מ.ב. שטיין
 | |
| לידה |
1895 סוכוטשוב, פולין |
|---|---|
| פטירה |
30 בינואר 1961 (בגיל 66 בערך) י"ג בשבט ה'תשכ"א  ירושלים, ישראל |
| שם לידה | משה אליעזר בורנשטיין |
| לאום | יהדות |
| שם עט | מ. ב. שטיין |
| שפות היצירה | יידיש, עברית |
משה אליעזר בורנשטיין (1895 - 30 בינואר 1961)[1] הידוע בשם העט מ. ב. שטיין, היה סופר, מחזאי ועיתונאי יהודי-ישראלי. הוא נודע בכתיבתו על חיי היהודים בפולין, על העלייה החלוצית לארץ ישראל, ובמיוחד בעיסוקו הספרותי בדמותו של הרבי מקוצק[2].
ביוגרפיה
שטיין נולד בשנת 1895 בעיירה הפולנית סוכוטשוב. אביו, הרב שמואל בורנשטיין - לימים האדמו"ר השני לבית סוכוטשוב.[3] מ. ב. שטיין התחנך אצל סביו, הרב אברהם בורנשטיין, מייסד חסידות סוכטשוב, מגדולי הפוסקים והלמדנים בדורו ומחבר הספרים: "אגלי טל" ושו"ת "אבני נזר".
משחר ילדותו נודע שטיין כעילוי, ובמיוחד התעניין בתורתם של זקנו, האדמו"ר מנחם מנדל מקוצק והאדמו"ר מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצה. עניין זה השפיע רבות על יצירתו הספרותית בהמשך חייו. הוא פיתח תשוקה עזה ללימוד ולהפצת תורתם של גדולי החסידות. בגיל 13 נשלח על ידי סבו ללמוד בעיר קונסטנטינוב בישיבתו של רבי יעקב אהרן לוי, רב העיר.
לאחר שמלאו לו 17 שנים,[4] שבהם למד תורה כמסורת משפחתו, לא רצה להמשיך ללמוד והחל לקרוא ספרי השכלה שנאסרו לקריאה בקהילה החסידית, ולאחר נישואיו, בשנת 1919 עבר ללודז' ומשם לורשא, בה התחבר לקבוצתו של הסופר יצחק מאיר וייסנברג ולסגנונו הספרותי. בהמשך נטש את דרך אבותיו, הפסיק לשמור תורה ומצוות, שינה את מראהו הדתי,[5] ופנה למחוזות הציונות הסוציאליסטית. בשנת 1926 פרסם שטיין את מחזהו הראשון "ערד און הימעל" ("ארץ ושמים"), אשר מציג את חיי הרבי מקוצק, קהילתו וחסידיו באופן נלעג.[1][6] בהקדמתו לספר חמש שנים לאחר מכן, ב-1931, פרסם מחזה נוסף בשם "די חורבה" ("החורבה"), שעסק בחיי התפקרותו של הרבי בערניו מליאובה.[7] במקביל, הוא פרסם סיפורים, פליטונים וכתבות בעיתונות היידיש.
בתחילת מלחמת העולם השנייה עזב שטיין את ורשה, והגיע לוילנה. ומשם, למרות הקשיים, הצליח בשנת 1941 להגשים את שאיפתו ולעלות לארץ ישראל. תחילה התיישב בירושלים, ומאוחר יותר עבר לתל אביב.
לאחר עלייתו ארצה, השתתף שטיין בפעילות ספרותית ענפה:
- כתב בעיתון "דבר"
- היה פעיל באגודת הסופרים
- פרסם סיפורים בעיתון האמריקאי "דער מארגען זשורנאל"
- בשנת 1953 שהה בפריז, שם פרסם בעיתון "נייע פרעסע", שיצא לאור על ידי יהודים מהמפלגה הקומוניסטית הצרפתית.
יצירתו של שטיין התמקדה במספר נושאים מרכזיים: חיי היהודים בפולין, העלייה החלוצית לארץ ישראל, תיאור ההתיישבות הציונית, חלומות והגשמה בארץ ישראל.
סיפוריו של שטיין מצטיינים בתיאור עלילה מפורט ובתפיסה פסיכולוגית עמוקה של הדמויות. הוא שילב בכתיבתו אלמנטים היסטוריים עם תובנות פסיכולוגיות, מה שהעניק לסיפוריו עומק ומורכבות.
עיסוקו האינטנסיבי בדמותו של הרבי מקוצק היווה ציר מרכזי ביצירתו. שטיין ראה בסיפורים ובאגדות החסידיות מקור השראה עשיר, והשתמש בהם כרקע לדיוקנאות מורכבים של דמויות היסטוריות.
מ. ב. שטיין מת בירושלים ב-יג בשבט ה'תשכ"א – 30 בינואר 1961. הוא השאיר אחריו מורשת ספרותית עשירה, המשלבת בין עולם החסידות לבין המציאות הציונית המתחדשת בארץ ישראל. יצירותיו ממשיכות להיות נושא למחקר ועיון בקרב חוקרי ספרות יידיש וההיסטוריה היהודית המודרנית.
יצירות בולטות
- "ערד און הימעל" (1926) - מחזה
- "די חורבה" (1931) - מחזה
- "דער ערשטער יוד אין דארף" ("היהודי הראשון בכפר") - סיפור ארוך
לקריאה נוספת
- "ערד און הימעל" - אוסף סיפורים מאת מ. ב. שטיין
- "דער יודישער קעמפער" - מבחר מאמרים ורשימות שפרסם בעיתונות
קישורים חיצוניים
- מ. ב. שטיין, באתר הספרייה הלאומית
- מ.ב. שטיין, באתר "Yiddish Book Center" האתר (באנגלית) הספר (ביידיש)
- מ.ב. שטיין, באתר "אידישע וועלט פארומס" (ביידיש)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ערד און הימל המחזה, בהוצאת "לעצטע נייעס" (ידיעות אחרונות) תל אביב, תשכ"ז (ביידיש)
- ↑ ערך זה מבוסס על המסמך "על מ ב שטיין ויצירתו" - מ. ב. שטיין, באתר הספרייה הלאומית
- ↑ סוחצ'ב- בין שתי מלחמות עולם
- ↑ מעט לאחר פטירתו של סבו ה"אבני נזר" ב-1910, שהיה מחנכו
- ↑ ראו בהקדמה לספרו של שטיין ערד און הימל שכתב שלמה גרודזנסקי, וכן תמונתו בתחילת הספר.(ביידיש)
- ↑ מאמר מהלל צייטלין ביומון דער מאמענט 3 באפריל 1926, הודפס גם בתחילת הספר ערד און הימל
- ↑ פרשת בערניו מליאובה ומחלוקת צאנז-סדיגורה מחקר מדוד אסף, עמוד 48 דיגיטלי, על המחזה וההתנגדות אליו (סעיפים 308 ו-310)
מ.ב. שטיין40484681Q130212262