רבי מנחם מנכין היילפרין
(הופנה מהדף מענכין הילפרין)
| לידה | תר"ד |
|---|---|
| פטירה | ו' בניסן תרפ"ד (בגיל 80 בערך) |
| מקום פעילות | הורודנה, ירושלים |
| השתייכות | מקובלים, רבני רוסיה הלבנה, רבני ירושלים, |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, קבלה |
| חיבוריו | הגהות וביאורים לספרים של הרב חיים ויטאל, ל"נהר שלום" של הרב שלום שרעבי, הערות ל"כללי קצור ספר הפליאה" מאת הרב דוד בן שלמה אבן זמרא, "כבוד חכמים" (נגד ייחוס הספר חמדת ימים לנתן העזתי כפי שטוען היעב"ץ בספר "תורת הקנאות") |
הרב מנחם מנכין (מענכין) היילפרין (לעיתים: הלפרין; תר"ד, 1844-ו' בניסן תרפ"ד, 1924) היה מקובל ירושלמי, ומחבר הוספות, הגהות וביאורים לספר "עץ חיים" של הרב חיים ויטאל.
תולדותיו
נולד בהורודנה שברוסיה הלבנה לר' שלום. הוא הקדיש את עיתותיו לתורה והתפרנס ממסחר בספרי קודש ואתרוגים מארץ ישראל ומספר פעמים ביקר בארץ ישראל לצורך מסחרו. ניהל בהורודנה את בית המדרש "חברת אלשיך" והיה ידוע כעושה נפלאות ואף סופר עליו מקרה בו גירש דיבוק שנכנס בנערה יתומה[1].
בתרמ"ה הוציא לאור לראשונה את "עץ חיים" עם הוספותיו, הגהותיו וביאוריו. בה'תר"ן פרסם את הספר "כבוד חכמים" בו חלק על טענתו של הרב יעקב עמדין בספרו "קנאות" שהספר "חמדת ימים" חובר בידי נתן העזתי, תלמידו של שבתאי צבי וטען שהספר תואם את קבלת האר"י ועל כן מקורו במקובל אמיתי.
בתרס"א עלה לירושלים והתגורר בבתי מחסה שבעיר העתיקה ונחשב מראשי המקובלים בעיר. הרב היילפרין היה קשור בישיבת המקובלים שער השמים שבה למד.
היה בידידות עם הרב יוסף חיים זוננפלד. העריך מאד את הרב קוק ודיבר עמו פעמים רבות בנגלה ובנסתר.[2][3]
חיבוריו
- הגהות וביאורים לספרי ר' חיים ויטאל. לעיתים מכונה ספרו בראשי התיבות הגוֹבִּ"י:
- לעץ חיים - יצאו על חלקים א'-ג' בוורשה תרנ"א עם חילופי נוסחאות ותיקוני לשון מאת הרב משה מטראן (מהר"ם מטראן) והגהות וביאורים של הרבנים שלום שרעבי, רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, דוד מג'ר ("חסדי דוד") ושלמה בן יהודה הכהן ("יפה שעה"). ההגהות והביאורים של הרב היילפרין נכללו גם במהדורות מאוחרות יותר של הספר שכללו פירושים נוספים, חדשים יותר.
- למבוא שערים - הוא הספר המובא בכתבי הרב יעקב צמח בשם "ס' תולדות אדם של הרח"ו". נתחבר לפני שנדפס הזוהר חדש. נוספו בו הגהות מ"ר' אהרן" (אולי הרב אהרן חיון מירושלים), מהרב משה זכות (הרמ"ז) ומהרב נתן שפירא על "עץ חיים"[4]. בהוצאת י"נ לעווי, ירושלים תרס"ד.
- לשער ההקדמות - עם הגהות, ביאורים וציונים "שמן ששון", וכן דבריהם של הרבנים רפאל (בן הרב דוד) אפרימה והרב משה (בן הרב דוד) אליגולה. יצא יחד עמו גם "מבוא שערים" בשער מיוחד. יצא לראשונה בירושלים תרס"ט, והודפס שוב בתשל"ד ובתשנ"ד (בתשנ"ד הודפס ב"ישיבת החיים והשלום וכולל עטרת מרדכי").
- לשער הכוונות - יצא לראשונה בירושלים תרס"ב ושוב בהוצאת "יריד הספרים", ירושלים תשס"ו (2005). בנוסף להגהותיו וביאוריו של הרב היילפרין הובאו גם הגהותיהם וביאוריהם של הרבנים ידידיה רפאל אבולעפיה ('הגהות היר"א') ושלמה בן יהודה הכהן ("יפה שעה"). במהדורת תשס"ו נוספו הקדמה על המקורות השונים המעתיקים את תורת האר"י, וקונטרס מפתחות עם שער מיוחד, ונעשתה הבחנה בין דברי הרב חיים ויטל ובין ההוספות של בנו, הרב שמואל ויטאל.[5]. כמו כן הודפס הספר בהוצאת 'ישיבת המקובלים מהרח"ו תכב"ץ', ירושלים תשס"? (השנה לא ברורה אך היא לאחר תש"ס ולפני תש"ע) בהוספת "הוראת שעה" מהרב שלמה בן יהדה הכהן (בנוסף ל"יפה שעה" שחיבר), "שמן ששון" מהרב ששון בכר משה, "שערי רחמים" מהרב רחמים דוד שרם, הגהות וביאורים מהרב חיים שאול דוויק הכהן ו"ברכת אליהו" מהרב אליהו סלימאן מני.
