נדב פרי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נדב פרי
נדב פרי במשרדי ערוץ 10
נדב פרי במשרדי ערוץ 10
לידה 24 באפריל 1980 (גיל: 43)
מדינה ישראלישראל ישראל

נדב פרי (נולד ב-24 באפריל 1980) הוא סמנכ"ל רגולציה וקשרי חוץ בניו-מד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים). בעבר היה כתב ומנחה טלוויזיה בחדשות 10 ובערוץ הכנסת.

ביוגרפיה

פרי גדל בכפר סבא. את שירותו הצבאי עשה בגלי צה"ל, שם היה כתב לענייני חרדים ודתות, עם תום שירותו הצבאי המשיך לעבוד בתחנה הצבאית ככתב ופרשן פוליטי וכן כמגיש יומני חדשות ותוכניות אקטואליה כחמש שנים לאחר תום שירותו הצבאי. בין היתר, היה כתב לענייני דתות, ולאחר מכן כתב לענייני מפלגות.

בשנת 2006, פרש מגלי צה"ל ומונה לתפקיד הכתב הפרלמנטרי של "חדשות 10". בהמשך לתפקיד הכתב הפוליטי, השתלב בתפקידי הגשה, בין היתר בתוכניות "חמש עם רפי רשף", "לונדון את קירשנבאום" ו"היום שהיה"[1]. במהלך תקופת עבודתו בחדשות 10 ריכז פרי את הסיקור הפוליטי ואת סיקור מערכות הבחירות בשנים 2013 ו-2015.

בשנת 2012, עם הכרזת מערכת הבחירות לכנסת ה-19, ייסד פרי את התוכנית "המטה המרכזי", אותה גם ערך והגיש, ואשר מהווה עד היום תוכנית האקטואליה והראיונות המרכזית של חדשות 13, המשודרת מידי שבת. עם פרישתו מהגשת התוכנית ב-2015, הוחלף פרי על ידי גדי סוקניק, ובהמשך עברה הגשת התוכנית לידי העיתונאית איילה חסון.

בנוסף לתפקידו בערוץ 10, הגיש פרי בערוץ הכנסת, והחל משנת 2006 הוביל ביחד עם עמית סגל את התוכנית "זוג או פרט", תוכנית שבה הציעו השניים פרספקטיבה על אירועי השבוע, והתמודדו בהומור ב"דרבי הפוליטי" בתוך חדרי החדרים של הכנסת והזירה הפוליטית.[2]

במהלך שנותיו כעיתונאי כתב פרי טור פוליטי קבוע בעיתון גלובס, וכן שימש תקופה כפרשן העיתון אל-מוניטור. ב-2008 שב לשדר בגלי צה"ל. עם עזיבתו של רפי רשף את התחנה, החל להגיש את תוכנית הבוקר "נכון להבוקר" עם עמית סגל[3].

ביוני 2015 הודיע על פרישתו מחברת "חדשות 10" לטובת הצטרפות כסמנכ"ל רגולציה וקשרי חוץ לחברות "דלק קידוחים" ו"אבנר חיפושי נפט" (כיום ניו-מד אנרג'י), שבשליטת יצחק תשובה. פרישתו של פרי עוררה דיון ציבורי נרחב בהקשר למעמד העיתונאי ומגבלות התעסוקה והקידום העומדות בפני עיתונאים בישראל, והיו שמתחו עליו ביקורת רבה בשל מעברו מעבודה כעיתונאי, לעבודה אצל אחד ממושאי הביקורת העיתונאית באותם שנים.

החל בשנת 2021 הוא משדר פודקאסט ראיונות שנקרא בתחילה "הון שלטון", ובהמשך שונה שמו ל"הפודקאסט של נדב פרי".[4] הפודקאסט של פרי זכה מאז עלייתו להדים וחשיפה רבה, בין היתר בעקבות התבטאויות של אורחים בולטים שנאמרו במסגרתו.[5][6] בפודקאסט התראיינו בין היתר אהוד אולמרט, עמית סגל,[7] ירון לונדון, עירית לינור, אבי ניסנקורן, אהוד יערי, יעל ארד, פיני גרשון, ודמויות בולטות נוספות בתחומי הממשל, התקשורת, הכלכלה והמשפט.[8][9] לצד ההדים החיוביים, הפודקאסט גרר גם ביקורת. היו גורמים שטענו כי קשריו של פרי עם עיתונאים גרמו לטשטוש פעילותו בניו-מד אנרג׳י, ויצאו נגד הפודקאסט שלו ונגד הופעותיו כפרשן פוליטי.[10][11][12]

חיים אישיים

נשוי ואב לשלושה. מתגורר בתל אביב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גיא עזרא, ‏דרמה בערוץ 10: נדב פרי הודיע על עזיבת הערוץ, באתר "סרוגים", 2 ביוני 2015
  2. ^ מיה מנע‏, נדב פרי ימונה לתפקיד בכיר בקבוצת "דלק" של תשובה, באתר וואלה!‏, 2 ביוני 2015
  3. ^ ענת קם‏, היפים והאמיצים, באתר וואלה!‏, 22 ביוני 2008
  4. ^ דרור רפאל, ‏נצלו את זמן שטיפת הכלים בחג להאזנה לפודקאסטים מעולים, באתר מעריב אונליין, 23 באפריל 2022
  5. ^ נחמיה גרשוני–איילהו, ‏מכורי פוליטיקה ותקשורת חייבים למצוא שעה בשבוע להאזין לפודקאסט של נדב פרי, בעיתון מקור ראשון, 23 בינואר 2022
  6. ^ יקי הפשטיין, ‏נדב פרי לא מתגעגע לתקשורת הישראלית, בעיתון מקור ראשון, 16 באפריל 2022
  7. ^ עמית סגל בעד, נתי טוקר נגד: הפודקאסט של נדב פרי מעורר סערה, באתר כיפה, 15 בנובמבר 2021
  8. ^ מערכת ישראל היום, ‏דוד שרן: "הביאו את אשתי ואת אימא שלי בת יותר מ-80 לחקירה כדי לשבור אותי", באתר ישראל היום, 9 בפברואר 2022
  9. ^ עמית סגל, ‏יועצו הקרוב של נתניהו מדבר: הטעויות שהובילו לאופוזיציה ואיך הרגיש היום שאחרי חילופי השלטון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏15 בנובמבר 2021‏
  10. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, תעשו לעצמכם טובה, אל תקשיבו לפודקאסט החדש של נדב פרי, באתר TheMarker‏, 14 בנובמבר 2021
  11. ^ אתר למנויים בלבד איתן אבריאל, מסך העשן של נדב פרי: "אני רואה אותו כל הזמן בטלוויזיה, ולא כתוב שהוא יחצן", באתר TheMarker‏, 31 ביולי 2022
  12. ^ ""אין בכך בעיה": בתאגיד דוחים בקשה להפסיק לראיין את נדב פרי כפרשן פוליטי". TheMarker. נבדק ב-2022-11-28.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0