מקס זימון
 | |
| מקס זימון, תמונה משנת 1940 | |
| לידה |
6 בינואר 1899 ברסלאו, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
1 בפברואר 1961 (בגיל 62) לינן, גרמניה המערבית  |
| השתייכות |
 צבא הקיסרות הגרמנית.svg){kind=small} רייכסווהר ואפן אס אס |
| תקופת הפעילות | 1917–1945 (כ־28 שנים) |
| דרגה |
 גרופנפיהרר |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית האס אס ה-3 מפקד דיוויזיית האס אס ה-16 מפקד קורפוס האס אס ה-13 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
גרופנפיהרר מקס זימון (בגרמנית: Max Simonh; 6 בינואר 1899 - 1 בפברואר 1961) היה מפקד בכיר בוואפן אס אס שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה, והתפרסם כפושע מלחמה.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
זימון נולד ב-6 בינואר 1899 בעיר ברסלאו שהשתייכה אז לקיסרות הגרמנית. כיום שם העיר ורוצלב, והיא נמצאת בתחומי פולין המודרנית. הוא קיבל הכשרה כחייט, אולם בשנת 1917, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, הוא התגייס לצבא הקיסרות הגרמנית כאח צבאי. הוא השתתף בטיפול בפצועים בחזית המקדונית, וקיבל את צלב הברזל דרגה שנייה. וב-9 בינואר 1919 הוא הצטרף לרייכסווהר, וסופח לרגימנט הקירסירים ה-1 (שלזיה - "הבוחר הגדול"). ב-14 באוגוסט של אותה שנה הוא הועלה לדרגת גפרייטר. הרגימנט שבו שירת עסק בעיקר במשמר גבול באזור שלזיה. ב-24 במרץ 1920 הוא הועלה לדרגת פלודוול. ב-18 באוקטובר 1924 נישא למרתה ברתש, בתו של איש עסקים מברסלאו. ב-4 בספטמבר 1929 הוא פרש מהרייכסווהר, והחל לעבוד כפקיד כספים.
ב-1 באפריל 1932 הצטרף זימון למפלגה הנאצית וקיבל את מספר החבר 1.359.546. ב-1 במאי 1933 הצטרף לאס אס וקיבל את מספר השירות 83.086. הוא סופח לגדוד האס אס ה-47, ובדצמבר של אותה שנה קודם לדרגת האוברשארפיהרר. ב-8 במרץ 1934 קודם לדרגת האופטשארפיהרר, ובנובמבר של אותה שנה קיבל דרגת אונטרשטורמפירר. בין אוגוסט לאוקטובר של אותה שנה היה מפקד מחנה הריכוז זקסנבורג. ב-1935 מונה למפקד הגדוד ה-3 של יחידות גולגולת המת. ב-1938 הועלה לדרגת שטנדרטנפיהרר, והשתתף באנשלוס ובסיפוח חבל הסודטים.
מלחמת העולם השנייה
ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה
ב-13 בספטמבר 1939 קיבל זימון את צלב הברזל דרגה שנייה, וב-2 באוקטובר של אותה שנה גם את הדרגה הראשונה. הגדוד שלו סופח לדיוויזיית האס אס ה-3 "גולגולת המת", והוא השתתף עמו במערכה על צרפת ועל ארצות השפלה. ב-1931 לחם הגדוד שתחת פיקודו במבצע ברברוסה כחלק מדיוויזיית האס אס ה-3 שהייתה חלק מהקורפוס הממונע ה-56 בפיקודו של אריך פון מאנשטיין. זימון השתתף במבצע דמיאנסק, ונפצע במהלך הקרבות על קו סטלין. ב-20 באוקטובר של אותה שנה הוא קיבל את צלב האבירים של צלב הברזל, והועלה לדרגת אוברפיהרר. בדצמבר 1942 הועלה לדרגת בריגדפיהרר, ובמאי 1943 קיבל פיקוד על דיוויזיית האס אס ה-3. הוא פיקד על הדיוויזיה במהלך הקרבות באזור חרקוב, ותחת פיקודו השתתפה הדיוויזיה בקרב קורסק כחלק מקורפוס הפאנצר אס אס השני שהיה חלק מארמיית הפאנצר הרביעית. הדיוויזיה התבלטה בקרב פרוחורובקה אולם במהלכו נשחקה והועברה לעתודה. לאחר מכן סופחה הדיוויזיה לארמייה השישית שהוקמה מחדש והוצבה בדרום אוקראינה, שם השתתפה בקרבות נגד ראש הגשר הסובייטי על נהר המיוס. זמן קצר לאחר מכן, נאלצה לשוב צפונה על מנת לתגבר את המגננה הגרמנית במבצע רומיאנצב. בראשית ספטמבר הועברה הדיוויזיה אל נהר הדנייפר, ובהדרגה נסוגה אל הגבול הרומני.
