יצחק שמעוני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יצחק שמעוני
יצחק שמעוני

יצחק (צחי) שמעוני (7 בנובמבר 192610 ביוני 2013) היה עורך, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי. מראשוני הטלוויזיה הישראלית ומנהלהּ.

ביוגרפיה

יצחק שמעוני נולד בירושלים בשכונת מוסררה, בן יחיד להורים שעלו לארץ ישראל מביאליסטוק שבפולין. המשפחה גרה בשכונת רחביה. ראשית דרכו של שמעוני ברדיו הייתה בשנת 1938, כאשר מנהל התוכניות בעברית של תחנת הרדיו המנדטורית "קול ירושלים", ד"ר אליעזר לובראני, קלט את שמעוני בן ה-12 כמשתתף בתוכניות הילדים של התחנה. שמעוני היה בוגר בית הספר "תחכמוני", "הגימנסיה העברית רחביה" והאוניברסיטה העברית בפיזיקה ובמתמטיקה.

שמעוני היה נשוי תחילה לטובה שמעוני (לבית שניידר), ממנה היה אב לשניים. לאחר מכן היה נשוי למרים אלון (עד למותה ב-2011), קריינית ועורכת תוכניות לשעבר בקול ישראל שעברה לתחום כתיבה לילדים (בין ספריה המוכרים: "בלאגן בחדר", "לגעת כמעט בתקרה", "רון עכברון", "גלידה עם קצפת" ו"לבד בבית"), ולשניים היו ארבעה ילדים.

קריירה

ברדיו

לאחר שחרורו משירות בחיל המדע של צה"ל בתום מלחמת העצמאות, בחר שמעוני לחזור לרדיו וויתר על קריירה של מדען. תחילת פרסומו ברדיו הייתה בראשית שנות החמישים כשערך והנחה את "החידון המוזיקלי" של קול ישראל, ששודר מדי שבת לפני הצהריים וזכה להאזנה רבה ולקהל פותרים מתמיד. התוכנית שודרה במשך שנים ונמשכה במהלך שנות השישים. בין היתר שימש בקול ישראל כקריין ועורך תוכניות. מדי פעם שימש אף קריין חדשות. נמנה עם מקימי "הגל הקל" (כיום "רשת ב'").

לשיא פרסומו הגיע בתוכנית "שלושה בסירה אחת", שריתקה את מאזיני הרדיו במחצית השנייה של שנות ה-50. התוכנית שודרה אחת לחודש בשבת בצהרים, בעת שלקול ישראל הייתה רק תחנה אחת, והטלוויזיה הייתה עדיין בגדר חזון לעתיד. התוכנית זכתה להאזנת שיא ורחובות הערים והיישובים בארץ התרוקנו בעת שידורה.

תוכנית הרדיו "מחפשים את המטמון", שערך שמעוני ביחד עם נקדימון רוגל, זכתה להאזנה רבה ולשיתוף קהל המאזינים במכירה (בסכומים סמליים) של מידע למתמודד, שיסייע לו לגלות מטמון שהוטמן באתר כלשהו בארץ. זאת על פי רמזים שנכללו בכתב חידה, שפתרונו חשף פרשה מתולדות ארץ ישראל, היישוב ומדינת ישראל.

מעבר לטלוויזיה

עם תחילת שידורי הטלוויזיה הישראלית בשנת 1968 היה שמעוני בין ראשוני העורכים והמגישים בה. בין התוכניות אותן ערך והנחה היו תוכניות חידונים: "מקבילית המוחות" (משם הוא זכור במשפט "התחלתי ולכן אסיים..."), "משלושה יוצא אחד" והשעשועון המוזיקלי "אלגרו". כמו כן דיבב את סדרת האנימציה לילדים "ברבאבא".

באוגוסט 1968 מונה למנהל התוכניות של הטלוויזיה הישראלית,[1] ושימש בתפקיד זה עד 1976.[2] במסגרת הטלוויזיה הישראלית המשיך שמעוני בעריכתה והנחייתה של התוכנית "מחפשים את המטמון", אותה החל עוד בימי הרדיו, כשהפעם נוסף לה ממד חזותי. מדי שנה הקריא שמעוני את הצבעת חבר השופטים הישראלי במסגרת תחרות הזמר של רשות השידור האירופית - האירוויזיון. ב-1980 מונה למנהל הטלוויזיה הישראלית;[3] ברם, לאחר שמנכ"ל הרשות, טומי לפיד, התערב שוב ושוב בניהול הערוץ, התפטר שמעוני מתפקידו זה.

יצחק שמעוני היה המנחה בשנותיו הראשונות של פסטיבל הזמר והפזמון - תחרות שירים ששודרה בקול ישראל החל מ-1960 ולאחר מכן נמשכה בערוץ הראשון בטלוויזיה. הפסטיבל נערך במוצאי יום העצמאות, ובפועל נעל את אירועי היום.

בין חידושיו בשידור: תוכניות ישירות מ"תערוכת העשור" בירושלים, פיתוח שידורי הג'אז ברדיו עם מל קלר, הקלטות של סיפורים מוזיקליים ובהם: "טאבי הטובה", "פי-ווי הפיקולו", "בנות היער" ועוד.

הוקרה

כהוקרה לפועלו של יצחק שמעוני נערכה לכבודו תוכנית "חיים שכאלה" ששודרה בערוץ הראשון ב-8 ביוני 2007.

שמעוני זכה בפרס רשות השידור (פעמיים), פרס מונטה קרלו ופרס כינור דוד. זכה בתואר יקיר ירושלים לשנת ה'תשע"א.

קישורים חיצוניים

עם מותו:

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25126698יצחק שמעוני