אי צ'ינג
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ספר ריקה.
אי צ'ינג (בסינית: 易經 "תורת השינויים" או "ספר התמורות") הוא ספר פילוסופי ומיסטי, המספק עצות להתלבטויות בחיים בעזרת מיפוי דפוסי שינויים בחיים בעזרת טריגרמות. הספר הוא אחד מ"חמשת ספרי המופת" והוא שימש הן כאורקל (כלומר אמצעי מיסטי לניבוי עתידות), והן ככלי לקבלת החלטות בנושאים שונים. השפעתו על התרבות הסינית ענפה ורבה והוא שימש את התרבות הסינית לקבלת החלטות כמעט בכל נושא ותחום שאפשר להעלות על הדעת.
כיצד הפילוסופיה של האי צ'ינג עובדת
האי צ'ינג קיבל פירושים שונים בפילוסופיה הסינית (למשל, של קונפוציוס וואנג בי) אך אף על פי שהשיטה לקבלת תשובה היא אקראית, ישנה הנחת יסוד באי צ'ינג והיא שזמנים שונים מביאים שינויים שונים, לכן העצות שלו מעורפלות למראית עין, דינמיות, וניתנות למגוון פירושים במגוון נושאים שונים, כל שואל בהתאם למצבו. העצה של האי צ'ינג מכוונת גם למעשה פיזי וגם למעשה מחשבתי (כגון דרך מסוימת שצריך לחשוב בה, או התייחסות מחשבתית מסוימת לדברים) אך מכיוון שזמנים שונים מביאים שינויים שונים העצה תקפה ברוב הפעמים רק לתקופה מסוימת עד לתקופה הבאה שמצריכה אמצעים שונים למצב שנמצאים בו. בהתאם, על השואל לתת לתשובה שלו להוביל אותו בדרך אינסטינקטיבית וגם לפרש אותה בדרך אינטלקטואלית כיוון שהאי צ'ינג מחבר בין שניהם (מיסטי או פילוסופי).
מבנה האי צ'ינג
הספר מחולק לשישים וארבעה פרקים כאשר כל פרק מתאר מצב או תופעה מסוימת המסמלים את התשובות לשאלות המוצגות בפני האורקל. כל אחד מהפרקים מחולק לארבעה חלקים חוזרים על עצמם המשפט, הביאור, הסמל ופירושי הקווים.
השישיות והקווים
כל אחד מהפרקים של האי צ'ינג מיוצג על ידי סדרה של שישה קווים הנקראת שישיה או משושון (הקסגרמה). כל אחד מהקווים יכול להיות קו רציף (מכונה גם קו יאנג) או קו שבור (מכונה גם קו יִין).
- קו רציף : _________
- קו שבור : ___ _____
כל קו, רציף או שבור יכול להיות קבוע או משתנה, כך שלכל קו יכולים להיות ארבעה מצבים: רציף קבוע, רציף משתנה, שבור קבוע ושבור משתנה. כאמור, כל שישייה מכילה שישה קווים שכל אחד עשוי להיות בארבעה מצבים. הקווים מסודרים בסדר עולה מהקו הראשון התחתון (מכונה גם "תחתית") לקו השישי העליון המכונה פסגה. אפיון השישייה נקבע על ידי סדר הקווים השבורים והרציפים.
- לדוגמה: בשישיה "התקדמות" המופיעה בצד השמאלי העליון של הדף, הקו בתחתית הוא קו שבור ואילו הקו בפסגה הוא קו רציף. בטרמינולוגיה של האי צ'ינג יש לקווים שונים גם שמות נוספים. הקו הרציף מכונה לעיתים גם "תקיף" ואילו הקו השבור מכונה גם "כנוע".
הקו החמישי מלמטה הוא הקו החשוב ביותר בשישייה והוא מאפיין האם השישייה נחשבת לשישיית יין או לשישיית יאנג. הקו הזה מכונה "שליט השישייה".
השלשות המרכיבות
כל שישיית קווים באי צ'ינג מחולקת לשתי קבוצות של שלושה קווים, עליונה ותחתונה המכונות השלשות המרכיבות. כיוון שכל שלשה היא רצף של שלושה קווים שכל אחד מהם יכול להיות או רציף או שבור, ישנם 23 כלומר 8 סוגים של שלשות כאלו.
לכל אחת משמונה השלשות ישנו שם ומשמעות כפי שניתן לראות בתמונת השלשות מצד שמאל. כיוון שכל אחת מהשלשות יכולה להיות עליונה ותחתונה בשישייה, מספר האפשרויות לשישיות הוא 82 כלומר שישים וארבע שישיות.
