מצד זוהר

מְצַד זוֹהַר הוא שמם של שני מבנים עתיקים בנחל זוהר. המבנה הראשון הוא מצד זוהר "הישראלי", הנמצא ממערב לכביש 90, בסמוך לשפך הנחל לים המלח. מבנה זה זוהה על ידי הארכאולוגים יוחנן אהרוני ובנו רותנברג בשנת 1957, ותוארך על ידם לתקופת הברזל. המבנה השני נמצא על צוק שמתרומם מעל הנחל, ממערב למצד זוהר "הישראלי", והוא מכונה מצד זוהר "הרומי".

מצד זוהר "הישראלי"

המצד שוכן על שלוחה הבנויה מחוואר הלשון, בין ערוץ נחל זוהר לערוץ נחל יזרח. האתר נראה כמו רוג'ום עגול בנוי מאבנים גדולות. הארכאולוג רותנברג סבר שזהו במקור מצד מרובע שגודלו 10X10 מטר, וגובהו 4 מטר. בסמוך למבנה זה ישנו מבנה נוסף בצורת רי"ש. למרות הקרמיקה ההלניסטית הרבה באתר, תיארך אהרוני את המצד לתקופת הברזל 2 (1000–800 לפנה"ס), על בסיס מספר בודד של חרסים גסים. אהרוני טען שהמצד צפה על דרך אדום (לדבריו, היא מעלה זרון) שמוזכרת בתנ"ך בפרשת מלחמת יהושפט מלך יהודה נגד מואב (ספר מלכים ב', פרק ג', פסוקים ח'-כ').

מצד זוהר "הרומי"

מצד זה כולל מתחם מוקף חומת אבן, שהכניסה אליו היא דרך שער עם קשת בצידו המערבי. בראש הצוק מעל החומה ישנו מגדל. בשנת 1864 ביקר באתר הנרי בייקר טריסטראם הבריטי, ותיארך את המבנה כמצד צלבני. החוקר הישראלי נתן שלם סבר שהמצד הוא רומי או ביזנטי. בשנת 2003 נערכה חפירת בדיקה מצומצמת באתר על ידי הארכאולוגים טלי גיני ודב נחליאלי, והמבנה תוארך לתקופה הצלבנית והממלוכית. המבנה שימש כתחנה על דרך הדואר בין עזה לכרך.^[1]