רבי מרדכי אמייס הכהן
| ציור שצויר על ידי נכדתו של הרב: אסתר כהן ז"ל | |
| ציור שצויר על ידי נכדתו של הרב: אסתר כהן ז"ל | |
| לידה |
שנת ה'תרמ"ו או ה'תרמ"ח ג'רבא |
|---|---|
| פטירה |
חג השבועות, ו' בסיוון ה'תשל"ד (1974) תוניס |
| שם מלא | הרב מרדכי כמוס (אמייס) הכהן אברי"ש |
| תחומי עיסוק | הרב הראשי לתוניס |
| רבותיו |
רבי יוסף ברבי הרב משה זקן מאזוז |
מרדכי כמוס (אמייס) הכהן אברי"ש היה רב ודיין תוניסאי, שכיהן כרבה של ג'רבה, כאב בית הדין הגדול בתוניס וכרבה הראשי של יהדות תוניסיה.
תולדות חייו
נולד בג'רבה בשנת ה'תרמ"ו או ה'תרמ"ח[1] לאמו עזיזה ולאביו רבי יצחק הכהן, צורף נכדו רבי שאול הכהן. אחיו הם רבי יעקב הכהן הוא בעל הספר "בכור יעקב", ור' יוסף הכהן, רב בספקס. למד מפי רבי יוסף ברבי, לצד הרבנים דוד הכהן יהונתן וכלפון משה הכהן (שהיה בן דודו). אחיינו (בן אחותו) היה הרב רחמים חי חויתה הכהן.
בשנת ה'תרס"ג, כשהיה בן 16, נשא לאישה את בת אחיו מישונה. לאחר נישואיו היה צועד מדי יום מרחק 7 ק"מ מביתו כדי ללמוד מפי הרב משה זקן מאזוז, ראב"ד ג'רבה. זכה לכינוי 'אמייס' שפירושו 'תער', על שם חריפותו. בגיל 17 החל לפרסם מאמרים בירחון המאסף[2], ובהם התכתב עם גדולי ארצות הברית, רוסיה וארץ ישראל. כמו כן, התחבב על גדולי תוניסיה וג'רבה, שהתכתבו עמו בהערכה רבה, בהם הרב ישראל זיתון, הרב זקן מאזוז, הרב חיים בלעיש, הרב חיים חורי ועוד. כבר בגיל 18 התפרסם בג'רבה כבקיא במיוחד בהלכות נדה, וגדולי הרבנים היו מתייעצים עמו בנושא זה[3]. לצד לימודיו, בימי השוק עסק בהלוואות בריבית לגוים, תוך כדי עיסוקו בתורה.
בשנת ה'תר"ע (בהיותו כבן 23 בלבד) צרף אותו הרב מאזוז לבית הדין בג'רבה. בשנת ה'תרע"ה התמנה לראש הרבנים בג'רבה. הוא ארגן מחדש את המבנה הארגוני של הקהילה ואת מינוי בעלי התפקידים בה, והרחיב את בית הדין. תיקן תקנות ופעל לביצור שמירת ההלכה. לצד הרב משה כלפון הכהן, לחם בניסיונות של רשת כי"ח להקים בית ספר בג'רבה בשנת ה'תרצ"ז, והשניים הטילו חרם על מי שישכיר מבנה לרשת או ישלח את בניו לבית הספר שלה[4].
בשנת ה'תרצ"ד התפטר מתפקידו בשל אי רצונו לשמש ברבנות, ולאחר כשלוש שנים עבר להתגורר בתוניס. בשנת ה'תש"י התבקש על ידי הרב הראשי לתוניסיה, דוד בן בארון, למלא את מקומו כאב בית הדין הגדול. בשנת ה'תשי"ח, מילא את מקומו של הרב בן-בארון (שנפטר שלוש שנים קודם לכן) כרב הראשי לתוניסיה, והיה לרב הראשון יליד ג'רבה שמילא תפקיד זה. היה בקשרים טובים עם נשיא תוניסיה חביב בורגיבה, דבר שסייע לו בהנהגת הקהילה. סייע באופן פעיל להעלאתם של יהודי צפון אפריקה לישראל, לעיתים תוך סיכון מעמדו במדינה הערבית.
נפטר בחג השבועות, ו' בסיוון ה'תשל"ד (1974) בתוניס.
חתנו הרב סאסי הכהן כיהן כרב מושב ברכיה. נכדו הרב רפאל בנימין כהן מכהן בתפקיד זה כיום.
מספרים שפעם אחת הערבים בשוק בתוניס תכננו לפגוע ברב הראשי לתוניס, רבי מרדכי אמייס הכהן, וכשיעבור בין שתי החנויות יזרקו דבר מה מאחד לשני ויפגעו בו לכאורה "בטעות". ידו של הערבי שתכנן לזרוק התייבשה כשבא לזרוק לחברו והוא הפך נכה בידו מאירוע זה וכמובן שלא זרק מה שתכנן ורק לאחר שבא להתנצל בפני הרב הוא חזר לאיתנו..
ספריו
- גדולת מרדכי - שו"ת בשלושה חלקים. יצא לאור לאחר פטירתו.
- דורש טוב לעמו - דרושים.
- וערך הכהן - מערכות הלכתיות. נספח לספר "דורש טוב לעמו".
לקריאה נוספת
- הרב רפאל בנימין הכהן, האיש מרדכי, נתיבות ה'תשמ"ט.
- הרב יצחק דדון, אתחלתא היא: יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה חלק א' עמ' שעג-שעט.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- חכם מרדכי כמוס אמייס הכהן, באתר "החכם היומי"
- יום פטירתו של רבי מרדכי כמוס אמייס הכהן אברי"ש זצ"ל, אתר 'תוניסיה מורשת'.
- הרב עובדיה חן, 'הרי אתה בנדוי!', אתר ישיבת כסא רחמים.
- הרב בנימין רפאל הכהן, הרב בנימין רפאל הכהן - “המהנדסים” – ר’ מרדכי אמייס הכהן והרב כלפון משה הכהן, הרצאה באתר יוטיוב.
הערות שוליים
- ^ נכדו מביא עדויות שנולד בסביבות ה'תרמ"ו, אך מציין כי מצא בתעודת הזהות שלו ששנת לידתו הייתה ה'תרמ"ח. ראו ב"תולדות המחבר" שבהקדמה לספר "דורש טוב לעמו", עמ' 18 בהערה.
- ^ החל משנה ח חוברת י
- ^ ראו למשל בדברי בן דודו רבי משה כלפון הכהן (שואל ונשאל חלק ז יורה דעה קפג): "נסתפקתי בנקודה כל דהוא... והראיתי לבן דוד הרמ"ה בר"י (הרב מרדכי הכהן בן רבי יצחק) נר"ו ...", וכן בסימן קפד, ובחלק ו יורה דעה קסח.
- ^ "והאיש מרדכי" עמ' 49-48
| הקודם: הרב דוד בן-בארון |
רבנים ראשיים לתוניסיה | הבא: הרב פראג'י אוזן |
36710581מרדכי אמייס הכהן