נמל התעופה רונלד רייגן וושינגטון נשיונל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נמל התעופה רונלד רייגן וושינגטון נשיונל
Ronald Reagan Washington National Airport
תצלום אוויר של נמל התעופה
תצלום אוויר של נמל התעופה
נתוני השדה
קוד IATA
‏DCA‏
קוד ICAO
‏KDCA‏
סוג השדה ציבורי
תקופת הפעילות 1941–הווה (כ־83 שנים)
עיר סמוכה וושינגטון די. סי.
משרת את מטרופולין וושינגטון-בולטימור
קואורדינטות 38°51′08″N 77°02′16″W / 38.852222°N 77.037778°W / 38.852222; -77.037778
גובה מעל פני הים 5 מטר (15 רגל)
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
1/19 7,169 2,185 אספלט
4/22 4,911 1,497 אספלט
15/33 5,204 1,586 אספלט
(למפת מחוז קולומביה רגילה)
סטטיסטיקה (2015)
מספר הנוסעים 23,039,429
קיבולת
טרמינלים 3
שערי עלייה למטוס 45

נמל התעופה רונלד רייגן וושינגטון נשיונל (באנגלית: Ronald Reagan Washington National Airport) ממוקם במדינת וירג'יניה על גדת נהר הפוטומק מדרום-מערב לוושינגטון די. סי. בירת ארצות הברית. הוא נמל התעופה הקרוב ביותר לעיר ומשרת את המרחב המטרופוליטני של וושינגטון ובולטימור. בשנת 2015 עברו בו 23,039,429 נוסעים.

מטעמי ביטחון ומניעת רעש משרת הנמל בעיקר טיסות פנים ארציות למרחק מוגבל.

תולדות הנמל

נמל התעופה, ששמו המקורי היה וושינגטון נשיונל, נפתח ב-16 ביוני 1941, מעט לפני כניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה. הוא החליף את נמל התעופה הקטן וושינגטון-הובר ששכן מצפון לו (ליד אתר הפנטגון דהיום) וסבל ממגבלות בטיחות רבות. הוא הוקם על גבי שטח ששימש בעבר כחוות מטעים, וחלקו המזרחי נבנה על קרקע שנוצרה על ידי שפיכת עפר על גבי משטחי בוץ שהיו מוצפים בעת גאות הפוטומק. שטחו הכולל כיום הוא 73 דונם.

מטוסי סילון הורשו להמריא מהנמל ולנחות בו רק משנת 1966.

ב-1945 קיבל הקונגרס חוק, שהעמיד את נמל התעופה תחת סמכות השלטון הפדרלי, הגם שמיקומו נמצא בתחומי מדינת וירג'יניה. ב-1987 קיבל הקונגרס את המלצתה של ועדה שמינתה מזכירת התחבורה אליזבת דול וקיבל חוק, שהעביר את ניהול הנמל לידי רשות נמלי התעופה של מטרופולין וושינגטון (Metropolitan Washington Airports Authority), המשותפת למחוז קולומביה ומדינות וירג'יניה ומרילנד ומנהלת גם את נמל התעופה וושינגטון דאלס.

ב-6 בפברואר 1998 חתם הנשיא קלינטון על חוק פדרלי, אשר שינה את שמו של הנמל לשמו הנוכחי, לכבודו של הנשיא ה-40 של ארצות הברית רונלד רייגן. שנה קודם לכן הוכנסו הטרמינל הראשון בנמל ומוסך המטוסים הדרומי בו למרשם הלאומי של מקומות היסטוריים של ארצות הברית.

ב-1977 חובר הנמל למערכת הרכבת התחתית של וושינגטון.

בקרבת הנמל אירעו מספר תאונות מטוסים. בחמורה שבהן - טיסה 90 של אייר פלורידה - צלל מטוס נוסעים לתוך מימי הפוטומק מייד לאחר שהמריא מהנמל. בתאונה זו נספו 78 אנשים.

מבנה הנמל

בנמל התעופה שלושה טרמינלים, הממוקמים בעברו המערבי, ובהם 45 שערי עלייה למטוסים.

