נמיית כיס ניו-גינאית
 נמיית כיס ניו-גינאית
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפי כיס |
| משפחה: | נמיות כיס |
| תת־משפחה: | דסיורים |
| סוג: | נמיית כיס |
| מין: | נמיית כיס ניו-גינאית |
| שם מדעי | |
 Dasyurus albopunctatus
| |
| תחום תפוצה | |
| |
נמיית כיס ניו-גינאית (שם מדעי: Dasyurus albopunctatus; מוכרת גם כקוואל ניו-גינאי או בכינוי הפפואני סואטג) היא מין של טורפת כיס בינונית בסוג נמיית כיס שאנדמית לאזור גינאה החדשה - צפונית לאוסטרליה. היא תוארה מדעית לראשונה בשנת 1880 על ידי הצפר הגרמני הרמן שלגל. זוהי טורפת הכיס הגדולה ביותר באזור הצפוני של גינאה החדשה, ואחת משתי הנציגות של הסוג באי זה (השנייה היא נמיית כיס ברונזית שגדולה ממנה).
תיאור
נמיית הכיס הניו-גינאית היא הקטנה ביותר בסוגה. מבנה גופה קומפקטי, מקושת וגוצי שמקנה לה דמיון לחתול, נמייה ובואש, והיא בעלת ראש גדול, רחב וחרוטי, צוואר קצר, ואוזניים עגלגלות קטנות. עיניה גדולות ועגולות עם חוש ראייה מפותח וחוטמה הגדול מעוטר בזיפי מישוש ארוכים. ידיה ורגליה קצרות ועבות, ובכפות רגליה יש טפרים חדים ורפידות המאפשרות לה לטפס בזריזות על עצים. זנבה ארוך, עבה ושעיר. לנקבות אין כיס אמיתי, אלא קפל עור שבתוכו נמצאים הפטמות. אורך הראש והגוף של הנמייה: 350-240 מ"מ, אורך זנבה: 310-210 מ”מ, ומשקלה הממוצע 450 גרם.
לנמיית הכיס הניו-גינאית פרווה פרווה קצרה, עבה ושעירה. היא בדרך כלל כהה יחסית לנמיות אחרות, וצבעה הכללי נע בין חום אדמדם כהה או ערמוני לחום שוקולד כהה עד שחור פחם. לרוב, היא נוטה להיות כהה יותר באזור הגב, הירכיים והזנב ביחס לשאר הגוף. גופה של הנמייה מנוקד בנקודות לבנות קטנות שמפוזרות בצורה דלילה יחסית לנמיות כיס אחרות. הגרון, החזה, הבטן והמפשעה בצבע צהבהב קרמי או חום חיוור. פניה של הנמייה כהות או בהירות עם נקודות לבנות בקודקוד, ולאורך החרטום יש פס כהה דהוי. הלחיים בהירות יותר והסנטר חיוור עד לבן. העיניים שחורות והאף בצבע אדום או בורדו. הזנב שחור או חום כהה.
תפוצה
נמיית הכיס הניו-גינאית אנדמית לחלק הצפוני-מרכזי של גינאה החדשה, ונוכחת הן בצד הפפואני והן בצד האינדונזי. טווח התפוצה שלה משתרע מחצי האי זנב-ציפור וחצי האי הואון בקצה המזרחי לאורך רכסי ההרים של הקורדילריה הניו-גינאית (רכס אואן סטנלי, רכס ביסמרק, רכס מאוקי ורכס סודירמן), עד לחצי האי ראש-ציפור (ווגלקופ) וחצי האי בומבראי בקצה המערבי. היא מצויה גם בכל השפלה הצפונית מעבר לקורדילריה וברכסי ההרים הקטנים לאורך החוף (הרי טוריצ׳ילי, הרי פוג׳ה, ועוד). מלבד האי גינאה, הנמייה נמצאת רק באי יאפן מפרץ צ'נדרוואסיה הסמוך, ונעדרת מאיי ביאק או מהשפלה הדרומית של גינאה - שם היא מוחלפת על ידי נמיית כיס ברונזית.
בית הגידול של נמיית כיס מורכב מיער גשם טרופי לח, יער עננים, יער גדותיים ויער מונסונים, בעיקר במדרונות הרריים ברום 1,300-1,000 מטר מעל פני הים; מגבלת הגובה העליון שלה גבוהה מאוד: בסביבות 3,600 מטר. היא נוכחת גם במידה מסוימת ביערות גשם טרופיים באזורי שפלה וחוף, אך לרוב נדירה יחסית באזור שגובהו מתחת ל-1,000 מטר.
