השועל והענבים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השועל והענבים, ציור של מילו ווינטר, 1919

השועל והענבים הוא משל המופיע במשלי איזופוס,[1] שחי בעת העתיקה. ז'אן דה לה פונטן ואיוואן קרילוב עיבדו את המשל ללשונם (צרפתית ורוסית, בהתאמה) ושילבו אותו באוספים שלהם.

המשל מספר על שועל, אשר מצא בכרם ענבים מפתים שהיו תלויים על גפן שטיפסה על עץ גבוה. כל נסיונותיו להגיע אליהם עלו בתוהו. בסופו של דבר התייאש השועל, נטש את הכרם, אך במטרה לטשטש את הפסדו גינה את טעמם וכינה אותם "ענבים חמוצים". הביטוי "ענבים חמוצים" הפך, בעיקר בשפה האנגלית, למטבע לשון המבטא תגובה של אדם, אשר מגנה את היעד, כאשר איננו מצליח להגיע אליו.

תרגומי המשל לעברית

הניסוח העברי הידוע הראשון של המשל נעשה בידי יהודה ליב גורדון, והופיע בשם: "השועל וענבי הגפן" בספרו: "משלי יהודה" בשנת 1859.[2]

שׁוּעָל מְזֵה רָָעָב עָבַר דְֶרֶךְ כֶָּרֶם,
וַיַּרְא עִנְבֵי חֶמֶד עַל ראשׁ הַגֶּפֶן,
וַיֵרֶד רִירוֹ אֶל זְקָנוֹ כַּזֶרֶם
כִּי נִכְסַף לֶאֱכוֹל מֵהֵמָּה. וַיִּפֵן
כֹּה וַָכֹה, וַיַּרְא כִּי קַצְרָה יָדֵהוּ
לַשְׁבִיע נַפְשוֹ הַשֹּׁקֵקָּה בָּמוֹ,
וַינֹפֵף אֶת יָדוֹ וַיּאמֶר לָמוֹ,
עִנבֵי רוֹש הֵמָּה, גֶּפֶן סְדוֹם הִנהוּ.
הַאִם הִשׂיגָם, לוּ שׁיבָּח אוֹתָמוֹ?

השועל וענבי הגפן / ממשלי איזופוס בניסוח עברי של יל"ג

ניתן לראות שיל"ג מוסיף את הלקח של המשל, בצורת שאלה בשורה האחרונה: האם היה משבח את הענבים לו היה משיג אותם?

תרגום אחר לעברית, שידוע יותר בזמננו, נכתב כמאה שנים מאוחר ביותר, בידי המתרגם הידוע חנניה רייכמן בספרו: "כל משלי קרילוב". שמו של המשל בספר זה הוא השם הידוע כיום: "השועל והענבים".[3] בעוד שיל"ג מכנה את הענבים "ענבי רוש" (ענבי רעל) השועל של רייכמן מכנה את הענבים: "בוסר", וכך גם מכנה השועל של שלמה שפאן את הענבים הבלתי מושגים בספרו "משלי איסופוס"[4]. במהלך השנים הופיעו תרגומים ועיבודים שונים של המשל, בשיר, מחזה ובסיפורים, ביניהם מעשיות לילדי הגן של לוין קיפניס.[5]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא השועל והענבים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מספר 15 באינדקס פרי (אנ').
  2. ^ יהודה ליב גורדון, משלי יהודה: קבוצת משלי מוסר כתובים בשירה בלשון יהודית, וילנה, תר"ך, 1859
  3. ^ כל משלי קרילוב, עברית: חנניה רייכמן, ציורים: נחום גוטמן, ב. ליכטנפלד, 1949, עמ' 239
  4. ^ משלי איסופוס, תרגם מיוונית שלמה שפאן, עיטר בצלאל שץ, מוסד ביאליק, ירושלים, 1960, עמ' 102
  5. ^ לוין קיפניס, טוב לקרוא; מעשיות לילדי הגן, זימזון, 1974 (חוברת 15)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

20953865השועל והענבים