מרים אלון
| לידה |
23 במרץ 1938[1] כ' באדר ב' תרצ"ח קריית מוצקין, ישראל |
|---|---|
| פטירה |
6 בנובמבר 2011 (בגיל 73) ט' בחשוון תשע"ב ירושלים, ישראל |
| מדינה |
 ישראל |
| עיסוק |
קריינית חדשות סופרת ילדים |
| מקום לימודים | הבימה |
| שפות היצירה | עברית |
| מספר צאצאים | 4 |
מרים אלון (23 במרץ 1938 – 6 בנובמבר 2011) הייתה אשת רדיו וסופרת ילדים ישראלית. עבדה בקול ישראל כקריינית חדשות וכן בתחומי המוזיקה, התרבות ועוד. בנוסף הייתה גם מדריכת קריינים[2].
ביוגרפיה
מרים אלון נולדה בקריית מוצקין. למדה במוסד החינוכי "שומריה" במשמר העמק[3]. למדה בבית הספר למשחק של "הבימה"[2].
בתחנת קול המוסיקה הקריאה שירי משוררים בפינה "'רגע של שיר". אלון הייתה נשואה לאיש הרדיו הוותיק יצחק שמעוני ולהם ארבעה ילדים ושנים עשר נכדים. בנה הוא השחקן אסי שמעוני, ממייסדי תיאטרון פסיק.
מרים אלון נפטרה בירושלים ב-2011 בעקבות מחלה קשה ממנה סבלה בשלוש שנותיה האחרונות. נטמנה בבית העלמין הר המנוחות[4].
ספריה
- לגן בחדר (ירושלים: כתר, 1980); איורים – דודו גרשטין
- משקפים ורדים (ירושלים: כתר, 1981); איורים – דוד גרשטיין
- לגעת כמעט בתקרה (ירושלים: כתר, 1984); איורים – אלישבע געש
- גלידה עם קצפת (תל אביב: ספרית פועלים, 1988); איורים – יפתח אלון
- חלום של יום הולדת (ירושלים: כתר, 1988); ציורים – יפתח אלון
- רון עכברון (תל אביב: נ. קמחי, תשמ"ז); ציורים – אנה טורק (סידרה בת שנים-עשר ספרים)
- לבד בבית (תל אביב: ספרית פועלים, תשנ"ז 1996); איורים – אבנר כץ
- המקום שבו אני גר (ירושלים: שמעוני, 2012); איורים – ז'קי לוי
על ספריה
יהודה אטלס כתב: "אלון השתייכה לסוג הכותבים לילדים שמדברים ישירות אל הילד, מבלי לקרוץ להורים מעבר לכתפו. דרך שיריה היא מראה מה רוחש בראשו של ילד, כשכל התבוננות או חיווי מפי הילד בשיריה יכולים להתפרש בקלות גם כאמירה כללית יותר"[5].
קישורים חיצוניים
- מידע על מרים אלון בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים של מרים אלון, באתר "סימניה"
- מרים אלון באתר גוגל ספרים
- יהודה אטלס, אני דווקא אוהב את המלוח של הדמעות, באתר הארץ, 5 ביוני 2012
- רבקה מיכאלי, נפרדים מהקריינית והסופרת מרים אלון ז"ל, אתר רדיו 103, 11.11.2011
משוררת הילדים והקריינית מרים אלון, סרטון בערוץ "Dan Almagor", באתר יוטיוב (אורך: 27:02)
הערות שוליים
- ↑ https://onegshabbat.blogspot.com/2019/01/blog-post_18.html
- ^ 2.0 2.1 מרים אלון, באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
- ↑ המקום שבו אני גר – מרים אלון, סימניה
- ↑ אתר עונג שבת
- ↑ יהודה אטלס, אני דווקא אוהב את המלוח של הדמעות, באתר הארץ, 5 ביוני 2012
מרים אלון39901001Q118521255