ניבוי עתידות

רונות שימשו בעבר ומשמשות עד היום לניבוי עתידות

ניבוי עתידות או חיזוי עתידות היא פעילות, המבוססת על יכולת מיסטית, שמטרתה לגלות מה צפוי להתרחש בעתיד.

שיטות

החל מהעת העתיקה התפתחו שיטות שונות לראיית הנולד, שלכולן אין תימוכין מדעיים. שיטות אלה כוללות:

• אורקל: שליטים ופשוטי העם בעולם העתיק ביקשו לעמוד על כוונות האלים ולנהוג בהתאם להן. במקדש זאוס באולימפיה ובמקדש אפולו האיסמני בתבאי, התקיימו ניחושים. אורקל קדום ומפורסם היה בדודונה, וניחשו שם לפי רשרוש העלים בחורשה הקדושה. להשפעה יתרה זכה האורקל מדלפי (המוזכר בין השאר גם בטרגדיה של אדיפוס המלך) שבו דיבר האל מפיה של פיתיה, כוהנת שהייתה ממלמלת דברי נבואה סתומים.
• האסטרולוגיה מנסה לחזות את העתיד לפי מיקומם של גרמי השמים. הגופים השמימיים העיקריים שמשמשים את האסטרולוגים בחיזוי הם השמש, הירח, כוכבי הלכת במערכת השמש, נקודת האופק ונקודת רום השמיים. ראשיתה של האסטרולוגיה באה כנראה ממסופוטמיה החל מהאלף השלישי לפנה"ס. ניתן להתחקות אחרי שורשי האסטרולוגיה עד לתקופת בבל ואשור הקדומות (כ-1,500 לפני הספירה), שם היא הייתה אחת משתי שיטות ניבוי עתיד עיקריות, כאשר השנייה הייתה קריאה בכבד של חיות קורבן. השימוש באסטרולוגיה בשלב זה היה לניבוי אירועים בעלי חשיבות ציבורית והמשפיעים על הרווחה הכללית ופחות לניבוי אירועים אישיים.
• אי צ'ינג (סינית:易經 "תורת השינויים" או "ספר התמורות") הוא ספר פילוסופי ומיסטי, המספק עצות להתלבטויות בחיים בעזרת מיפוי דפוסי שינויים בחיים בעזרת טריגרמות. הספר שימש אמצעי מיסטי לניבוי עתידות וכלי לקבלת החלטות בנושאים שונים. השפעתו על התרבות הסינית ענפה ורבה והוא שימש את התרבות הסינית לקבלת החלטות כמעט בכל נושא ותחום שאפשר להעלות על הדעת.
• קלפי טארוט (מצרפתית, Tarot) הם מערכת קלפים שעוצבה במקור לצורכי משחק (אשר דמה בעיקרו לברידג') ועל פי אמונה עממית ניתן בעזרתם לחזות את העתיד. החפיסות העתיקות ביותר הקיימות כיום מקורן בצפון איטליה ותאריכן נקבע לתקופת אמצע המאה ה-15. בתרבות המערבית קלפי הטארוט נתפסים לרוב ככלי לניבוי, אם כי בתקופה המודרנית חל שינוי מסוים בגישה אל הקלפים ורבים משתמשים בהם לא ככלי לחיזוי העתיד אלא רואים בהם כלי להסתכלות פנימה, להבנת מרכיבי האישיות, הפוטנציאל וכדומה בכך, בדרך להגשמה עצמית ולהתפתחות אישית ורוחנית.
• כדור בדולח הוא כדור עשוי בדולח או זכוכית, המשמש בתרבויות מסוימות, על פי אמונתן, ככלי לניבוי עתידות. משתמשים המאמינים ביכולות מתקן זה, צופים בכדור הבדולח, או בגוף מים דומה (המכונה "בריכת ניבוי"), ומפרשים את ההשתקפויות או הדמויות המופיעים בכדור על מנת לחזות את העתיד. אחרים מאמינים כי צפייה ממושכת בכדור הבדולח מכניסה אותם לטראנס או מצב מעין היפנוטי המאפשר להם לחזות את העתיד (וזאת מבלי לראות דמויות או השתקפויות בכדור עצמו).
• קריאה בכף היד או כירולוגיה היא שיטה המתיימרת לגלות פרטים על אופיו או עתידו של אדם, על-פי התעמקות במאפייני כף ידו. לפי שיטה זו, מחולקת כף היד לאזורים שונים, בהתבסס על קווים אופייניים; ככל שהקווים בולטים יותר, כך חזקים יותר ההיבטים שהם מייצגים, כביכול, בתכונותיו של האדם.
• קריאה בקפה: חיזוי עתידו של אדם על פי המשקע שנותר בכוס קפה שממנה שתה האדם.