בעת פתיחתו של הנמל היה בו מבנה טרמינל אחד, שחובר ב-1961 לטרמינל נוסף שנבנה מצפונו (כיום זהו טרמינל A). התרחבות הפעילות בנמל הביאה במהלך שנות השבעים והשמונים לבניית מספר מבני טרמינל קטנים בנמל, כל אחד לשימוש חברה שונה. במסגרת תוכנית פיתוח נרחבת של הנמל הם הוחלפו ב-1997 על ידי טרמינלים B ו-C החדשים. תוכנית הפיתוח העתידית של הנמל כוללת הרחבה של שני הטרמינלים כלפי צפון והוספת 14 שערי עלייה למטוסים.

מערך המסלולים של הנמל כולל שלושה מסלולי טיסה, המצויים בחלקו המזרחי. המסלול העיקרי הוא מסלול 1/19, המשתרע מצפון לדרום. מערך המסלולים לא השתנה מאז 1956, עת נסגר מסלול הטיסה הרביעי שבנמל והוסב למסלול הסעה.

מגבלות ביטחון

בשל קרבתו המיידית של הנמל לבירה הפדרלית וושינגטון מוטלות מגבלות מיוחדות על הפעילות האווירית בו. המרחב האווירי של מחוז קולומביה כולו סגור לתנועת מטוסים מתחת לגובה של 5,500 מטרים. לפיכך נדרשים מטוסי נוסעים המתקרבים לנחיתה בנמל או ממריאים ממנו לתמרן על מנת שלא להיכנס למרחב אווירי זה. מטוסים הממריאים כלפי צפון על המסלול העיקרי (1/19) מחויבים לפנות מיד אחרי ההמראה לכיוון צפון מערב לאורך אפיק הפוטומק, ומטוסים המגיעים מצפון נעים לדרום מזרח לאורך אפיק הנהר ופונים דרומה ממש לפני הגישה לנחיתה בנמל. אורות ניווט הוצבו על גבי הגשרים העיקריים שלרוחב הפוטומק על מנת לסייע לטייסים לנווט בנתיב זה (המכונה River Visual approach).

לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001 נסגר הנמל לפעילות למשך מספר שבועות ומשנפתח הוחמרו מאד מגבלות הביטחון על פעילותו. חלק מהכללים החדשים בוטלו בהמשך. כיום יש למסור למנהל הביטחון בתחבורה (Transportation Security Administration) של המחלקה לביטחון המולדת את רשימות הנוסעים והצוות של כל מטוס הממריא או נוחת בנמל 24 שעות מראש. כמו כן על כל טיסה שפניה לנמל לעבור דרך 27 נמלי תעופה מוגדרים, שם נבדקים נוסעיה ומטענה ומצטרף אליה איש ביטחון חמוש.

בשל מגבלות הביטחון כמו גם בשל מגבלות רעש בגישה אל נמל התעופה וממנו אין הנמל רשאי לשרת טיסות למרחק של למעלה מ-2,010 קילומטרים ממנו, למעט מספר קטן של טיסות שקיבלו פטור מכלל זה, שיעדיהן הם ערים מרכזיות במרכז ומערב ארצות הברית. המגבלה נקבעה במטרה להסיט טיסות מהנמל אל נמל התעופה וושינגטון-דאלס ואל נמל התעופה הבינלאומי בולטימור-וושינגטון.

טיסות ויעדים

בשל מגבלת המרחק ממנו משרת הנמל בעיקר טיסות פנים ארציות. מגיעות אליו טיסות מעשרות ערים במזרח ומרכז ארצות הברית ומהן. הוא קולט גם מספר קטן של טיסות מטורונטו, אוטווה ומונטריאול שבמזרחה של קנדה. בשנת 2015 הגיעה תנועת הנוסעים הגדולה ביותר בנמל מאטלנטה, שיקגו ובוסטון ואליהן (טיסות לניו יורק וממנה דורגו רק במקום השביעי).

בשנת 2014 היו בנמל 283,180 תנועות מטוסים. שני המובילים הגדולים ביותר בנמל בשנת 2015 מבחינת מספר נוסעים היו החברות אמריקן איירליינס וסאות'ווסט איירליינס.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0