משאבת אינסולין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משאבת אינסולין ממוצעת

משאבת אינסולין היא פיתוח רפואי שנוצר למען חולי סוכרת ומהווה חיקוי לתאי הבטא. המכשיר משמש לניהול החדרת הורמון האינסולין לגופם על מנת לאפשר ספיגת סוכרים מזרם הדם אל התאים השונים בגוף. המשאבה עצמה, שגודלה כגודל ביפר, מכילה מחסנית של אינסולין ומאפשרת לחולה לשלוט בכמות האינסולין שתועבר לגוף. משאבות האינסולין משפרות את איכות חייהם של חולי הסוכרת ומקלות על אורח החיים הקפדני והמחמיר של חולי הסוכרת, הכולל זריקות יומיות שאינן נעימות ומצריכות זמן ותנאים נוחים.

החדרת האינסולין

רוב משאבות האינסולין מחוברות לגוף ומחדירות את האינסולין באמצעות צינורית דקה, כמו זאת המשמשת לעירוי (אינפוזיה) של תרופות ותמיסות שונות בבתי חולים. ישנן גם מספר סוגי משאבות הפועלות ללא צינורית וזאת בעזרת יחידה קטנה (הידועה בשם "פוד") המחוברת לגוף המטופל ומכילה את מיכל האינסולין ושלט רחוק שאיתו ניתן לשלוח פקודות לפוד ולבצע בולוסים (הזרקות אינסולין המותאמות לארוחה או לתיקון רמות הסוכר בדם).[1]

חיישן

ישנם סוגי משאבות אינסולין המשולבות ביחד עם חיישן מיוחד המחובר לגוף המטופל ("סנסור") ומאפשר קריאת סוכר רציפה; כך ניתן למדוד את רמת הסוכר בדם ללא דקירת האצבעות. סוג אחד של הסנסורים יכול להתריע במקרה של היפוגליקמיה או היפרגליקמיה, וכך המטופל ידע על כך שרמת הסוכר בדמו היא אינה בתחום הנורמה.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משאבת אינסולין בוויקישיתוף

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0