היחס לניבוי עתידות ביהדות

ערך מורחב – איסורי כישוף ביהדות

ההלכה אוסרת כשפים לניבוי עתידות, בהתאם לנאמר בספר דברים: ”לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף; וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים ” (ספר דברים, פרק י"ח, פסוקים י'-י"א) הרמב"ם מפרש את איסור קֹסֵם קְסָמִים כניבוי עתידות לאחר ריכוז באמצעות מעשים שונים:

איזה הוא קוסם – זה העושה מעשה [...] ותיפנה מחשבתו מכל הדברים עד שיאמר דברים שעתידין להיות, ויאמר "דבר פלוני עתיד להיות", או "אינו הווה"; או שיאמר ש"ראוי לעשות כך", ו"היזהרו מכך". יש מן הקוסמים שהוא ממשמש בחול או באבנים, ויש מהן מי שגוהר (=מתכופף) לארץ וצועק, ויש מי שמסתכל במראה של ברזל או עששית, ומדמין ואומרין.

— משנה תורה, הלכות עבודה זרה, יא, ו-ז

יִדְּעֹנִי הוא מעין שילוב של בעל אוב ושל קוסם; כבעל אוב גם הוא עושה מעשי פולחן, וכקוסם – מטרתו היא ניבוי עתידות. וכך מפרש הרמב"ם:

כיצד מעשה היידעוני? מניח עצם עוף ששמו "ידוע" בפיו, ומקטיר, ועושה מעשיות אחרות, עד שייפול כנכפה (=מעין אפילפסיה) וידבר בפיו דברים שעתידין להיות.

— משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, ו, ד

איסור יידעוני כולל שני איסורים:

• עשיית יידעוני – עונשו מוות בסקילה.
• שאילת יידעוני – עונשו מלקות אם עשה כדבריו; ומכת מרדות אם רק שאל.

יחס החוק לניבוי עתידות

במדינות שונות יש חוקים האוסרים על ניבוי עתידות. למשל, מדינת ניו יורק אוסרת על ניבוי עתידות, ומדינת מסצ'וסטס קובעת שהוצאת כסף במצג שווא של חיזוי עתידות היא עבירה פלילית. עם זאת, בית משפט לערעורים של ארצות הברית קבע שהזכות לעסוק בניבוי עתידות מוגנת על ידי התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית ועל כן חוק האוסר על עיסוק בניבוי עתידות בלינקולן, בטל. החלטה דומה ניתנה ב-1985 על ידי בית המשפט העליון של קליפורניה.

בחלק ממדינות ארצות הברית יש חוקים הדורשים רישיון לעסוק בניבוי עתידות. רישיונות כאלו דרושים, למשל באנאפוליס ובמדינת מסצ'וסטס, בה הרישיונות ניתנים בידי הרשויות המקומיות ויש צורך בהודעה לצורך התנגדויות לכל בית ספר, כנסייה ובית חולים במרחק של עד כ-150 מטר ממקום העסק לניבוי עתידות.

ראו גם

• נבואה
• בת קול
• קפסולת זמן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ניבוי עתידות בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23821382ניבוי עתידות