ניסן הרפז

נִיסָן הרפז (19 באפריל 1931 – 6 באפריל 2003) היה יושב ראש הנוער העובד והלומד בירושלים (1956–1971), מזכיר מועצת פועלי ירושלים (1977–1990), יושב ראש ברית עברית עולמית (1988–2003) ויושב ראש המועצה הציונית בישראל (1986–2003). יקיר ירושלים (2002).

ביוגרפיה

הרפז נולד בשכונת כרם אברהם בירושלים. בגיל 14 בהיותו תלמיד הגימנסיה העברית רחביה. הרפז היה חבר בההגנה והתגייס בגיל 16 ב-1947 לפלוגת יהונתן, שהייתה מורכבת מנערים צעירים בגילו. עבר קורס קשר ומורס ושימוש במכשירי איתות בלילה והליוגרף ביום והוצב במקומות שונים בירושלים וסביבתה. תפקידו היה ליצור קשר עם יישובים מבודדים, כגוש עציון והר הצופים, שהיו מנותקים והקשר האלחוטי אליהם לא היה סדיר.

במסגרת זו השתתף בקרב על הקסטל (3–9 באפריל 1948) במבצע נחשון ושימש כאתת ואיש הקשר לאחר כיבוש הכפר עם מטה ההגנה בבית ההבראה ארזה. הרפז סיכן את חייו לאור הצליפות של התושבים הערביים מהכפר הסמוך צובא.

הרפז למד לאחר שחרורו מצה"ל בסמינר למורים על שם דוד ילין בירושלים ושימש בתפקידי הוראה וחינוך שונים בעיר.

בשנת 1954 עבד בבאר שבע כעוזרו הראשי של אריה סימון, מפקח מחוז הדרום במשרד החינוך.

בשנים 1956–1971 הרפז עמד בראש הנוער העובד והלומד בבירה ירושלים וכיושב ראש הנהלת בית חינוך תיכון ערב. הוא פיתח בתי ספר לנערים עובדים, שהשלימו בערב את לימודי הבגרות שלהם וביום פרנסו את משפחותיהם במקומות העבודה שלהם. אלפי חניכים עברו תחת ידיו של הרפז בשנים האלה.

בשנים 1964–1965 יצא הרפז לשליחות בקהילה היהודית של מילאנו, איטליה כנציג ברית עברית עולמית. במהלך שליחותו הקים בין השאר אולפן ללימוד השפה העברית בעיר. בשובו לישראל שולב הרפז בהנהלת ברית עברית עולמית.

הרפז נקרא למילואים בפרוץ מלחמת ששת הימים ושרת כקצין חינוך בחטיבה 16. ב־7 ביוני 1967 הוא זכה להיות עם ראשוני החיילים שהגיעו את הכותל המערבי והביא עימו את ספר התורה הראשון לכותל באותו יום היסטורי.

בשנים 1977–1990 כיהן הרפז כמזכיר מועצת פועלי ירושלים לאחר שזכה בשלוש מערכות בחירות ובנוסף כהן כחבר בוועדה המרכזת של ההסתדרות הכללית. בשנים אלה פעל הרפז לתיעושה וחיזוקה הכלכלי של ירושלים, הקים חוג יהודי-ערבי להבנה, קירוב ושיתוף פעולה בין תושבי ירושלים היהודים והערבים. כמו כן יזם הקמת ברית ידידות עם האגודים המקצועיים הגדולים בברלין, וינה, רומא, ארצות הברית ובסטוקהולם. הרפז קבל מנשיא גרמניה את העיטור האזרחי הגבוה ביותר על פעולותיו לקידום הקשרים בין הנוער ישראלי לנוער הגרמני.

בתפקידו כמזכיר מועצת הפועלים פעל הרפז לקידום חקיקה למעבר לשבוע עבודה בן חמישה ימים בשבוע במשק והפיכת יום ששי ליום שבתון המהווה חלק מסוף שבוע ארוך כפי שהיה מקובל במרבית מדינות העולם המערבי.

הרפז פעל רבות לקידום התעשייה הישראלית בירושלים ועידוד רכישת מוצרים תוצרת ישראל כחול-לבן על פני יבוא מחוץ לארץ.

בשנים 1989–1993 נבחר הרפז כחבר במועצת העיר ירושלים ברשימתו של ראש העיר טדי קולק. הרפז עמד בראש ועדת השמות העירונית ובתקופתו הוחלט בוועדה כי הכניסה הראשית לירושלים תקרא על שמו של דוד בן-גוריון, באירוע חנוכת שדרות בן-גוריון השתתף ראש הממשלה דאז יצחק שמיר.

בשנים 1988–2003 כהן הרפז כיושב ראש ברית עברית עולמית, הארגון שמטרתו קידם השפה העברית והפצתה בעולם.

במקביל בשנים 1986–2003 שימש הרפז כיושב ראש המועצה הציונית בישראל, המועצה היא זרוע הפעילות והחינוך של ההסתדרות הציונית העולמית בישראל, שמטרתה לחזק ולהדביר את התודעה הציונית במדינת ישראל ולטפח את החינוך היהודי-ציוני ואת המעורבות החברתית בקרב הנוער והמבוגרים.

הרפז שם דגש רב בתפקידו על הידוק הקשרים עם העדה הדרוזית ואף זכה לקבל את עיטור "יקיר דלית אל-כרמל".

הרפז זכה בשנת 2002 בעיטור "יקיר ירושלים" בגין פעילותו בתחום החינוך בירושלים, ההבנה בין העדות והדתות.

משפחתו

הרפז התגורר כל חייו בירושלים. רעייתו רחל הרפז (לבית אבישר) הייתה מורה לפסנתר, ציירת, סופרת ומשוררת. בתו חגית אופיר (1954–2018) הייתה מורה ויועצת חינוכית בבית הספר בית הכרם בירושלים. בנו רפאל הרפז הוא דיפלומט ישראלי וכיהן, כשגריר ישראל באזרביג׳אן ובפיליפינים.

פרסים ועיטורים

• הרפז קבל מנשיא גרמניה את העיטור האזרחי הגבוה ביותר
• הרפז זכה בעיטור יקיר דלית אל-כרמל
• ב-2002 זכה הרפז בעיטור יקיר ירושלים

הנצחה

• ב-2009 נקרא על שמו רחוב "ניסן הרפז" בשכונת מגוריו בית הכרם בירושלים.
• אלמנו רחל הרפז, הקימה קרן לפרס ספרותי לשירה עברית על שמו של ניסן הרפז בשיתוף אגודת הסופרים העברים.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31889190ניסן הרפז