משתן
מְשַתֵּן (באנגלית: Diuretic substance) הוא כל סוג של תרופה או חומר הגורמים להגדלת נפח השתן שמופק בכליות. תרופות משתנות פועלות על הנפרון באזורים שונים שלו על מנת לייצר הגברת שתן בדם. הפעילות המשתנת גורמת בנוסף לסילוק מים מהגוף גם לשינויים במאזן המלחים בגוף. תרופות וחומרים משתנים משמשים לטיפול ביתר לחץ דם, אי ספיקת לב, שחמת הכבד בצקת ומחלות כליה שונות.
קיימות חמש קבוצות של חומרים משתנים:
- Carbonic Anhydrase Inhibitors מעכבי האנזים קרבוניק-אינהידרז - דוגמה אצטזולאמיד. השימוש העיקרי בתרופות אלו כיום הוא בטיפול בגלאוקומה ובאפילפסיה.
- Loop Diuretics משתני לולאה, לדוגמה פורוסמיד
- Osmotic Diuretics משתנים שפועלים על ידי גרימת לחץ אוסמוטי - דוגמה מניטול
- Thiazide Diuretics משתנים מקבוצת התיאזידים ותרופות דומות, כגון הידרוכלורותיאזיד
- Potassium-Sparing Diuretics משתנים אוגרי אשלגן כגון אמילוריד, ספירונולקטון
מאפיינים
תרופות משתנות נבדלות זאת מזאת על פי מספר פרמטרים:
- מנגנון הפעולה
- אזור הפעולה בנפרון
- עוצמת הפעילות המשתנת
- שימושים רפואיים
- תופעות לוואי
הנפרון הוא היחידה התפקודית של הכליה שאחראית למרבית פעולותיה של הכליה. הנפרון מחולק למספר מקטעים חשובים: גופיף הכליה והפקעית, האבובית המפותלת המקורבת, לולאת הנלה, האבובית המפותלת המרוחקת והצינור המאסף.
תרופות משתנות פועלות על אזורים שונים בנפרון ובכך נגרמת הפעילות המשתנת שלהן.
- מעכבי האנזים קרבוניק-אינהידרז - תרופות אלו פועלות על האבובית המפותלת המקורבת
- משתני לולאה - תרופות אלו פועלות על הזרוע העולה של לולאת הנלה
- משתנים מסוג תיאזיד - תרופות אלו פועלות על האבובית המפותלת המרוחקת
- משתנים משמרי אשלגן - תרופות אלו פועלות על הצינור המאסף של הנפרון
- משתנים אוסמוטיים - מופרשות בפקעית הנפרון ופועלות לאורכו
בשנים האחרונות נכנסה לשוק קבוצה חדשה של משתנים. תרופות אלו מכונות הואפטנים, והן מעכבות את הפעילות של ההורמון נוגד ההשתנה, המכונה גם ואזופרסין או ADH. תרופות אלו אינן רשומות בישראל, אבל נמצאות בשימוש בארצות הברית בלבד.
הטבלה הבאה מפרטת את סוגי המשתנים השונים:
| משפחה | דוגמאות | אזור הפעולה בנפרון | מנגנון הפעולה | דגשים עיקריים | שימושים עיקריים |
|---|---|---|---|---|---|
| תיאזידים ותרופות דמויות תיאזיד |
Indapamide
Metolazone
Chlorthalidone
|
הצינורית המפותלת המרוחקת | מעכבים את הקו-טנספורטר של נתרן-כלוריד | גורמים לירידה ברמות אשלגן, מגנזיום ונתרן בדם, גורמים לעלייה ברמות סידן וחומצת שתן בדם. עלולים לגרום לשגדון, להעלות רמות גלוקוז, כולסטרול וטריגלצרידים בדם. אינם יעילים כמשתנים כאשר התפקוד הכלייתי יורד, למעט metolazone. | יתר לחץ דם |
| משתני לולאה |
Bumetanide
Ethacrynic Acid
Torsemide
|
הזרוע העולה של לולאת הנלה | מעכבים את הקו-טנספורטר של -K+/Na+/2Cl | גורמים לירידה ברמות אשלגן, מגנזיום ונתרן בדם, עלייה ברמות חומצת שתן. משתנים חזקים ולכן יעילים במצבים בצקתיים | אי ספיקת לב |
| מעכבי האנזים קרבוניק אנהידרז |
Dorzolamide
Methazolamide
Zonisamide
|
האבובית המפותלת המקורבת | מעכבים את האנזים קרבוניק אנהידרז שנמצא בממברנה האפיקלית של האבובית המפותלת המקורבת | גורמים לירידה ברמות אשלגן ונתרן בדם, מעלים הפרשת ביקרבונט בשתן וגורמים לחמצת מטאבולית. אלו הן תרופות עם אפקט משתן חלש. עלולות לגרום להיווצרות אבנים בכליות. | גלאוקומה |
| משתנים משמרי אשלגן - נגזרות של Pteridine | Amiloride
Triamterene
|
הצינור המאסף | מעכבים את תעלת נתרן (ENaC) | ירידה ברמות נתרן בדם, עלייה ברמות אשלגן בדם. נחשבים למשתנים חלשים, וכמעט אינם ניתנים בשימוש לבד. אמילוריד יכול לשמש בטיפול בתופעות הלוואי הכלייתיות של ליתיום. | יתר לחץ דם בשילוב עם תרופות ממשפחת התיאזידים |
| משתנים משמרי אשלגן - מעכבי אלדוסטרון | Eplerenone
Spironolactone
|
הצינור המאסף | מעכבים את תעלת נתרן (ENaC), מעכבים משאבת +Na+/K | עלייה ברמות אשלגן בדם. נחשבים למשתנים חלשים. ספירונולקטון עלול לגרום לגינקוסמטיה. | יתר לחץ דם שקשה לשליטה
אי ספיקת לב מיימת על רקע שחמת הכבד |
| משתנים אוסמוטיים | Mannitol
Urea
|
מופרשים בפקעית הכליה ופועלים לכל אורך הנפרון. מונעים ספיגה בחזרה של מים | מפחיתים את הגרדיינט של הממסים במדולה | גורמים לירידה ברמות אשלגן בדם. גורמים לחמצת בדם. | בצקת מוחית |
| מעכבי הקולטן לואזופרסין | Conivaptan
Mozavaptan
Satavaptan
Tolvaptan
|
הצינור המאסף | מעכבים את פעילותו של ההורמון נוגד ההשתנה על ידי עיכוב הצמדותו לקולטנים שלו | גורמים לירידה ברמות אשלגן ועלייה ברמות נתרן בדם | היפונתרמיה |
קישורים חיצוניים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.