- לשער מאמרי חז"ל - מופיעים בתוך "בית לאבות: פירוש על פרקי אבות", שחיבר הרב יעקב ליב לוי, מאחיו של הרב נחום לוי משאדיק. דברי הרב היילפרין הם על ביאור לאבות על דרך הנסתר שהובא בצירוף לחיבור, לפי שיטת האר"י כפי שכתב הרב חיים ויטאל ב'שער מאמרי חז"ל'. כמו כן נוספו חידושים מבני המחבר ומבן אחיו ר' נחום, הרב שלמה זלמן (מוהרש"ז) והערות מהמקובל הרב יהושע צבי מיכל שפירא. יצא לאור בהוצאת נ' לעווי ושותפיו, ירושלים תרס"ה. הודפס שוב בהוצאת ש"ז לעווי, ירושלים תשל"א. החיבור "בית לאבות" בפני עצמו הודפס לראשונה בורשה תרל"ב עם חידושים מהאב הרב אברהם מפוזן ומהאחים ופירוש רש"י.
- לשער רוח הקודש - נוספו גם הגהות וביאורים של הרב אהרן שלמה מהרי"ל, דפוס לעווי ושותפיו, ירושלים תרע"ב.
- הגהות על רחובות הנהר: נהר שלום: על ס’ כוונות התפילות, המצות ויחודים של הרב שלום שרעבי - יצא לאור עם ההגהות והביאורים של הרבנים חיים די לרוזה ("תורת חכם"), רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי ("דברי שלום"), ששון בכר משה ("שמן ששון"), אליהו משען ("צדק ושלום"), חיים שאול דוויק הכהן ("איפה שלמה"), אליהו סלימן מני ("מעיל אליהו"), שריה דבליצקי ("מחשבות בצלאל"), אביגדור עזריאל ("זמרת הארץ"), יוסף חיים ("סוד ישרים"), הרב שלמה אלישיב ('הגהות הלש"ם'), והרב פנחס מוקדסי. נערך ונסדר מחדש על ידי הרב מוקדסי. יצא לאור בהוצאת 'ישיבת המקובלים ע"ש מהרח"ו', ירושלים תש"ע (2009).
- הערות לכללי קצור ספר הפליאה מאת הרב דוד בן שלמה אבן זמרא - הרב היילפרין הביא לבית הדפוס את הספר עם הערותיו. יצא לאור ירושלים תר"ע-תרע"ד (לא ברורה השנה המדויקת וזהו טווח השנים)[6].
- כבוד חכמים: להשיב כבוד לחכמי האמת על ידי מלחמת מצווה במלעיביהם ולהחזיר העטרה ליושנה - יצא לראשונה בדפוס י"ד פרומקין, ירושלים תר"ן; הודפס ב"דפוס לעווי ושותפיו", ירושלים תרס"ד עם צוואת הרב אליהו מקאליש (ראב"ד קאליש ומחבר "יד אליהו"); כן הודפס בדפוס פרומקין בתרס"ב ותש"ד; הודפס שוב בברוקלין, ניו יורק תשנ"ד עם "מלחמת יעבץ" (בשער נפרד) שהוא חיבורו של הרב מרדכי לוריא המגן על היעב"ץ מפני השגותיו של הרב היילפרין ומוכיח לשיטתו שהספר "חמדת ימים" אכן חובר בידי נתן העזתי כטענת ר' יעקב עמדין. הרב לוריא כתב את דבריו בעניין זה גם בשם "אמת ליעקב" שצורף ל'עץ שתול: כללים בדברי הש"ס והפוסקים', ירושלים תרס"ג.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "ר' מנחם מנכין-היילפרין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 689
- רבי שמעון צבי הורוויץ ורבי מנחם מענכין הלפרין - גאוני הקבלה, אשכול על הרב הלפרין יחד עם הרב שמעון צבי הורוביץ (וכן מדובר שם גם על הרב חיים יהודה לייב אויירבך) בפורום אוצר החכמה
- כבוד חכמים, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "ר' מנחם מנכין-היילפרין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 689
- ^ בראש מכתב לרב קוק כתב: 'ידיד עליון ב"ה וידיד עמו ישראל ה"ה הרב הגאון הגדול, צדיק יסוד עולם, מפורסם לתהילה בכל קצווי הארץ, שבחו מי ימלל, כבוד קדושתו מי יספר, מו"ה מרנא ורבנא...", ובהתייחסו לדברי הרב קוק בספרו "ראש מילין" הוא כותב בתוכן המכתב: 'ב"ה זכיתי להשיג את ספרו הנפלא הפלא ופלא, ונקרא שמו 'ראש מילין', שמה ראיתי לפי מיעוט שכלי כוחו וגבורתו עד אין חקר!"
- ^ ראו: דוד תדהר (עורך), "ר' מנחם מנכין-היילפרין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 689. ובאור חדש, שבט - אדר א תשע"א, גיליון 14
- ^ לפי הערת פרופ' גרשום שלום.
- ^ על הוצאה זו הוטל עיקול מטעם הבד"ץ בירושלים, בגלל סכסוך בין המוציא לאור ובין בעל כתב היד, ששימש יסוד להוצאה זו.
- ^ נדפס מתוך כתב יד יחיד שנמצא תחת ידי יורשי הרב המקובל שלמה מוסאיוף בירושלים ולא הספיקו להוסיף שער בדפוס, ונשאר כל הספר בגניזה עשר שנים (הערת פרופ' גרשום שלום לעותק בית הספרים).
