מפקורה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוח הנצחה לנספים במפקורה בבית הכנסת בית יעקב יוסף - הרב צבי גוטמן בתל אביב
מצבה לזכר הנספים באונייה מפקורה בבית הקברות היהודי בבוקרשט.
אנדרטה באשדוד לנספים באניות סטרומה ומפקורה
אנדרטה במוזיאון ההעפלה על שם משה סנה המנציחה את הקורבנות בספינות המעפילים שטבעו בדרכן לארץ

מֶפְקוּרֶה (Mefküre) הייתה אוניית מעפילים שהפליגה מרומניה לטורקיה באוגוסט 1944, וטובעה בדרכה על ידי צוללת. מתוך למעלה משלוש מאות נוסעים, רק חמישה שרדו.

מסעה והטבעתה

מפקורה הייתה ספינת מפרשים בעלת שני תרנים שנבנתה ב-1929, במשקל 120 טון.[1] באוגוסט 1944 ארגן המוסד לעלייה ב' שלושה כלי שיט להעברת יהודים מרומניה לטורקיה. תחת המרשל יון אנטונסקו הייתה רומניה בעלת ברית של גרמניה הנאצית, והמסע מרומניה לטורקיה תוכנן[2] מתוך הנחה שהבריטים יאפשרו לנוסעים להמשיך בדרכם לארץ ישראל. ב-3 באוגוסט 1944 הפליגו מנמל קונסטנצה הספינות "מורינה", שנשאה 308 מעפילים, "בולבול", שנשאה 390 מעפילים, ו"מפקורה", כשעליה יותר מ-300 מעפילים.[3] ב-5 באוגוסט, כארבעים דקות לאחר חצות, בהיותה במערב הים השחור סמוך לנמל הטורקי אִינֵאָדָה (אנ'), נורו על ה"מפקורה" פגזי תותח מצוללת, והיא טבעה. ה"בולבול" הצליחה למשות מהמים חמישה ניצולים של ה"מפקורה"; בין השאר דווח על נוסע שקפץ מסיפון ה"בולבול" למים כדי להציל נוסעים מן הים,[4] אך רובם ככולם טבעו. לבד מהנוסעים, שהיו בעיקר מעפילים יהודים, היו על הספינה גם חמישה קצינים בכירים מצבא פולין, מהם שניים ניצלו בשחייה. אחד הקצינים הציל עוד אישה צעירה שהתעלפה, ובנוסף לשלושת אלה, ניצלו גם בני זוג בשם פולופ (Fullop), שלבשו חגורות הצלה. כמו כן, ניצלו גם שישה מלחים טורקים שקפצו לתוך סירת ההצלה היחידה שהייתה על סיפון ה"מפקורה".[5]

לאורך שנים רבות נטען שהספינה טובעה על ידי צוללת גרמנית. לעומת זאת, בדיווחים אחרים נטען שהייתה זו דווקא צוללת רוסית (ShCh-215) שהטביעה את האונייה[6], בשל טעות בזיהוי או מתוך כוונות זדון. מחקר עדכני מדווח ש"מפקורה" אכן טובעה על ידי כלי שיט גרמני, והצוללת הרוסית דווקא פגעה באחת הספינות הגרמניות שארבו לספינות המעפילים.[דרוש מקור]

יהודים רבים סיפרו כיצד ניצלו חייהם הודות לכך שברגע האחרון לא עלו על האונייה, אם משום שהגיעו מאוחר והופנו לאוניות אחרות או עקב אירועים אחרים כמו מחלה שמנעה השתתפות בנסיעה.[7]

ייצוגיה בתרבות

ראו גם

לקריאה נוספת

  • מרדכי רסל, תיק "מפקורה": תולדות אנית מעפילים שטובעה בים השחור על ידי הגרמנים בשנת 1944. הוועדה לפעולות רוחניות בין יהודי רומניה, 1981.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מפקורה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ יורם קניוק, Commander of the Exodus, הוצאת Grove Press שנת 2001, ע' 161.
  2. ^ בדיעבד, היה זה ימים ספורים לפני הדחתו של אנטונסקו מהשלטון.
  3. ^ עדויות שונות מזכירות בין 315-380 מעפילים.
  4. ^ קוטאש, שמואל (ג'ורג), באתר יזכור.
  5. ^ ראו:ISRO-PRESS סוגיות היסטוריות - "הטרגדיה של מפקורה: כמה שאלות היסטוריות" (ברומנית).
  6. ^ מידע על הצוללת, באתר uboat. (באנגלית)
  7. ^ עדות של צבי סגל; סיפור דומה סופר על ידי הרב חיים דרוקמן על עצמו; בש, דויד (דונדי), אתר יזכור; "סבתא, ספרי לי על חייך!"
  8. ^ שמות רחובות בירושלים, באתר עיריית ירושלים.
  9. ^ גן "אנית מפקורה", אתר ראשונים
  10. ^ פנים חדשות לגן מפקורה הוותיק, באתר עיריית בת-ים. (הקישור אינו פעיל, 24 ביולי 2017)
  11. ^ סיפורו המדהים של ברוך וינד, באתר "אשדוד 10", 15 באפריל 2015
  12. ^ מרב יודילוביץ', פורסמה רשימת הפרוייקטים התיעודיים שזכו בתמיכת הקרן החדשה, באתר ynet, 11 בינואר 2004
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28637233מפקורה