נפוץ בעיקר ביהודים אשכנזים (1 ל-1,000 לידות חי בקרב יהודים ממוצא אשכנזי במדינת ישראל). הסימפטומים יכולים להתחיל בשלב מוקדם בחיים או בבגרות וכוללים כבד וטחול מוגדלים, אנמיה ולויקופניה, נטייה לדימום, נטייה לשברים והפרעות נוספות בריאות ובכליות. אין פגיעה במוח בסוג זה של מחלת גושה. המחסור בטסיות הדם יכול לגרום לעייפות מוגברת אצל חולים. חלק מהחולים יכולים לחיות שנים רבות עם סוג זה של המחלה. אצל חולים רבים הסימפטומים של המחלה הם משניים ואצל מקצתם אין סימפטומים כלל.
- סוג 2 - סוג זה פוגע כבר בגיל ינקות (כ-6 חודשים בממוצע) וגורם לנזק מוחי קשה אשר מביא למוות, בדרך כלל לפני גיל שנתיים. בנוסף לנזק המוחי, קיימים טחול וכבד מוגדלים, פגיעה בתנועות העין וקושי בבליעה וביניקה.
- סוג 3 - סוג זה מופיע בעיקר בגיל הנעורים. התסמינים דומים לאלו של סוג 2 אך המחלה מופיעה בגיל מאוחר יותר והתפתחותה איטית יותר. בנוסף, נצפית נפיחות בכבד ובטחול, פגיעה בקואורדינציה, פגיעות בשלד, בתנועת העין, בדם ובריאות. סוג זה נפוץ בעיקר בשוודיה.
אבחון
באוכלוסיות שבהן המחלה נפוצה, כגון יהודים אשכנזים, שוודים מאזור נורבוטן ושבטים מסוימים באפריקה, ניתן לזהות אוכלוסיות בסיכון בקרב קרובי משפחה של חולים. מקרים ספורדיים לעיתים סובלים מאבחון מאוחר בגלל האופי הלא ממוקד של התסמינים השונים. אבחון גנטי מתבצע על ידי בדיקה של הגן גלוקוצרברוזידאז. מכיוון שמוטציות שונות בגן יכולות לגרום למחלה, לעיתים יש צורך בריצוף DNA לאבחון ודאי. מאחר שבסוגים קלים אין פגיעה בתוחלת החיים ואף לא פגיעה מהותית באיכות החיים, אין סיבה לבצע הפלה מלאכותית אם כי ניתן לגלות את המחלה כבר באמצעות בדיקה במהלך ההיריון. על כן אין המלצה לערוך בדיקת סקר גנטית לגילוי נשאות סמויה למחלה זו.
פתופיזיולוגיה וגנטיקה
המחלה נגרמת מפגיעה בגן המקודד לאנזים גלוקוצרברוזידאז (בטא-גלקטוזידאז), הממוקם על כרומוזום מספר 1 (באזור 1q21). אנזים זה אחראי על פירוק גלוקוצרברוזיד, מרכיב בקרום התא של תאי דם לבנים ואדומים. כתוצאה מהמוטציה, המקרופאגים שאחראים על סילוק תאים אלה אינם מסוגלים לפרק ליפיד זה שמצטבר למבנים דמויי סיב והופכים לתאי גושה שניתן לראות במיקרוסקופ. במוח (בסוגים 2 ו-3) הפגיעה באנזים פוגעת בהתפחות הנוירונים ובשכבות המיאלין. הגלוקוצרברוזידאז החסר במחלת גושה הוא אנזים המצוי בתוך אברון תוך-תאי בשם ליזוזום. לפיכך הצטברות הגלקוצרברוזיד בתאי גושה תהיה בתוך הליזוזומים של התאים המקרופאגים.
ידועות מוטציות שונות שגורמות לפגיעות שונות ביעילות האנזים ולכן לפנוטיפ שונה אצל הנשאים של המוטציה. בסך הכול ידועות כ-80 מוטציות שונות, שכולן גורמות למחלה בצורה רצסיבית. משמע, אם שני ההורים הם נשאים של אלל פגום של האנזים, קיים סיכוי של 25% שצאצא שלהם יחלה במחלה. היום מעריכים כי ל-1 מכל 14 יהודים אשכנזים קיים עותק פגום של הגן בטא-גלקטוזידאז.
פורסמו מחקרים המראים קשר בין מוטציות בגלוקוצרברוזידאז לבין מחלת פרקינסון.
טיפול
קיימים בשוק מספר סוגים יעילים של טיפול אנזימי חלופי למחלת גושה 1. הטיפולים מקטינים את גודל הכבד והטחול, מעלים את רמת ההמוגלובין ומשפרים פגיעות נוספות של המחלה כגון מחלת העצם. הטיפול ניתן בעירוי תוך ורידי אחת לשבועיים:
- אימיגלוסרז (imiglucerase ובשמה המסחרי סרזיים) של חברת ג'נזיים הוא הטיפול הראשון שהוצע.
- ולהגלוסראז אלפא (Velaglucerase alfa, קיבל את אישור הFDA בינואר 2010 וכלול בסל התרופות הישראלי.
- טליגלוסראז אלפא (Taliglucerase alpha) היא התרופה המאושרת היחידה לטיפול בבני אדם המופקת בתוך צמח (גזר) תוך שימוש בהנדסה גנטית.
טיפול אחר הוא השתלת מח עצם, כיוון שהוא מוסיף מונוציטים עם אנזים תקין שיכולים לעכל את הצברים של גלוקוצרברוזידאז. טיפול זה נדיר בשל הסיכון היחסי הרב שבו. הסרת טחול מתבצעת במקרים מסוימים. עירוי דם יכול לעזור לחולים אנמים. טיפולים נוספים נועדו לטפל בתסמינים ספציפיים של המחלה. לא קיים טיפול יעיל עבור הפגיעות במוח בסוגים 2 ו-3, זאת משום שהאנזים החלופי המוזרק לוריד אינו חוצה את המחסום הדמי-מוחי ועל כן אינו מגיע למוח.
קישורים חיצוניים
- אתר העמותה למען חולי גושה בישראל
- הערך "מחלת גושה - Gaucher's disease", באתר ויקירפואה
- גושה, באתר כל זכות
- לירון סיני, אפרת אנזל על המחלה הנדירה שלקתה בה, באתר ynet, 1 במרץ 2012
- מגזין מכון ויצמן, תקווה חדשה לחולי גושה, באתר "הידען", 20 בינואר 2014
- מחלת גושה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
32052890מחלת גושה