מצודות מדבר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
החמאם במצודה האומיית "ארמון הישאם" ליד יריחו, הרצפה מקושטת בפסיפס. בניית המצודה לא הושלמה.

מצודות המדבר האוּמַיותערבית: قصر) הן שורה של מצודות וארמונות שבנתה שושלת בית אומיה, רובן נמצאות בירדן מזרחית לבירה עמאן, וחלקן בסוריה, לבנון, ישראל, ובגדה המערבית. בית אומיה הפכו את דמשק לבירתם החדשה בשנת 661, והמצודות נבנו במאה ה-7 וה-8. רוב המצודות נבנו באזורים יבשים למחצה, כשחלקן ניצבות על נתיבי מסחר חשובים, כדוגמת הדרך בין מדינה שבערב הסעודית של היום לבין כופה שבעיראק של היום. לאחר השתלטות בית עבאס בשנת 750, עברה הבירה האומיית לבגדאד שזה עתה נבנתה, וחלק מהמצודות לא הושלמו לעולם.

מטרת המצודות אינה ברורה כל צורכה, האם שימשו לצורכי הגנה, מנוחה (חאן) או מסחר. אחת המצודות המפורסמות היא קסר עמרה, שהוכרז כאתר מורשת עולמית.

תיאור

רוב המצודות נבנו בקרבת מקור מים או ואדי. למעט כמה יוצאים מן הכלל, מצודות המדבר בנויות באותה תבנית, כשבמרכז המצודה נמצא מבנה מרובע שמזכיר את הקסטרום במבצרים הרומיים.  המבנה המרכזי הוא בית המגורים והוא לרוב בן שתי קומות שבנויות מסביב לחצר מרכזית. לצד בית המגורים נמצאים מבנים נוספים שעשויים לכלול חמאם, מסגד, מחסן, מתחם לבעלי חיים, מבנים לעיבוד מוצרים כגון שמן זית, ומאגר מים או סכר. החדרים הפנימיים של המבנה הראשי וכן החמאם עוטרו בפסיפסי רצפה, ציורי קיר ותבליטי חימר עם מוטיבים שניכרים בהם הן השפעות מזרחיות והן השפעות מערביות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מצודות מדבר בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31818678מצודות מדבר