ב-3 באוקטובר 1943 קיבל זימון פיקוד על דיוויזיית פאנצרגרנדיר אס אס ה-16 "רייכספיהרר-אס אס". הדיוויזיה שלו הועברה לאיטליה ולחמה בקרבות החזית האיטלקית. היא השתתפה בקרב אנציו, הקרבות על הארנו וקרבו כנגד פרטיזנים. תחת פיקודו ביצעה הדיוויזיה מעשי זוועה רבים כנגד האוכלוסייה האיטלקית, ובכלל זה טבח סנטה אנה די סטצמה וטבח מרזבוטו. על פעולותיו, קיבל ב-9 באוקטובר 1944 את הצלב הגרמני בזהב, והועלה לדרגת גרופנפיהרר. ב-24 באוקטובר הועבר לפקד על קורפוס האס אס ה-13, וב-28 באוקטובר קיבל תוספת של עלי אלון לצלב האבירים שלו. הקורפוס שלו לחם בחזית המערבית כנגד כוחות של צבא ארצות הברית והשתתף במבצע נורדווינד כחלק מהארמייה הראשונה. הקורפוס השתתף בקרבות על הריין וסביב נהר הטאובר, וירצבורג ונירנברג. הוא הפר את הפקודות שניתנו לו, ולא הורה על פיצוץ הגשרים מעל הנהרות באזור, כיוון שהאמין שהמלחמה בכל מקרה אבודה.
לקראת סוף המלחמה, הוא התפרסם בשל פרשייה שארעה בעיר ברטהיים. איכר מקומי גנב נשק מ-15 נערי היטלריוגנד שהשתייכו לקורפוס של זימון, והשליך אותו לבריכה מקומית. האיכר הוצא להורג, ויחד עמו ראש העיר ואדם נוסף שסירבו לאשר את ההוצאה להורג. הגופות נתלו על עץ ליד בית הקברות המקומי, וזימון הורה להשאירן שם במשך ארבעה ימים כדי להרתיע אנשים נוספים ממעשים דומים. הדבר גרם לכך שכאשר ב-17 באפריל 1945 נכבשה העיר בידי כוחות אמריקאים, חששו התושבים להניף דגל לבן כי מראה הגופות עדיין הרתיע אותם. הדבר אילץ את האמריקנים לבצע הפצצה על העיר, אשר במהלכה נהרגו 17 תושבים. ב-1 במאי נכנע הקורפוס של זימון לכוחות האמריקניים.
אחריתו
לאחר המלחמה נשפט זימון בפני בית דין צבאי בריטי, ונידון למוות על חלקו בטבח מרזבוטו. גזר דינו הומתק למאסר עולם, ממנו שוחרר כבר ב-1954. ללאחר מכן נשפט בגרמניה המערבית על רציחות ברטהיים ופשעי מלחמה נוספים. ההוא נשפט וזוכה שלוש פעמים, מה שעורר זעם ומחלוקות רבות. זימון מת בגיל 62 ב-1 בפברואר 1961 בעיר לינן, זמן קצר לפני שהיה אמור לעמוד למשפט חוזר. HIAG - ארגון של חברי ואפן אס אס לשעבר, ניסה לפרסם מודעת אבל לזכרו, אולם אף עיתון גרמני לא הסכים לפרסם אותה.
קישורים חיצוניים
- ידיעה עליו בדר שפיגל (בגרמנית)
25542485מקס זימון