משה סבירסקי

משה סבירסקי

לידה	14 ביולי 1882 (גיל: 142) א' באדר ה'תשכ"ה
פטירה	תל אביב
מקום קבורה	בית הקברות נחלת יצחק
תאריך עלייה	9 בנובמבר 1924
בת זוג	צילה
צאצאים	דב – אגרונום וד"ר לבוטניקה חיים – בקטריולוג אוניברסיטת קיימברידג'

משה יהודה סבירסקי (14 ביולי 1882, שוויר, פלך וילנה, האימפריה הרוסית – 2 בפברואר 1965, תל אביב) היה תעשיין בתחום העץ, פעיל ציוני, פילנתרופ, איש ניהול, פרדסן, שופט בבית המשפט העברי העליון, סגן נשיא מועצת בנק קופת עם.

קורות חייו

סבירסקי נולד ב־14 ביולי 1882 בעיירה שוויר, לאמו שרה רבקה, ולאביו אליהו מאיר שעסק במסחר בדגנים ובעץ. בהיותו כבן שנתיים עברו הוריו להתגורר בשווינציאן, שם גדל ולמד אצל טובי המלמדים בעיר. מחנכו האחרון היה רב העיר, וחובב ציון, רבי פנחס רוזובסקי.

בגיל 15 נסע לווילנה, שם בנוסף ללימודי קודש, החל משתלם בלימודים כלליים. בגיל 17, כאשר נוסדה תנועת הנוער "התחיה", הצטרף לשורותיה. עם סיום לימודיו התקבל לעבודה כמנהל חשבונות במפעל לייצור מוצרי נחושת בווילנה, ומאוחר יותר מונה להיות מנהלו של המפעל.

בגיל 23, נישא לצילה בת דן הלוי בדנס מווילנה, ושנתיים מאוחר יותר הצטרף לעסק המשפחתי למכירת עץ גולמי, פיתח אותו, עבר ממסחר לייצור, והקים מנסרה על גדות הנהר נריס (וִיָאלִיָה). במקביל לפעילותו העסקית אשר הלכה והתפתחה, עסק גם בפעילות ציונית, ואף תרם בעירו כספים למוסדות תורה, תרבות, וחסד.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, היה בין מקימי "הוועד המרכזי היהודי" בווילנה, שדאג לנהל את צורכי הציבור היהודי בעיר. כשנכבשה העיר קיבל עצמו לחלק את כרטיסי הלחם לנצרכים היהודים, ואף טיפל בחלוקת הכרטיסים לאוכלוסייה הרוסית. הוא עמד בראש לשכת סעד שטיפלה בצורכי היהודים, ואשר זכתה להוקרה מצד השלטון הצבאי הגרמני, ובתמורה נענו באופן חיובי לבקשותיו של סבירסקי בנושאים הומינטריים להם נזקקו יהודי וילנה.

לקריאה נוספת

• וילנה הציונית ועסקניה: ספר זכרונות ותעודות על פעולות חובבי ציון והציונים בוילנה משנת 1881 ועד 1924, מלוקט, מעובד וכתוב בידי יצחק ברוידס, בהוצאת "הסתדרות עולי וילנה והגליל" תל אביב, 1939.

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "משה סבירסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2262

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30379263משה סבירסקי