מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה
מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה הוא מסר עיקרי במאמר חז"ל ידוע בנושא שירת המלאכים לאחר קריעת ים סוף. לפי הפרשנות הרווחת, המסר הוא שאין לשמוח בנפול רשעים.
נוסח המאמר
המאמר מופיע פעמיים בתלמוד בבלי:
- במסכת סנהדרין דף ל"ט ע"ב מופיע הנוסח:
- "דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: מאי דכתיב 'ולא קרב זה אל זה כל הלילה' (ספר שמות, פרק י"ד, פסוק כ')? באותה שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא. אמר להן הקדוש ברוך הוא: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני?!".
- במסכת מגילה דף י' ע"ב מופיע נוסח מעט שונה:
- "ואמר רבי יוחנן: מאי דכתיב 'ולא קרב זה אל זה כל הלילה' (ספר שמות, פרק י"ד, פסוק כ')? בקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר הקדוש ברוך הוא: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?!".
משמעות המאמר
ניתוח לשוני
פרשנות המאמר תלויה במספר שאלות.
- למה בקשו מלאכי השרת לאמר שירה? האם מדובר על שירה רגילה הנאמרת בכל לילה, או שמדובר על שירה מיוחדת לכבוד קריעת ים סוף שבתיאורה מופיע הפסוק "ולא קרב זה אל זה כל הלילה"?
- מי הם "מעשה ידי"? האם אלו ישראל או המצרים?
- מה פירוש "טובעין בים"? האם הכוונה היא שכבר טבעו או שהם בסכנת טביעה?
המונח "מעשה ידי" מופיע בתנ"ך גם בהתייחס לעם ישראל[1] וגם בהתייחס לאשור[2]. גם בדברי חז"ל מופיע המונח "מעשה ידי" גם בהתייחס לישראל וגם בהתייחס לגויים.
פרופ' דוד הנשקה טוען שהמלאכים בקשו לומר את שירתם הרגילה כמדי ערב ומביא ראיות לכך שבדברי חז"ל מופיעה גם שירת מלאכים בלילה[3]. אחרים העדיפו לטעון שמדובר על שירה מיוחדת, שכן השירה הרגילה של המלאכים, בדברי חז"ל, היא ביום, כמו בהתייחס למלאך שנאבק עם יעקב.
יחס למקבילות
בדברי חז"ל מאמרים מקבילים שניכר בבירור שהם מתייחסים לישראל הנמצאים בצרה. ביניהם:
- המאמר במדרש תנחומא: "ישראל היו נתונים בצרה בים, באו מלאכי השרת לקלס להקב"ה, נזף בהם; אמר להם הקב"ה: בניי נתונים בצרה, ואתם מקלסין לפני?!"
- המאמר בשמות רבה[4]: "אמר ר' יוחנן: בקשו המלאכים לומר שירה באותו הלילה שעברו ישראל את הים, ולא הניחם הקב"ה; אמר להם: לגיונותי נתונין בצרה, ואתם אומרים לפני שירה?!"
יש הטוענים, כמו הרב מנחם כשר, שהמאמר "מעשה ידי טובעים בים" מקביל, ובעל משמעות זהה, למאמרים מדרשיים אלו במדרש תנחומא ובשמות רבה. בהתאם לכך, הם טוענים ש"מעשה ידי" הם ישראל ו"טובעין בים" משמעותו נמצאים בסכנת טביעה.
לעומתם טוען פרופ' שלום רוזנברג שהמאמר על מעשה ידי טובעים בים הוא אמנם דומה, אך שונה מהמאמרים בתנחומא ובשמות רבה ומשמעותו שונה. רוזנברג מצביע על ההבדל בין "בניי" ו"לגיונותיי" ל"מעשה ידי" כהבדל מובהק שמעיד ש"מעשה ידי" אינם "בניי" אלא המצרים. כך גם טוען רוזנברג שההבדל בין "טובעים בים" ל"נתונים בצרה" מעיד שהמאמר מתייחס למצרים שטבעו ולא לבני ישראל שהיו בצרה[5].
משמעות על פי המסר
ישנם, כמו הרב בנדיקט והרב זייני, שטענו שלא ניתן לפרש את המאמר כנוגע למצרים שכן לדבריהם דברי חז"ל מלאים במאמרים האומרים שיש לשמוח על מפלתם של הרשעים[6]. לעומתם, טוענים פרופ' שלום רוזנברג ופרופ' דוד הנשקה שבדברי חז"ל יש גם מאמרים הומניסטיים לא מעטים ועל כן אין המסר יכול לשמש כהוכחה למשמעות.
המסר של המאמר
לטענתו של פרופ' שלום רוזנברג המאמר הוא מאמר הומניסטי התואם מאמרים הומניסטים של חז"ל מאותה תקופה[7][5].
פרופ' דוד הנשקה טוען שהמסר של המאמר הוא שאין החיים בעולמות העליונים יכולים להמשך כרגיל כאשר בני ישראל נמצאים בסכנה[3].
