נבהרדק
 | |
| מדינה |
 בלארוס |
|---|---|
| וובלסט |
 הורדנה |
| ראיון | נבהרדק |
| תאריך ייסוד | 1044 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 29,245 (2015) |
| קואורדינטות | 53°35′N 25°49′E / 53.583°N 25.817°E |
| novogrudok.grodno-region.by | |
נבהרדק (בבלארוסית: Нава́градак, נהגה "נַבַהְרַדַק", גם Навагру́дак; ברוסית: Новогру́док, "נוֹבוֹגְרוּדוֹק"; בפולנית: Nowogródek; בליטאית: Naugardukas) היא עיר במחוז הורדנה שבבלארוס. אוכלוסיית העיר נאמדה ב-31,700 אלף איש (2007). העיר התפרסמה בעולם היהודי בזכות ישיבת נובהרדוק, מהישיבות הבולטות של תנועת המוסר.
היסטוריה
העיר נזכרת בכתובים משנת 1116. הייתה שייכת לרוס של קייב, ולאחר התפוררותו הייתה בירתה של אחת הנסיכויות. ב־1240 נכבשה העיר על ידי המונגולים של באטו חאן. במאה ה-14 צורפה לליטא; לפי אחת המסורות הייתה עיר בירתה הראשונה של ליטא. מ־1392 היא השתייכה לאיחוד הפולני-ליטאי, ומ־1794, לאחר חלוקת פולין השלישית, הפכה לחלק מהאימפריה הרוסית. ב־1895 היו בה 13,656 תושבים, מתוכם 8,137 יהודים.
בזמן מלחמת האזרחים לאחר מלחמת העולם הראשונה ב־1918 ברפובליקה העממית של בלארוס, לפי הסכם ריגה צורפה לרפובליקה הפולנית הצעירה, והייתה לבירת מחוז נובהרדוק. ב-17 בספטמבר 1939 נכנסו לעיר חיילי הצבא האדום נכנסו לעיר וצירפו אותה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס, והעיר הייתה למרכז המינהלי של מחוז נובהרדוק, במחוז גרודנו. ב-22 ביוני 1941 פלשו הגרמנים לברית המועצות, וב-23 ביוני נסוג הצבא האדום מהעיר. העיר, שנכבשה ב-3 ביולי בידי הגרמנים, שוחררה ב־7 ביולי 1944 על ידי הסובייטים. מ־1991 נמצאת בבלארוס העצמאית.
היסטוריה יהודית
האזכור הראשון של הקהילה היהודית בעיר הוא משנת ה'רמ"ח, כאשר המלך קז'ימייז' הרביעי מבית יגיילו מינה ארבעה יהודים לגביית מסים מתושבי העיר. הקהילה מוזכרת גם במאה הרביעית לאלף השישי באחת מתשובותיו של ר' שלמה לוריא. בשנת ה'שכ"ג החליט המלך זיגמונט השני לאשר ליהודים לגור רק בחלק ספציפי של העיר ברחובות וילנו וטרומקו, ואסר עליהם להקים בתים חדשים ברחוב פודליסקה. בית הכנסת הגדול נבנה בשנת ה'ת"ח. ב-ה'תרמ"ח היו בעיר 15 בתי מדרש.
כמה רבנים מפורסמים כיהנו בקהילת נבהרדק:
- ר' דוד בן משה, מחבר הספר "גליא מסכת", כיהן כרב העיר בין ה'תקנ"ד–ה'תקצ"ז.
- בשנים ה'תרי"א-ה'תרכ"ד כיהן ברבנות העיר הרב יצחק אלחנן ספקטור.
- בשנים ה'תרכ"ה-ה'תרל"ד כיהן ברבנות העיר רבי ברוך מרדכי ליפשיץ.
- בשנים ה'תרמ"ג–ה'תרס"ח כיהן ברבנות הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין, מחברו של הספר ערוך השולחן על פי סדר השולחן ערוך.
בשנת ה'תרנ"ו הוקמה בעיר "ישיבת נובהרדוק", אשר בשנת ה'תרע"ה, כשהאזור הפך מוקד לקרבות בין צבאות גרמניה ורוסיה, עברה להומל. רבה האחרון של העיר היה מאיר שנישינר.
בשואה
ב-כ"ז בסיוון ה'תש"א פלשו הגרמנים לברית המועצות, וב-כ"ח בחודש נסוג הצבא האדום מהעיר. הגרמנים נכנסו בח' בתמוז, והחלו מיד ברצח הדרגתי של יהודים והגבלת תנועתם. היהודים חויבו ללבוש טלאי צהוב, הם הוגבלו ביציאה מחוץ לעיר, נאסר עליהם לקנות מוצרי מזון והם רוכזו בגטו. כראש היודנראט מונה השופט צחנובסקי, שנאלץ לשלוח אנשים לעבודות פרך. מספר ימים לאחר מכן אספו הגרמנים קבוצה של 70 מנכבדי הקהילה, שכללה רופאים, עורכי דין ומורים, ורצחו אותם מחוץ לעיר. לאחר מכן נאספו סוחרים ובעלי מקצוע ונשלחו לעיר קרסקטין, שם נרצחו. בכסלו ה'תש"ב ביצעו חיילי איינזצקומנדו את האקציה הראשונה, ורצחו חלק מהאנשים העובדים עם בני משפחותיהם ביער שליד העיר. בסיוון ה'תש"ב הועברו לגטו כמה מאות יהודים מאיוויינייץ ונרצחו תוך מספר חודשים. בכ"ד באב ה'תש"ב נרצחו כ-2,000 איש נוספים מחוץ לעיר. בכ"ט בשבט ה'תש"ג נרצחו 500 משוכני גטו פרסיקי. בב' באייר ה'תש"ג אירע רצח המוני נוסף ו-375 איש מעובדי הגטו נרצחו; רק 300 נשארו בחיים במחנה עבודה. יהודים רבים הצטרפו לפרטיזנים לאחר האקציה השנייה והשלישית, אך חלק מהם מצאו את מותם בפלוגות אנטישמיות לאחר מכן. לאחר שחרור העיר על ידי הסובייטים עזבו רוב היהודים הניצולים לפולין לפי הסכם חילופי אוכלוסין ולאחר מכן עלו לארץ ישראל.
על תולדות הקהילה היהודית מהקמתה עד לחורבנה בשואה נכתב בכרך השמיני של החלק הרביעי המוקדש לפולין בפנקס הקהילות שבהוצאת יד ושם בירושלים.
לקריאה נוספת
- ר' דב כ"ץ, תנועת המוסר - תולדותיה, אישיה ושיטותיה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נהברדק |
- ד"ר שמואל ספקטור וברכה פרוינליך (עורכת משנה), פנקס הקהילות : פולין : כרך שמיני - מחוזות וילנה, ביאליסטוק, נובוגרודק, יד ושם, ירושלים תשס"ו, 2005
- נאווארעדאק - איהר היסטאריע און איהר היינטינגען לעבן, אלכסנדר הרכבי, ניו יורק 1921
- נובוגרודק (Nowogródek), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- נבהרדק במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- הדרך הארוכה של ה"אשה בכחול" מפולין לסן פרנסיסקו, הארץ 2013
- נבהרדק באתר השטעטל הווירטואלי (באנגלית)
