נחל הרועה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נַחַל הָרוֹעָָה הוא נחל בהר הנגב הצפוני, מיובלי נחל הבשור. לאורכו שרידים מרשימים של חקלאות נבטית קדומה ומפעל מים שבאמצעותו חוצה הנחל את קמר חלוקים. אחד מיובליו הוא נחל נוקד. שמו הקדום של הנחל היה "ואדי חליקום", על שם החלוקים ששמם השתמר בקמר חלוקים.

השם נחל הרועה, יחד עם חניון הרועה שלידו, ניתן לו לזכרה של ברברה פרופר (19301952), שנרצחה במקום על ידי בדואים מהסביבה. פרופר נולדה בגרמניה, לאם יהודיה. עלתה ארצה וגדלה בירושלים, כבת מאומצת ליוהנה וד"ר עמנואל פרופר. למדה באוניברסיטת נשאטל, שווייץ, פילוסופיה, תאולוגיה ושפות. חזרה לארץ והתגייסה לצה"ל על אף שהייתה בת יחידה למשפחתה[1] ושירתה שנתיים כסמלת בחיל המודיעין. ב-15 במאי 1952 הייתה אחת מכתריסר מייסדי קיבוץ שדה בוקר, בהם חגי אבריאל, דניאל הלל ואחרים.

שימשה כרועת הצאן ואחראית על ענף הצאן כולו של הקיבוץ ונרצחה בספטמבר 1952 על ידי בדווים מהסביבה[1]. רוצחיה טענו כי חשבו שעדר הכבשים אותו רעתה פרופר נלקח מהשבט הבדואי על ידי צה"ל.[2]. עוד טענו כי בשל לבושה של פרופר לא שמו לב שמדובר בבחורה ואם היו יודעים "לא היו נוגעים בה".[3]. שני רוצחיה נתפשו, אחד מהם נידון ב-1955 למאסר עולם ואילו השני מת בכלא בטרם החל המשפט.

בעקבות רציחתה נכתבו שני שירים לזכרה- "הנערה משדה בוקר" (מילים: נתן אלתרמן), ו"אליה על ברברה משדה בוקר" (מילים:אנדה עמיר-פינקרפלד)[4].

הקרן הקיימת לישראל הקימה על שמה את "חניון הרועָה" מול הכניסה לקיבוץ שדה בוקר.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חניון הרועה בוויקישיתוף

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0