להלן רשימת שמונה השלשות השונות של האי צ'ינג:
| שלשה | שם | פירוש | בינארי |
|---|---|---|---|
|
ציאן | שמים | 111 |
|
לי | אש | 101 |
|
צ'ן | סערה, רעם | 100 |
|
קן | מים, תהום, סכנה | 010 |
|
סון | רוח, עדינות | 011 |
|
ג'אן | הר, עצירה, מכשול | 001 |
|
קאן | אדמה | 000 |
|
טואי | אגם, עדינות | 110 |
המשפט
כאמור, כל אחת משישיות הקווים מכונה בשם מסוים המאפיין אותה. בנוסף לשם, מאפיין את השישייה גם משפט קצר, המרחיב את משמעות שם השישייה. לדוגמה נוכל להתייחס לשישייה חן (בסינית: פי, השלשה קן מעל השלשה לי). משמעות שם השישייה בסינית הוא קישוטים או התקשטות. כשידוע רק שם השישייה, יכולים להיות לתשובת האורקל פירושים רבים מאוד, אבל לשישיות באי צ'ינג ישנן גם משפט והמשפט של השישייה חן הוא
חן - הצלחה. תועלת מחתירה להגשמת משימות פעוטות
. כאן המסר המועבר באמצעות האורקל הופך להיות ברור יותר ומתייחס באופן מפורש לעיסוק בטפל או שמירה על פרופיל נמוך, הכל לפי ניסוח השאלה לאורקל.
הפירוש
כל שישיית אי צ'ינג מתאפיינת גם בפירוש ייחודי על המשפט שלה. הפירוש הוא, ניסיון להסביר את ההנחיות הלאקוניות, המצויות במשפט באופן שתהיינה יותר ברורות. לדוגמה הפירוש של השישייה מספר 21 
"נגיסה" הוא זה[2]
מציאותו של דבר בין הלסתות קרויה נגיסה. נגיסה זו מלווה בהצלחה וזאת משום היותם של התקיף והכנוע רחוקים זה מזה. תנועה ויופי, סערה וברקים מתאחדים וזוהר פורץ מתוכם. הכנוע זוכה למקום של כבוד ונע כלפי מעלה. למרות שאין זה המיקום הנכון, טוב יהיה לנקוט צעדים משפטיים.
הסמל
לכל שישיית אי צ'ינג ישנו גם "סמל" שהוא משפט קצר המופיע לאחר הפירוש והמשפט הזה מייצג את שתי השלשות המרכיבות את השישייה ואת ההתנהגות הראויה ל"איש המעלה" בהתחשב בנסיבות אותן מתארת השישיה.
לדוגמה בשישיה מספר 35 אותה מרכיבות השלשה "אדמה" מלמטה והשלשה "אש" מלמעלה, ה"סמל" מנוסח כך:
אש מתוך הקרקע, כך איש המעלה מייצג באישיותו את תהילת השמים
הקווים המשתנים
לכל קו רציף או שבור ישנם שני מצבים:
- מצב קבוע
- מצב משתנה
כשכל ההטלות יוצרות קווים קבועים, השישייה המתקבלת היא התשובה הסופית לשאלה. במקרה שקו אחד או יותר משתנה, כל השישיה משתנה לשישייה אחרת.
דוגמאות:
כאשר הקו הראשון של השישייה 
(שמיים) הוא קו משתנה, היא הופכת לשישייה 
(פגישה או התוודעות).
כשזה קורה חל שינוי מהותי בתוצאת הקריאה. לכל אחד מששת הקווים המשתנים בכל אחת משישם וארבע השישיות פירוש משלו המתאר את אופן השינוי של השישיה המקורית. פירוש זה לכל קו בדרך כלל יהיה מאוד נקודתי, לכן נהוג להגדיר מצב בו ישנו בקריאה קו משתנה יחיד כ"קריאה מדויקת".
דוגמה לקריאה מדויקת:
נשאלה השאלה "האם לעבור דירה?"
התשובה המתקבלת היא שישיה מס 3 
שהקו השלישי שלה הוא קו שבור משתנה.
השישייה המקורית נקראת "קשיים בהתחלה" והיא נחשבת לשישייה מעודדת שבאמצעותה מציע האורקל לשואל שלא יתרגש מבעיות שצצות בדרכו כשהוא מנסה לבצע איזו משימה. ברגע שהקו השלישי בשישייה הוא קו משתנה, התמונה מתהפכת.
זהו נוסח הקו השלישי המשתנה בשישייה השלישית:
מי שצד צבאים ללא יערן, רק מאבד את דרכו ביער. האיש החכם מבין את סימני הזמן והוא מעדיף לעצור. התקדמות תביא השפלה.
כאן האורקל ממליץ לשואל לא להתקדם בתוכניתו לעבור דירה, כאשר אלמלא הופיע הקו המשתנה, הייתה התשובה מעידה על כך שמעבר הדירה הוא רעיון טוב, למרות שמדי פעם צצות בעיות.
