משה גוטל לוין
משה גוטל לוין (1879 - 1976) היה תעשיין ארץ ישראלי, ממייסדי חברת התרופות "סלומון, לוין ואלשטיין" - לימים הבסיס לחברת "טבע". מראשי הציבור היהודי בחיפה, יושב ראש ועד הקהילה ויקיר העיר. חתנו של יואל משה סלומון.
ביוגרפיה
משה גוטל לוין נולד בעיירה ינושק שבליטא, למשפחה יהודית, בנם של יהושע ומלכה לוין. בשנת 1873, בהיותו בן ארבע, עבר עם משפחתו לקורק באירלנד, והם התאזרחו כנתינים בריטים. קיבל חינוך תורני מפי מורים פרטיים יוצאי ליטא.
בשנת 1892 נסעה המשפחה לארץ ישראל כדי לחגוג בה את הבר מצווה של משה, אך היא נשארה בארץ ישראל, והתיישבה בירושלים. אביו עסק במסחר והוא למד בישיבת מאה שערים ובישיבת עץ חיים.
בשנת 1898, בהיותו בן תשע עשרה, נישא לציפורה, בתו של יואל משה סלומון.
בשנת 1901 פתח עם גיסו חיים סלומון בית מסחר לשיווק תרופות בירושלים. כעבור שנה נסעו השניים ללבנון לצורכי מסחר. בדרכה מיפו ללבנון עגנה אונייתם בנמל חיפה, לוין התוודע לראשונה לחיפה והחליט לפתוח בה סניף של בית המסחר לתרופות. זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1903, עבר לגור בחיפה עם משפחתו, כשגיסו חיים סלומון ממשיך לנהל את העסק בירושלים.
היה מראשי "אגודת אחים" שפעלה בחיפה. בשנת 1907 ייסדה האגודה את השכונה הראשונה בהדר הכרמל - "הרצליה".
בשנת 1913 פתח חיים סלומון את בית המסחר ביפו, בניהולו של יצחק אלשטיין, אחיינו של סלומון, וכך נוסד "סלומון, לוין ואלשטיין".
לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה דרשו ממנו השלטונות הטורקיים לוותר על האזרחות בריטית, ואם לא יעשה כן ייאסר. בעקבות זאת נמלט לוין עם אשתו ושבעת ילדיו לאלכסנדריה במצרים. לפרנסתו הפך לספק הירקות של הצבא הבריטי באלכסנדריה. מאוחר יותר עברו לפורט סעיד. בתקופת שהותם במצרים מת בנו דניאל בן השמונה ממחלת הטיפוס. אשתו חלתה בדבר, אך הבריאה.
עם תום המלחמה שבה המשפחה לארץ ישראל ולוין נרתם לעבודתו במסחר התרופות. לאחר כמה שנים ייסד עם שותפיו את בית החרושת לתרופות "אסיא" בפתח תקווה, שברבות הימים התרחב והפך למפעל לתרופות "טבע".
לצד פעילותו התעשייתית הוא היה פעיל ציבור בעירו חיפה. בשל מעמדו ושליטתו בשפה האנגלית פעל לגשר בין הקהילה היהודית לשלטונות המנדט הבריטי. הממשלה הבריטית העניק לו את תואר ה-OBE.
היה חבר הוועד הלאומי, כיהן כיושב ראש ועד הקהילה בחיפה ולשכת המסחר בה, היה יושב ראש מועצת המנהלים של בית הספר הריאלי ושל הטכניון, נשיא לשכת הכרמל של בני ברית, חבר ונשיא כבוד ברוטרי, יושב ראש "לייט האוס" - בית הספר לעיוורים. קיבל תואר אזרח כבוד של חיפה.
בשנת 1975 נפטרה אשתו, בגיל תשעים ושלוש. כעבור שנה נפטר לוין, בגיל תשעים ושבע, לאחר שבעים ושש שנות נישואים. אחד מחתניו הוא נחום חת, אביו של מאיר חת.
לאחר מותו נקרא על שמו רחוב בשכונת רמות ספיר בחיפה.[1]
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "משה גוטל לוין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 932
- אתר משפחת סלומון
- יקירי חיפה
- משה גוטל לוין, באתר Geni
הערות שוליים
- ^ שם רחוב: גוטל-לוין (משה), במדריך רחובות חיפה
