נחום זלקינד
| לידה | 1895 |
|---|---|
| פטירה | 1976 (בגיל 81 בערך) |
| תאריך עלייה | 1933 |
| מקום לימודים | האקדמיה לאמנויות בסנקט פטרסבורג |
נחום זלקינד (1895-1976) היה אדריכל ומתכנן ישראלי-גרמני, יליד רוסיה. שימש מרצה לאדריכלות בטכניון וחבר הוועד המנהל של אגודת האדריכלים.
זלקינד למד אדריכלות באקדמיה לאמנויות בסנקט פטרבורג ובשנת 1917 היגר לברלין. עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 עלה לארץ והחל ללמד אדריכלות בטכניון, שהיה אז המוסד היחיד להכשרת אדריכלים בארץ. זלקינד פעל כאדריכל בתל אביב לאורך שנות השלושים והארבעים, תקופת הפיתוח המואץ של תל אביב והיווצרות העיר הלבנה; בין היתר תכנן את התחנה המרכזית הישנה של תל אביב יחד עם ורנר יוסף ויטקובר, ושימש שופט בתחרות האדריכלים לתכנון שוק תלפיות בחיפה. החל מ-1935 שימש חבר הוועד המרכזי של אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בארץ ישראל.
לאחר הקמת המדינה השתתף בצוות אגף התכנון הממשלתי בראשות אריה שרון ותרם לעיצוב תוכנית שרון, תוכנית המתאר הארצית הראשונה. ב-1953 הקים מחדש את משרדו הפרטי וב-1954 וצירף אליו כשותף את האדריכל משה הראל. ב-1957 שימש שופט בתחרות האדריכלים הפומבית לתכנון משכן הכנסת.
לאורך השנים תכנן מבני ציבור, בתי מגורים וכן מבני אקדמיה ומחקר רבים במכון ויצמן, בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב.
פרויקטים נבחרים
- התחנה המרכזית הישנה בתל אביב (יחד עם ורנר ויטקובר), פרס ראשון בתחרות, 1934
- קמפוס מכון ויצמן: אולם הרצאות ע"ש ויקס, הבניין לפיזיקה גרעינית (בשותפות עם אריה שרון ובנימין אידלסון), בניין אולמן למדעי החיים
- קמפוס הטכניון: בניין הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך, אולם הספורט
קישורים חיצוניים
- האדריכלים, אתר מכון ויצמן
נחום זלקינד40629335Q125805415