ביולוגיה
המידע על האקולוגיה ואורח החיים של המין דל יחסית. נמיית הכיס הניו-גינאית פעילה בשעות הלילה, ומבלה את שעות היום בשינה בנקיקי סלעים, בולי עץ חלולים או מערות קטנות. היא עשויה לנצל את שעות היום להשתזפות בשמש להנאתה. הנמייה טפסנית מצוינת ופעילה הן על הקרקע והן על העצים; היא מבלה זמן רב יותר בציד על העצים מאשר על האדמה. נמיית כיס זאת היא במובן מסוים טורפת העל בבית גידולה: היא מסוגלת לצוד טרף הגדול ממנה, וצדה למחייתה פדמלונים, בנדיקוטיים, מכרסמים, טורפי כיס קטנים ופוסומים, לצד עופות, זוחלים וחרקים. היא נכנסת לעיתים קרובות לכפרים ומגורי אדם בחיפוש אחר חולדות, תרנגולים וברווזים, ובשל כך יש לה תדמית מקומית של ״גנבת מזיקה״ שגורמת למקומיים להרוג אותה כשיש להם אפשרות. הטורפים העיקריים של הנמייה הם דורסי לילה ונחשים גדולים. הפרווה הכהה והמנוקדת של הנמייה מספקים לה הסוואה מעולה בבית גידולה המיוער, ומדמה את כתמי האור והצל בתור היער.
בדומה לקרובותיה, נמיית הכיס חיה רוב הזמן בבדידות, להוציא את עונת הרבייה. הנקבה ממליטה 4–6 גורים לאחר תקופת היריון קצרה שנמשכת כ-21 יום, בדרך כלל בין מאי לאוגוסט. והגורים גדלים בכיס במשך כחודשיים ולאחר מכן מתלווים לאם עד גיל 4 וחצי חודשים ואז הופכים לעצמאיים. הנמיות מגיעות לבגרות בגיל שנה, ובשל הלחץ והתחרות האגרסיבית על הגישה לנקבות שמונעת מהם לדאוג לעצמם לתזונה נאותה, הזכרים מתים בדרך כלל לאחר עונת הרבייה הראשונה. תוחלת החיים הארוכה ביותר שתועדה בשבייה היא 3 שנים; תוחלת החיים בטבע אינה ידועה וסביר להניח שאינה עולה על 4 שנים.
מצב שימור
נמיית הכיס הניו-גינאית רשומה על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור קרוב לסיכון (NT), היות שלמרות שהיא נפוצה במקומות מסוימים, ישנן אינדיקציות ברורות לירידה באזורים רבים עקב השפעה אנושית שצפויה להשפיע בעתיד על מספריה.
האיומים על הנמייה כוללים גידול באוכלוסייה האנושית ובפיתוח הכפרי והעירוני, ציד על ידי כלבים באזור הכפרים, תחרות על מקורות המזון עם חתולים, אובדן בית גידול באזורי השפלה לצורך הפקת שמן דקלים, והתדמית המקומית שלה כ״מין מזיק״ הפוגע בעופות המשק חוות הכפריות שמובילה להריגתה בכל מפגש עם האדם. על אף שהמין נהרג למאכל על ידי הילידים המקומיים, הוא אינו ממוקד על ידם במיוחד ועל כן הציד האנושי אינו מהווה איום משמעותי עבורו. איום פוטנציאלי חמור הוא הכנסת קרפדת הקנים הרעילה והפולשת לאי על ידי האדם, שעשויה לגרום לצניחה במספרים בדומה לנמיות הכיס באוסטרליה.
הנמייה הניו-גינאית אינה מוגנת כיום על ידי חקיקה ממשלתית כל שהיא בפפואה ובאינדונזיה, וארגוני השימור סבורים שהיא ראויה לתשומת לב מיוחדת בשל התפקיד החשוב שהיא ממלאת בתור הטורף הגדול היחיד באזור הצפוני של האי מסדרת היונקים. הנמייה נמצאת במספר אזורים מוגנים.
קישורים חיצוניים
- נמיית כיס ניו-גינאית, באתר ITIS (באנגלית)
- נמיית כיס ניו-גינאית, באתר NCBI (באנגלית)
- נמיית כיס ניו-גינאית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- נמיית כיס ניו-גינאית, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- נמיית כיס ניו-גינאית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- נמיית כיס ניו-גינאית, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
36058036נמיית כיס ניו-גינאית