בגלל השתנות הקו השלישי של השישיה השלישית ("קשיים בהתחלה") מקו שבור לקו שלם, השישיה כולה משתנה והופכת לשישיה 
("לאחר הסיום") שמעידה על חוסר מעש ולעיתים על בלבול ואי בהירות.
היסטורית האי צ'ינג
המסורות הסיניות[3] מספרות כי מקור האי צ'ינג בשיטת ניבוי פרימיטיבית של חבורות ציידים פרהיסטוריים. לפי אותם מקורות, לשבטים הקדמונים הייתה שיטה לגלות האם מסעות הציד הקרובים שלהם יצליחו או ייכשלו. בשיטה הזו הם היו משליכים שריון של צב לתוך מדורה וממתינים שהוא יתבקע כתוצאה מחום האש. אם השריון היה מתבקע בחריץ אחד גדול ורציף, המשמעות הייתה שמסע הציד יצליח ואם השריון היה נסדק בכמה מקומות בלי ליצור רצף, אזי סופו של הציד היה להכשל. באופן זה נקבעו קו היאנג וקו היין שמהווים את אבני הבניין הבסיסיות של האי צ'ינג.
מי שפיתח את השלשות המרכיבות מצירופים של קווי יאנג וקווי יין, היה פו הסי, דמות מיתולוגית שנחשב לקיסר הראשון של סין. את השישיות ואת המשפט לכל שישייה כתב המלך וון (שושלת ג'ואו), שחי במאה השתים עשרה לפני הספירה. בנו של וון, הדוכס צ'י חיבר את הפירושים ל"קווים הזזים" בכל שישיה וחתם בכך את גרסתו הבסיסית של "אי צ'ינג". המלך וון והדוכס צ'י, נחשבים למחברי אי צ'ינג.
החכם הסיני קונג פו צה כתב ספר ביאורים ופירושים על האי צ'ינג. ספר זה נקרא "עשר הכנפיים" והוא משולב ברוב הגרסאות בתוך עבודתם של וון וצ'י. היחס לאי ג'ינג כספר פופולרי של ניבוי עתיד הושפע במערב מעליית מהפכת ילדי הפרחים ומהתעניינותו של קרל גוסטב יונג בשימוש בטקסט, כפי שהבין מריכרד וילהלם, המתרגם הפופולרי ביותר של הטקסט בזמנו, עמו היה בקשרי ידידות ושיתוף פעולה. היחס לאי ג'ינג, על כן, בתרבות העידן החדש, מסמנת אותו כספר מיסטיקה וניבוי עתיד.
ברם, ההיסטוריה של האי ג'ינג, החל מהרבדים המוקדמים ביותר שלו, של הג'ו אי, היא מורכבת יותר.
השימוש בדיווניציה, קרי, תהליך התיווך בין שמיים וארץ לקבלת משוב מהרוחות בדבר דרך הפעולה הטובה ביותר לנהוג בה בניהול מרחב החלטה כפעולה פורמלית נגזרת היא מהפרקטיקה ידועה בפולחנות פורמליים של קבלת החלטות בחברות מסורתיות, שבהן פונקציית השלטון החילוני [המלך] נתמכת היא בפונקציות טרנסצנדנטיות של סוכנים פורמליים, התומכים בתשומות קבלת ההחלטות כמגובות מלמעלה [הכהן].
מנדט השמיים הוא מונח של לגיטימציה: המלך מקבל את הלגיטימציה של הכהן כלפי האצילים, פנימה והחוצה, להחזיק בשלטון מתוך קבלת גושפנקא פורמלית במסר נתון ובעקיבה דקדקנית אחר המוסר והנורמות הנוהגות בממלכה, כפי שהן מתבטאות במסרים לעשייה בטקסט קבלת ההחלטות הזה. אם לא ינהג כפי שמצופה ממנו - אז הוא מועל בתנאי מנדט השמיים והלגיטימציה השלטונית שלו מתערערת.[4]
יותר מאוחר, אף היווה השימוש והפרשנות המוסמכת של ספר האי ג'ינג, הוא הקלאסיקה של השינויים הבלתי צפויים, כטקסט יסוד לחניכתם של מנדרינים לקראת בחינות הלשכה הפורמליות בתקופת הקיסרות - חלק ממה שנדרש מכל מנדרין צעיר כדי להיות כשיר לנטילת אחריות ותפקוד בתוך המערך הפורמלי של המינהל הציבורי בקיסרות הסינית.
השימוש בתהליך זה של קבלת החלטות וגיבוש אסטרטגיות מתוך ניתוח של סמלים כמסר הטעון בסמכות טרנסצנדטית פורמלית נקראת - דיוינציה [Divination]. המסר עשוי להתפרש פחות כידיעה של העתיד ויותר כבירור סמכותי של אפשרויות היתכנות של פרספקטיבת עתיד נתונה בהווה.
