משה פרנקנטל
משה יהודה (ליאו) פרנקנטל (1914 – 1993) היה תעשיין ישראלי, מחלוצי תעשיית החלב בישראל.
ביוגרפיה
נולד בפרנקפורט שבגרמניה למשפחה דתית. בצעירותו שימש כמשגיח כשרות אצל יצרני החלב עבור הקהילה היהודית בפרנקפורט. כך רכש ידע בהכנת מוצרי חלב וייצר גבינות כשרות לקהילה היהודית המקומית. בשנת 1936 עלה עם רעייתו סופי לבית ברויאר לארץ ישראל, והתיישב בפאתי שכונת זכרון מאיר בבני ברק, סמוך לישיבת פוניבז'.
בשנת 1939 הקים את מחלבת "נגה" בכפר שמריהו. פרנקנטל היה הראשון שייצר חלב שעבר תהליך עיקור, במכונה שייבא לשם כך. החלב שמכר בבקבוקים היה עמיד יותר מחלב טרי בכדים. מחלקי החלב הטרי ראו בו איום על פרנסתם, והיו אף שהתנכלו למשאיות שהובילו בקבוקי חלב מתוצרתו. בהמשך עסק פרנקנטל בייצור ופיתוח חלב ומוצריו, כמו כן עסק בסחר וייבוא גבינות מאירופה ואוסטרליה וסיפק גבינות כשרות לרחבי העולם היהודי.
בתחילת שנות ה-50, עם גלי העלייה הגדולים ממדינות צפון אפריקה, היה פרנקנטל למתחרה של "תנובה" על אספקת מוצרי חלב למעברות ולמחנות העולים. יתרונה הגדול של "תנובה" היה בכך ששיווקה גם ירקות, והקמעונאים העדיפו את הקשר העסקי עם "תנובה". כדי להתמודד מול "תנובה" נכנס פרנקנטל לשותפות עם חברת "רסקו", שהייתה בעלת אגודת "טנא" (קבוצת חקלאים מגדלי ירקות) וביחד הקימו ב-1953 את "טנא נגה". מאוחר יותר מכר פרנקנטל את חלקו בטנא נגה לרסקו.
בשנת 1970 הקים פרנקנטל, יחד עם בנו צבי וחתנו יאיר וייל, את מפעל הגלידות "סנוקרסט". בתחילה שכן המפעל בבני ברק, וכעבור זמן עבר לפתח תקווה. בהחלטה אסטרטגית החליט פרנקנטל שלא להתמודד מול יצרניות הגלידות הגדולות ובחר בשיטת שיווק חדישה ובלעדית: מכוניות מנגנות ("אוטו גלידה"). מוצרי החברה לא נמכרו בחנויות אלא רק דרך אחת מ-120 המכוניות שהפעילה החברה. כעבור זמן התחילו גם החברות המתחרות להשתמש בשיטת שיווק זו.
בספר "שטראוס – סיפור של משפחה ותעשייה" מספר מיכאל שטראוס על התחרות שהייתה בין פרנקנטל לאביו ריכרד שטראוס. בשנות ה-50 קיבלה ממשלת ישראל משלוח של גבינת צ'דר מארצות הברית, שממנה מייצרים גבינה מותכת. הממשלה פרסמה מכרז על מכירת הגבינה. פרנקנטל ושטראוס נדברו ביניהם להגיש הצעה משותפת למכרז וכך לקבל מחיר מוזל, אך לבסוף הציע פרנקנטל הצעה פרטית גבוהה יותר וזכה במכרז. עקב כך הקים פרנקנטל בבני ברק את מפעל "כפיר" לייצור גבינה מותכת. שטראוס נצר את העלבון בלבו. לימים, כש"סנוקרסט" מכרה את מוצריה מתוך מכוניות מנגנות, שטראוס הבן בא לפרנקנטל והודיע לו כי גם "שטראוס" תתחיל לעשות שימוש בשיטה זו לשיווק גלידות מתוצרתה. בתגובה אמר פרנקנטל כי אם "שטראוס" תתחרה בו בתחום זה, הוא יתחרה בה ויקים מפעל מקביל. לרגע הזה ייחל שטראוס. פרנקנטל אכן השקיע סכומים עצומים בהקמת מפעל מתחרה ל"שטראוס", ובסופו של דבר עמד בפני פשיטת רגל[1].
בשנים 1980–1981 נמכרו בזו אחר זו "סנוקרסט" ו"טנא נגה" ל"תנובה". באותה תקופה הקימה משפחת פרנקנטל את חברת "פדקו", שייצרה מוצר סויה חדשני בשם "טבעול". אבי הרעיון היה טכנולוג המזון ד"ר מיכה שמר. החברה פיתחה אותו לייצור תעשייתי והוא נרשם כפטנט עולמי. בשנת 1985 נמכר "טבעול" לקיבוץ לוחמי הגטאות. המתווך בעסקה היה איש קיבוץ לוחמי הגטאות גזי קפלן, לימים מנכ"ל אסם, שרכשה את "טבעול"[2].
משה פרנקנטל נפטר בשנת 1993. היה נשוי לצפורה ואב לשלושה בנים ושתי בנות. בנו הוא יצחק פרנקנטל. בנו צבי פרנקנטל וחתנו יאיר וייל המשיכו את העסק המשפחתי והקימו ביבנה את חברת "כפיר", שפיתחה את ה'גבינול', מוצר הבסיס של 'הצהובה הטובה' – תחליף גבינה צהובה ללא כולסטרול.
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה ותמונות, באתר חברת "כפיר"
הערות שוליים
- ^ שרית ישי לוי, שטראוס – סיפור של משפחה ותעשייה, עמ' 49-48, הוצאת כתר, 1998.
- ^ אריק בשן, גזי האדום, אתר הקיבוצים, 21 בינואר 2005.
23869048משה פרנקנטל