מערך הקברים של גוגוריו

מערך הקברים של גוגוריו

**אתר מורשת עולמית**
	סצנת צייד מקבר הרקדנים
	סצנת צייד מקבר הרקדנים
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2004, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4
מדינה	קוריאה הצפונית

מערך הקברים של גוֹגוּרְיוֹ (קוריאנית צ'וסונגול 고구려 고분군; הנג'ה 高句麗古墳群 - "גוגוריו גובונגון") מונה 30 קברים מעוטרים ברחבי קוריאה הצפונית, אשר זכו למעמד של אתר מורשת עולמית בשנת 2004.

גוגוריו הייתה ממלכה חזקה בצפון מזרח סין וחצי האי קוריאה, בין המאה ה-5 והמאה ה-7, והייתה אחת משלוש הממלכות של קוריאה. הממלכה הוקמה באזור קוריאה הצפונית של ימינו בשנת 227 לפנה"ס ובירתה הועברה לפיונגיאנג בשנת 427.

עד כה התגלו וזוהו למעלה מ-10,000 קברים מתקופת גוגוריו ברחבי סין וקוריאה הצפונית. 90 מהם מקושטים בציורי קיר ו-70 מאלה שוכנים בקוריאה הצפונית. ההשערה היא שהקברים המקושטים הוכנו עבור מלכים, חברי משפחת המלוכה והמעמד האריסטוקרטי.

אתרי הקברים

שלושים מתחמי הקברים ממוקמים בעיקר באזורים חקלאיים ומיעוטם נמצאים ליד כפרים. אלה כוללים ערימות אבנים, מבנים מקורים או קברים בצורת תל. הקברים עצמם שוכנים במתחם בנוי ומתחלקים לכמה סוגים - חדר בודד, שני חדרים, שלושה חדרים ומעלה וכן חדר צדדי. אל הקברים מסוג זה מובילים מסדרונות והם בנויים מאבן. לקברים מגוון רחב של תקרות, חלקן משוכללות מאוד, שכן עליהן לכסות שטח רחב ללא תמיכת עמודים, כאשר גושי אבן גדולים נושאים עליהם את משקל האבנים או את תל האדמה.

ציורי הקיר מאופיינים בצבעים חזקים והם מתארים את חיי השגרה והמיתולוגיות הקוריאניות. עד לשנת 2005 התגלו 70 ציורי קיר, רובם באגן הנהר טידונג ליד פיונגיאנג, אזור אנאק בדרום פרובינציית הואנגהי ובג'יאן שבמחוז ג'ילין הסיני. הציורים בקברים מתחלקים לכמה סוגים: דיוקנאות, ארבעת האלילים ביחד, ארבעת האלילים בנפרד וציורים למטרות אסתטיות.

הנימוקים של אונסק"ו להכללת האתר ברשימת אתרי המורשת העולמית היו:

ציורי הקיר הם יצירות אמנות מתקופת גוגוריו. הקברים עצמם משקפים יכולות הנדסיות ברמה גבוהה.
המנהגים התרבותיים של גוגוריו השפיעו על כל מזרח אסיה, כולל יפן.
באתר ניתן ללמוד באופן ייחודי על תרבות גוגוריו בהיבט היומיומי ובהיבט של מנהגי הקבורה.
קברי גוגוריו הם דוגמה חשובה לטיפולוגיה של קברים.

היסטוריה

ממלכת גוגוריו התקיימה במשך כ-700 שנים בין שנת 37 לפנה"ס לשנת 668 לספירה. הממלכה הוקמה בנפה האוטונומית חְווָאנְזֶ'ן (桓仁, פין-יין Huánrén) שבמחוז ליאונינג הסיני, ושליטי הממלכה העבירו את עיר הבירה שלהם לעיר גְווֹנֵי (כיום בתחומי העיר ג'יאן במחוז ג'ילין בסין) בשנת 3 לפנה"ס, ב-427 להר טיסונג באזור פיונגיאנג, ולבסוף לטירת ג'אנגן הנמצאת במרכז פיונגיאנג של ימינו. פיונגיאנג שכנה באותה תקופה בנקודה אסטרטגית חשובה והייתה מרכז פוליטי, כלכלי ותרבותי חשוב. מסיבה זו החליטו שליטי גוגוריו להעביר את עיר הבירה שלהם לפיונגיאנג ולהשקיע משאבים רבים בפיתוחה. ממלכת גוגוריו הרחיבה את שליטתה וכבשה את צפון מזרח סין ומחצית מקוריאה, כך שהיא הפכה לגורם דומיננטי במזרח הרחוק. הממלכה קרסה בשנת 668.

המורשת התרבותית הבולטת ביותר של הממלכה היא אלפי הקברים. קברים בתוך גבעות (שחלקם כללו ציורי קיר) הפכו לנפוצים מאוד לאחר שעיר הבירה עברה לפיונגיאנג, אך הם קיימים גם בחלקים אחרים של הממלכה. רוב הקברים סבלו מחפירות לא מסודרות במהלך המילניום האחרון. התוצאה של כך היא שמעט מאוד קברים נחקרו באופן מדעי ומספר הממצאים השלמים שנמצאו בקברים איננו גבוה. הקברים זכו לתשומת לב עולמית ב-1905 כאשר שלטון הכיבוש היפני אפשר לציבור לגשת אליהם. המחקר והתיעוד המדעיים הראשונים בוצעו על ידי מומחים יפנים בין 1911 לשנות ה-40. החל מ-1945 מתבצעים במקום סקרים, חפירות ותיעוד מסודרים. בשנות ה-40 בוצעו מספר פעולות שימור מבנים קלות, כגון הגבלת הכניסה לקברים ובניית כניסה חדשה לחלקם. עבודות התחזוקה, שמירה ושימור הרגילות החלו ב-1946, ובנוסף מונתה לאתר הנהלה מסודרת ונחקקו מספר חוקים.

במאי 2006 התגלו 2,360 קברים יחידים במהלך העבודות בשמורת הטבע יונפנג. בנוסף, החוקרים גילו שרידים של עיר עתיקה. בין שרידי העיר הייתה חומה בגובה מטר וחצי ובעובי ארבעה מטרים. לפי העדויות הייתה במקום, ככל הנראה, חפיר מלא במים. בתוך העיר התגלו 12 קברים.