משלי איזופוס
משלי איזופוס הם אוסף של משלים שכתב איזופוס ביוון העתיקה, המשלים ברובם קצרים ובמרכזם בעלי חיים.
היסטוריה
לא ידוע כיצד סיפוריו של איזופוס הועברו מיוון העתיקה, אולם התיעוד הראשון למשלים נעשה על ידי דמטריוס איש פלרום (Demetrius of Phalerum), נואם אתונאי ומדינאי מהמאה ה-4 לפנה"ס, חסיד של אריסטו, שקטלג את כל האגדות לפי סופרים יווניים מוקדמים לתוך עשרה כרכים.
חלק ממשליו של איזופוס מופיעים במדרשים ובתלמוד ובספרות המדרש מהמאה הראשונה לספירה. מופיעים שם כשלושים משלים. מתוכם שנים עשר משותפים הן למקורות יווניים והן למקורות הודיים. שישה מקבילים רק למקורות הודיים ושישה אחרים רק למקורות יווניים. הצורה התלמודית מתקרבת קצת יותר למקור ההודי. כך, המשל על האריה והחסידה מסופר בהודו על אריה וציפור אחרת. רבי יהושע בן חנניה מתייחס לסיפור בניסיון למנוע התקוממות נוספת נגד רומא, הוא ממשיל את העם למניח ראשו במלתעותיו של אריה. ואומר ”דיינו שנכנסו ללוע הארי ויצאנו בשלום”[1], כך הנגזרת של הסיפור מצביעה על חיבור לסיפור ההודי.
משלי איזופוס בשפות שונות
- משלי איזופט - עיבוד של מספר משלים על ידי המשוררת הצרפתיה מהמאה ה-12 מארי דה פרנס. מוסר ההשכל איתו סיימה כל משל שיקף את הפאודליזם של זמנה.
- במאה ה-13 הסופר היהודי ברכיה בן נטרונאי הנקדן כתב את משלי שועלים, הקובץ מכיל 107 משלים, בהם מוצג השועל כחיה ערמומית שהאדם יכול ללמוד ממנהּ מוסר השכל.
- התרגומים הראשונים של משלי איזופוס לסינית נעשו בתחילת המאה ה-17, 38 משלים הועברו בעל פה על ידי מיסיונר ישועי בשם "ניקולא טריגולט" (Nicolas Trigault). הסיפורים נכתבו על ידי אקדמאי סיני בשם "אנג גנג" (סינית: 张 赓; פין-יין Zhāng Gēng) בשנת 1625.
- המיסיונרים הפורטוגזים שהגיעו ליפן בשלהי המאה ה-16 הציגו את האגדות כאשר מהדורה בלטינית תורגמה לרומאג'י ביפנית ופורסמה ב-1593 תחת השם " Esopo no Fabulas".
- משלי ז'אן דה לה פונטיין בצרפת פורסמו בשנת 1668 ונוצרו בהשראת הפשטות שבמשלי איזופוס. שישה כרכים נשענים על סיפורי איזופוס המסורתיים, ושישה כרכים נוספים מגוונים יותר ושונים מהמקור.
- בתחילת המאה ה-19 מספר אגדות עובדו לרוסית, ולעיתים קרובות זכו לפירושיו של ממשיל המשלים איוון קרילוב.
הגרסה הלטינית
תרגום נרחב ראשון של משליו של איזופוס ללטינית נעשה על ידי פדרוס (Phaedrus), שהיה עבד תראקי של אוגוסטוס קיסר, אם כי לפחות משל אחד כבר הופיע בתרגומיו של המשורר אניוס (Ennius) מאתיים שנה קודם לכן, ואחרים נמצאים ביצירותיו של הורטיוס.
הרטוריקנים והפילוסופים היו רגילים להשתמש במשלי איזופוס כתרגיל לחוקרים שלהם. לא רק כדי להזמין אותם לדיון המוסרי של הסיפור, אלא גם כדי להתאמן על שיפור עצמי, מבחינה סגנונית ודקדוקית, על ידי יצירת גרסאות חדשות משלהם. לאחר מכן המשורר אוסוניוס העביר הלאה מספר משלים שתורגמו מאוחר יותר לפרוזה.
הגדול ביותר, הוותיק ביותר, הידוע והמשפיע ביותר מגרסאות הפרוזה של פדרוס הוא זה אשר נושא את שמו של מושל נודע אחר בשם רומולוס. הוא מכיל 83 משלים מהמאה העשירית. האוסף הפך למקור שממנו, במחצית השנייה של ימי הביניים, נכתבו או הורחבו מרבית אוספי המשלים בלטינית.
סיפורי איזופוס לילדים
הגרסה המודפסת הראשונה של משלי איזופוס בשפה האנגלית פורסמה ב-26 במרץ 1484 על ויליאם קקסטון (William Caxton). רבים אחרים עשו זאת אחריו במאות השנים שאחרי בפרוזה ובמשלים. ובמאה ה-20 בן א. פרי ערך את אגדות איזופוס בבריוס ופדרוס עבור Loeb Classical Library והעניק להם אינדקס ממוספר בשנת 1952.
עד המאה ה-18 המשלים שימשו בעיקר מורים, מטיפים ואנשי מוסר. היה זה הפילוסוף ג'ון לוק שחשב למקד את הקריאה של המשלים עבור ילדים, ולהשתמש בהם ככלי חינוכי.
משלים נודעים
-
-
-
-
-
"זאב זאב" -
-
-
-
-
משלים המיוחסים בטעות לאיזופוס
תרגומים לעברית
- משלי איסופוס, תרגום מיוונית והוסיף מסה והערות - שלמה שפאן, ירושלים: מוסד ביאליק, (תש"ך).
- מבחר משלים ממשלי איזופוס היווני משוכתבים וחרוזים - יוסף אליעז, להבים (תשע"ה 2014)
- 26 משלי שועלים, מיוונית: אהרן שבתאי, דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ו', 2016.
- משלי איסופוס, מיוונית: אהרן שבתאי, הוצאת שוקן, 2016.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: משלי איזופוס (באנגלית) |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משלי איזופוס |
- יאיר זקוביץ, בין משלי איסופוס לספרות המקרא, ידע-עם (במה לפולקלור יהודי) כ (תשמ"א) באתר מקראנט
משלי איסופוס הם כתבי קרל מרקס של יוון העתיקה, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2015- אברהם ארואטי, אדם דבק בחייו גם אם הם אומללים, על תרגומו של אהרן שבתאי למשלי איסופוס, 6 בינואר 2017, באתר הארץ
- אתר סיפורי איזופוס (באנגלית) (בלטינית) (ביוונית)
- משלי איזופוס (באנגלית)
- קובצי אודיו של משלי איזופוס (באנגלית)
- משלי איזופוס, באתר מוזיאון ויקטוריה ואלברט (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ בראשית פס"ד