רבי אברהם מאיר אפשטיין
| לידה |
ה'תפ"ו הורדנה, בלארוס. |
|---|---|
| פטירה |
א' באדר א' ה'תקל"ב (בגיל 46 בערך) מוש-חדש |
| מקום פעילות | מוש חדש |
| השתייכות | יהדות ליטא |
| תפקידים נוספים | רב, אב בית דין, ראש ישיבה |
הרב אברהם מאיר הלוי אפשטיין (ה'תפ"ו 1725 - א' באדר א' ה'תקל"ב 5 בפברואר 1772) היה רב העיירה ליסקובי בליטא ולאחר מכן אב"ד העיר מוש-חדש.
תולדותיו
נולד בשנת ה'תפ"ו לרב אריה לייב הלוי אפשטיין שהיה אז מגיד מישרים בעיר הורדנה ומתלמידי הגאון מווילנא, ונקרא בשם מאיר.
כילד נחשב לעילוי ואביו לימדו בעצמו גמרא ושולחן ערוך ואת כל חידושיהם רשם בספר שקראו בשם דברי חידוד אך לא זכה להוציאו לאור.
נישא לשרה ובשנת ה'תק"י בהיותו כבן 24 בלבד התמנה לרב העיר ליסקובי ולאחר שנתיים בשנת ה'תקי"ב מונה לרב ואב"ד העיר מוש-חדש תפקיד בו כיהן עד סוף ימיו. היה תלמיד של המגיד ממזריץ'[1] והיה בקשר עם תלמידו רבי חיים מאמדור [2].
בשנת ה'תקט"ז חלה, ולאחר תפילות והוספת השם אברהם לשמו, שב לאיתנו, ומאז נקרא הרב אברהם מאיר.
בשנת ה'תקל"א חלה שוב ונפטר בא' באדר ה'תקל"ב בהיותו בן 46.
חיבוריו
כתב חיבורים רבים[3] אך לא זכה להוציאם לאור עולם וחלקם אבדו במרוצת השנים.
הרבה מחידושיו הובאו בספר מחנה אפרים לנינו הרב אפרים מרדכי הלוי אפשטיין.
מחיבוריו:
- שביל נהיר - חידושים על הש"ס ועל הרמב"ם.
- דברי ידידים - חידושים על הש"ס ועל הרמב"ם.
- מהדורא בתרא - חידושים על הש"ס ועל הרמב"ם.
- קול יהודה - חידושים על הש"ס ועל הרמב"ם.
- ספר הדרושים - דרשות שנשא בין השנים ה'תקי"א - ה'תקל"ב.
- ויכוח גר ותושב - ספר מוסר.
- שו"ת - שאלות שנשאל בהלכה והתשובות שהשיב.
צוואתו נדפסה בספר גבורות ארי לתולדות אביו.
צאצאיו
- רבי אפרים מרדכי הלוי אפשטיין ראב"ד קוסובה.
הערות שוליים
- ^ בספר גבורות הארי (תולדות חייו של אביו רבי אריה) מהדורה שנייה בחלק של תולדות חייו של רבי אברהם.
- ^ שם.
- ^ את רשימת חיבוריו ניתן למצוא בצוואתו שנדפסה בספר גבורות הארי על תולדות אביו[דרוש מקור מלא].
| תקופת חייו של רבי אברהם מאיר אפשטיין על ציר הזמן |
|---|
 |
34284075אברהם מאיר אפשטיין