השואלים הם הדרג המשילותי של הממלכה - המלך והאצילים, ובדרך כלל נשאלו השאלות בהקשר הקונקרטי של קבלת החלטות סמכותית ופומבית, בעיקר כדי לגבש הסכמיות וליגיטימציה פורמלית לנקיטה בטקטיקה מסוימת ביחס למשימות שעל הפרק. זאת, כביטוי ישיר של מעורבות השואלים במציאות כתוצאה מיישום ההמלצות שהתקבלו בפועל. [5]
גיבוש הטקסט הוא תוצאה ישירה של ההיסטוריה של סין הקדומה - הדחת שושלת שאנג ועליית שושלת ג'ו המערבית, בסוף המאה ה-11 לפנה"ס.
הטקסט עמוס בהפניות ישירות לדמויות היסטוריות והמכוננות של השושלת, אתגרים פוליטיים וגאו פוליטיים שהיו אופייניים לחברה פאודלית כחברה של שושלת ג'ו בזמנה אל מול שושלת שאנג השוקעת, התייחסות לניהול הרגיש של הממלכה לאחר כיבוש ממלכת שאנג והכלת האליטה שלה אל תוך האפאראטוס המינהלי של האליטה הקיימת, הידרשות למאפיינים המקובלים של ממלכה פאודלית, המסתמכת באופן משמעותי על עבדים, ואף רמזים לפרקטיקות של הקרבת קורבנות אדם מתוך השבויים שנתפשו בקרב וכיוצ"ב אתגרים.
שימוש באי צ'ינג
קבלת תשובה לשאלה באי צ'ינג, היא למעשה קבלת צירוף של שישית קווים כאשר לכל קו ישנם ארבעה מצבים אפשריים. ישנן שיטות רבות לקבלת השישיה כאשר הנפוצה שבהן היא זריקה של שלושה מטבעות שש פעמים, כאשר בכל זריקה מחשבים את הקו המתקבל. בשיטה הזו לצד הפלי של המטבע ערך 3 ולצד העץ ערך 2, זורקים את שלושת המטבעות ומחברים את הערכים המספריים של המטבעות לפי צידם העליון. כך לדוגמה, אם נזרוק שלוש מטבעות ונקבל שניים שיצאו עץ ואחד שיצא פלי תוצאת הזריקה תהיה חיבור של פעמיים 2 בגין שתי תוצאות ה"עץ" ופעם אחת 3 בגלל תוצאת הפלי. התוצאה תהיה 2+2+3 = 7.
יש 4 תוצאות אפשריות לכל זריקה והחלוקה המספרית היא כזו:
- תוצאה 6 (שלוש מטבעות עץ) היא קו שבור משתנה.
- תוצאה 7 (שני מטבעות עץ ומטבע אחד פלי) היא קו רציף קבוע.
- תוצאה 8 (שני מטבעות פלי ומטבע אחד עץ) היא קו שבור קבוע.
- תוצאה 9 (שלושה מטבעות פלי) היא קו רציף משתנה.
בכל הטלה רושמים את הקו שהתקבל ואחרי שש הטלות מתקבלת השישיה, שהיא התשובה לשאלה שנשאלה.
שירם של להקת פינק פלויד, Chapter 24, מאלבומם הראשון The Piper at the Gates of Dawn שיצא בשנת 1967, מושפע מפרק 24 באי צ'ינג. סיד בארט, (מנהיג הלהקה), קרא את הספר ומשם קיבל את ההשראה לשיר.
גם ההשראה לשירם של הביטלס, While My Guitar Gently Weeps, מהאלבום The Beatles (הידוע גם כ"האלבום הלבן") שיצא בשנת 1968, הגיעה בעקבות קריאת הספר. לדבריו של ג'ורג' האריסון, כותב השיר, "השיר מבוסס על התפיסה המזרחית כי כל דבר מתקשר לכל דבר אחר, בניגוד לגישה המערבית שדברים הם פשוט מקריים".
לקריאה נוספת
- אי צ'ינג/ספר התמורות, תרגם מסינית: יורי גראוזה, הוצאת כרמל, 1993
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אי צ'ינג, ספר התמורות הוצאת 'אסטרולוג' 1993
- ^ תרגום ניצן ויסמן, הוצאת "אסטרולוג"
- ^ אי צ'ינג, ספר התמורות בתרגום ופירוש ניצן וייסמן
- ^ Divination, Order and the Zhouyi, Gotshalk, R., University Press of America 1999, pp. 7-18"
- ^ Divination, Order and the Zhouyi, Gotshalk, R., University Press of America 1999, pp. 37-56"
29817529אי צ'ינג