משדדה

משדדת דיסקים נגררת על ידי טרקטור ג'ון דיר

מַשְׂדֵּדָה היא כלי חקלאי המשמש לעבודות גימור שונות על פני השדה: שבירת רגבי אדמה גדולים אחרי החרישה, יישור השטח, כיסוי זרעים וכדומה. זאת בשונה מהמחרשה המשמשת לעיבוד עמוק יותר של הקרקע, ומהקלטרת המשמשת לעיבוד בעומק בינוני.

ההיסטוריה של המשדדה

פעולת השידוד מוזכרת כבר בתנ"ך:

הֲכֹל הַיּוֹם יַחֲרֹשׁ הַחֹרֵשׁ לִזְרֹעַ יְפַתַּח וִישַׂדֵּד אַדְמָתוֹ

— ישעיהו כח, כד

בדומה לחרישה, גם פעולת השידוד נעשתה בתחילה על ידי האדם לבדו. בהמשך, נגררה המשדדה על ידי שוורים וסוסים, ובחקלאות המודרנית היא נגררת באמצעות טרקטור.

באירופה ידוע השימוש במשדדות מימי הביניים.

סוגי משדדות

משדדות קיימות בסוגים ובגדלים שונים, בהתאם ליעדן. הן לרוב בנויות ממסגרת קשוחה, אליה מוצמדים דיסקיות, שיניים, שרשרת מקשרת ועוד אמצעי עיבוד. במקומות קרירים יותר, הסוגים הנפוצים יותר של משדדות, הן משדדת הדיסקיות ומשדדת השרשרת. ברם, בניו זילנד ובאוסטרליה, באזורי גידול בקר, משתמשים במשדדות החודים.

משדדות שרשרת משמשות בעבודות קלות יותר לדוגמה ישור אדמה מעובדת, או כיסוי זרעים, בעוד שמשדדות דיסקיות משמשות בעיקר לעבודה קשה יותר כמו פירור גושי האדמה.

יש גם סוגים מגוונים של משדדות כח, המונעות בתמסורת מהטרקטור במקום להסתמך רק על משקל המשדדת ותנועת הטרקטור.

שימושים שאינם חקלאיים

באצטדיונים ובמגרשי ספורט אחרים משתמשים לצורכי תחזוקה במשדדות קלות. תחזוקה זו כוללת יישור השטח, טיפול בעקבות צעדים עמוקים ובחריצים משמעותיים. כמו כן המשדדה משמשת לחריש ביטחוני של חופי הים על מנת לוודא כי אין בחול חפצים חשודים או חפצים העלולים לפגוע ברוחצים ובמערכי שמירת גבול ליצירת שביל טשטוש כדי להקל על איתור טביעות רגליים.