משל הצפרדע והעקרב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"הצב והעקרב", ציור מפנצ'טנטרה מאת מירזה רחים, 1847. ייתכן שמשל הצב והעקרב היווה השראה למשל הצפרדע והעקרב

הצפרדע והעקרב הוא משל מפורסם שמחברו אינו ידוע, ומיוחס בטעות לאיזופוס[1], על אף שלא ידוע נוסח שלו לפני המאה ה-19. המשל מציג גישה מהותנית לחיים.

הצפרדע והעקרב רצו לחצות נהר: העקרב, שאינו יודע לשחות, ביקש לרכוב על גבה של הצפרדע, אשר סירבה עקב חששה שהעקרב יעקוץ אותה בדרך. העקרב הצליח לשכנעה שלא כך יהיה, שכן, גם הוא מבקש להגיע לגדה השנייה. הצפרדע השתכנעה והסכימה, אך באמצע הנהר העקרב עקצהּ, ושניהם החלו לטבוע. קודם שטבעו הצליחה הצפרדע לשאול בתדהמה: "למה ומדוע עקצתני? הרי עכשיו שנינו נמות", והעקרב השיב: "זה הטבע שלי."

מסקנת המשל – העקרב אינו יכול לשנות את טבעו, והנמשל – אין לצפות שאדם ישנה את טבעו, גם אם הוא מבטיח שישתנה.

לאיזופוס שני משלים דומים: האחד עוסק בעכבר וצפרדע והאחר באיכר ובצפע.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25850127משל הצפרדע והעקרב