הרב ד"ר אליהו זייני רואה את המאמר כמעביר את המסר שאין להקדים את ההודאה על ההצלה אלא יש לאמרה לאחר שההצלה הסתיימה[8].
הקשר המאמר
המאמר מופיע במסכת מגילה בתלמוד בבלי, ביחד עם מאמר נוסף, במסגרת הדיון במאמר של רבי יהושע בן לוי על הפסוק "והיה כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש ה' עליכם להאביד אתכם"[9]. על פי המאמר של רבי יהושע בן לוי, ה' אינו שמח במפלתם של ישראל, אבל משמח את האחרים, הגויים, במפלתם של ישראל מאחר שחטאו.
הדעות חלוקות לגבי המצאות המאמר של "מעשה ידי טובעים בים" בסוגיה במגילה.
- פרופ' שלום רוזנברג טוען שמאמר "מעשה ידי טובעים בים" הוא מאמר שמשמעותו שהקב"ה אינו שמח אפילו במפלתם של רשעים, והוא מהווה חיזוק לתמיהה שמעלה רבי יהושע בן לוי - וכי הקב"ה שמח במפלתם של רשעים?
- פרופ' דוד הנשקה טוען שמאמר "מעשה ידי טובעים בים" שולב בסוגיה בתקופה מאוחרת של סתם תלמוד, בניגוד למשמעותה המקורית.
- הרב ד"ר אליהו זייני טען שמטרת הבאת המימרא של מעשה ידי במסכת מגילה היא המשך למשמעותו המקורית, לשיטתו, ובני ישראל הם ה"רשעים" הנמצאים בסכנה ביציאת מצרים בגלל שהם נידונים על חטאיהם. כראיה לכך מביא הרב זייני את המאמר: "אמר הקדוש ברוך הוא כשם שששתי על המצרים לאבדם כך כמעט ששתי על ישראל לאבדם ומי גרם להם שינצלו מימינם ומשמאלם."[10]
דרשות מאוחרות
מאמר מעשה ידי טובעים בים, כמכוון לטביעת המצרים, הובא על ידי ראשונים ואחרונים כהסבר לכך שאין אומרים הלל שלם בשביעי של פסח. בכלבו כתוב[11]: "ויש נותנים טעם בדבר לפי שפסח כל הימים שוים בקרבנותיהם ולפיכך אין מברכין אלא על יום ראשון ושני שגם הוא ספק ראשון אבל בשבעי אף על פי שהוא קדש מפני שהוטבע פרעה וכל חילו בים בו ביום על דרך שאמרו ז"ל בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הב"ה השיב להם מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה לפני לפיכך אין קורין אותו אלא בדלוג".
הרב בנימין זאב בנדיקט כותב שטעם זה לאי אמירת הלל בשביעי של פסח נדחה על ידי רוב הפוסקים שהעדיפו את הטעם מהגמרא שהקרבנות אינם חלוקים[12].
המשך חכמה כותב:
- "והנה המצרים נטבעו בים סוף ביום שביעי של פסח. ואם היה אומר הש"ית שיעשו בשביעי מקרא קדש היה מדמה האדם שה' ציווה לעשות חג לשמוח במפלתן של רשעים, ובאמת הלא מצינו שלא אמרו לפניו שירה, שנאמר 'ולא קרב זה אל זה', שאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים. לכן אמר בארץ מצרים שיעשו חג בשביעי ולהורות שאין החג מסיבת מפלת מצרים בים שציווה להן טרם שנטבעו בים..."[13]
הערות שוליים
- ^ ספר ישעיהו, פרק ס', פסוק כ"א
- ^ ספר ישעיהו, פרק י"ט, פסוק כ"ה
- ^ 3.0 3.1 דוד הנשקה, על שום מה נאלמו המלאכים?, אקדמות ו', תשנ"ט
- ^ שמות רבה, כ"ג, ז'
- ^ 5.0 5.1 פרופ' שלום רוזנברג, ושוב על שירת המלאכים, אקדמות ז', תמוז תשנ"ט
- ^ הרב בנימין זאב בנדיקט, אסופת מאמרים, פרק הלל ושירה, הוצאת מוסד הרב קוק, תשנ"ד, עמ' לא-לב
- ^ פרופ' שלום רוזנברג, שירת המלאכים, אקדמות ה', אלול תשנ"ח
- ^ הרב ד"ר אליהו רחמים זייני, ענייני פסח בהלכה ובהגות, חיפה, עמ' 44
- ^ ספר דברים, פרק כ"ח, פסוק ס"ג
- ^ מכילתא דרבי ישמעאל בשלח פרשה ו
- ^ כל בו, מהדורת ויניציאה, ש"ז, ראש סי׳ נב, סדר תפילת המועדות, באתר היברובוקס
- ^ הרב בנימין זאב בנדיקט, אסופת מאמרים, פרק הלל ושירה, הוצאת מוסד הרב קוק, תשנ"ד, עמ' כד-כה
- ^ משך חכמה יב ט"ו, בויקיטקסט
