רבי נחום גרינהויז
| לידה | תרכ"ו |
|---|---|
| פטירה | כ"א באדר ה'תרע"ה (בגיל 49 בערך) |
| השתייכות | יהדות חרדית ליטאית |
הרב נחום גרינהויז (תרכ"ב - כ"א אדר תרע"ה, 1862 - 7 במרץ 1915[1]) היה רב העיר טרקאי בליטא, וחתנו של הרב שלמה הכהן (בעל החשק שלמה).
תולדותיו
נולד בשנת ה'תרכ"ב לרב אהרן זליג לוריא[2].
בהיותו בן עשרים נישא לחיה ברכה בתו של הרב שלמה הכהן מווילנא, ושנתיים לאחר מכן מונה לרבה הרשמי של העיר טרקאי מטעם הממשלה, בה הייתה קהילה יהודית מהוותיקות בליטא. בסוף 1908, במהלך נסיעה עם הרב ריינס בענייני הישיבה בלידא, לקה בשבץ שהשאיר אותו מרותק למיטה במשך שבועות רבים[3].
בשנת ה'תרע"א[דרושה הבהרה] נפצע בתאונת רכבת ועקב כך נעשה משותק, ובכ"א באדר ה'תרע"ה [דרושה הבהרה] נפטר לאחר ייסורים.
את מקומו ברבנות העיר מילא חתנו הרב צבי אריה פרצוביץ אביו של הרב נחום פרצוביץ. חתנו השני היה הרב יצחק שוסטר, רבה של סוקולקה. בנו הוא הרב שלמה שוסטר, ששימש לאחר השואה רבה של לודז'.
משנתו
היה אוהב ארץ ישראל נלהב והתמסר מאוד להפצת רעיון הציונות. הוא הקים סניף של חובבי ציון בעירו והטיף לשיתוף פעולה של חרדים וחופשיים למען יישוב ארץ ישראל[4]. הוא תמך בציונות מעשית של העלאת יהודים לאט לאט וקרא לקנות מתוצרת היישוב היהודי בארץ ישראל[5]. הוא פרסם מספר מאמרים בעד הציונות[6][7] ונגד מתקיפיה[8] בעיתונות התקופה. היה בין מייסדי המזרחי בשנת 1902[9], השתתף בכינוסיה[10] ובקונגרסים ציוניים[11] ונחשב בין רבניה הגדולים[12], עד כדי שהרב יצחק יעקב ריינס הועידו ליורשו[13]. באוגוסט 1904 נבחר למועצה של 23 ראשי המזרחי[14]. בסביבות שנת 1905–1906 הוא פרש בשקט מפעילות במזרחי. בשנת 1911 הוא פרסם מאמר בשם "טעות לעולם חוזר" הקורא שלא לתרום לוועד האודסאי בגלל שהוא תומך בגימנסיה הרצליה, הנותן חינוך שקרא לו כפרני, הכולל את ביקורת המקרא [15]. אחד מצאצאיו כתב שהוא שינה את עמדתו כלפי הציונות במיוחד בעקבות הקמת גימנסיה הרצליה[16]. כן סופר שהוא פרסם את המאמר בשנת 1911 בעקבות חשבון נפש שעשה לאחר שלקה בשבץ[17].
בתחילת 1913 פרסם מאמר נגד חברת מרבי השכלה[18].
קישורים חיצוניים
- 'גרינהויז, ר' נחום ב"ר אהרן', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 40 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1238).
- תולדות הגאון רבי נחום גרינהויז, ישורון כ"ב (כרך לזכר נכדו רבי נחום פרצוביץ), עמ' קמ"ו והלאה
- חידושי רבי נחום גרינהויז, ישורון כ"ב (כרך לזכר נכדו רבי נחום פרצוביץ), עמ' תק"ה והלאה
- ג. קרסל, משהו על רבי נחום גרינהויז, מתוך עיתון הצופה, בפורום אוצר החכמה
- נחום גרינהויז, וקמת ועלית, המליץ, 19 בנובמבר 1896
הערות שוליים
- ^ הרב ר' נחום גרינהויז ז"ל, הצפירה, 11 במרץ 1915; המשך
- ^ שם המשפחה המקורי של המשפחה הוא לוריא והם מיוחסים לאר"י הקדוש. לא ידוע סיבת שינוי שם המשפחה לגרינהויז.
- ^ כרוניקה מקומית, הזמן, 3 בינואר 1909
- ^ טראקי, הצפירה, 29 באוגוסט 1890
- ^ אסיפת המזרחי בפרסבורג, הצפירה, 28 באוגוסט 1904
- ^ בירחון שיבת ציון שנת ה'תרנ"א עמ' 60-68.
- ^ הרבנים והציונים, המליץ, 24 בפברואר 1898
- ^ גילוי דעת, המליץ, 1 באפריל 1900
- ^ יצחק ניסנבוים, הדת והתחיה הלאומית, המזרחי, 15 ביולי 1919
- ^ לשכת הסתדרות המזרחי, הצפירה, 15 באוגוסט 1904
- ^ תוצאות הקונגרס, המצפה, 11 באוגוסט 1905
- ^ שמואל טשרנוביץ, מכתב אל המו"ל, המליץ, 2 באוקטובר 1899
- ^ כך כתבו צאצאיו בספר הזיכרון בנין נחום לזכר נכדו הרב פרצוביץ בפרקי הזיכרון עמ' תשכז.
- ^ אסיפת המזרחי בפרסבורג, המצפה, 26 באוגוסט 1904
- ^ טעות לעולם חוזר, המודיע, 23 בספטמבר 1911 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
וראו: שלמי תודה, המודיע, 13 באוקטובר 1911 (התאריך לפי הלוח היוליאני) - ^ הרב מאיר שולביץ, קוים לדמותו של הרב נחום פרצוביץ זצ"ל, ישורון כב, עמוד קמ"ח, הערה 46, באתר היברובוקס
- ^ מעשה איש, חלק ג', עמוד רמ"ז, באתר היברובוקס. עם זאת, יש לשים לב שהוא לקה בשבץ קרוב לשלוש שנים לפני פרסום המאמר. וראו הגרסה ב-הרב מאיר שולביץ, קוים לדמותו של הרב נחום פרצוביץ זצ"ל, ישורון כב, עמוד קמ"ח, באתר היברובוקס
- ^ כנגד המפיצים, המודיע, 7 בפברואר 1913 (התאריך לפי הלוח היוליאני)
33223848נחום גרינהויז