רבי מנחם כץ
הרב מנחם כ"ץ-פרוסטיץ (בערך ה'תקנ"ה, 1795 - ט"ז באדר א' ה'תרנ"א, 1891) היה אב"ד צעהלים (דויטשקרויץ), שבשבע קהילות, מגדולי תלמידי החת"ם סופר.
ביוגרפיה
נולד בפרוסניץ (פרוסטיץ) שבמוראביה לרב אליעזר כ"ץ וואנפריד ולהינדל. היה צאצא של רבי שמשון ורטהיימר. בילדותו למד אצל דודו הרב משה כ"ץ וואנפריד שכיהן בפרוסניץ והיה ידוע כאיש תנועת ההשכלה. בבחרותו נסע לישיבת פרשבורג ללמוד אצל החת"ם סופר, והפך לאחד מתלמידיו המובהקים. הוא מוזכר מספר פעמים בספרי רבו[1]. תקופה מסוימת אף היה משמשו. בשל דבקותו ברבו סירב לשמוע הצעות שידוכים מחוץ לפרשבורג, ונישא להינדל, בתו של הרב ישכר בר פרנק, מנכבדי הקהילה. אף לאחר חתונתו המשיך ללמוד אצל רבו כאחד הבחורים והיה נכנס לכל השיעורים של החתם סופר, ורק בסוף היום היה מתחיל ללמוד את סדריו האישיים עד 2 בלילה. נכדו רבי ישכר שלמה טייכטל העיד שלמרות רתיעתו של החתם סופר מעיסוק פומבי בקבלה, היה לומד אותה עם סבו[2]. לאחר מספר שנים התאלמן מאשתו הינדל ונשא את אחותה ברכה. הוא סירב להצעות רבנות עקב רצונו להישאר בקרבת רבו, אך לאחר שהסתיימו שבע שנות ה"קעסט", בסביבות שנת ה'תקצ"ד (1834) הסכים לקבל את רבנות רגינדורף הסמוכה לפרשבורג. הוא החל לכהן בה עוד לפני שקיבל מרבו היתר הוראה.
לאחר פטירת החת"ס מונה לאב"ד צעהלים, שם כיהן למעלה מיובל עד מותו. בתפקידו זה פעל לחיזוק ערכי הדת, ובד בבד יעץ ועזר ליהודים בחייהם הפרטיים. יהודי הקהילה האמינו בו שהוא בעל מופת וסיפורי מופת רבים השתמרו בין תלמידיו ובני הקהילה. כמו כן הקים ישיבה בעיר, בראשה העמיד את חתנו הרב דוד פרידמן, לימים ממלא מקומו ברבנות.
בשנת ה'תרכ"ד השתתף בישיבה בנירג'האזה נגד הקמת הסמינר לרבנים, יוזמתם של הנאולוגים ורבי עזריאל הילדסהיימר. הוא היה חבר במשלחת שבעת רבנים שהתקבלה לראיון בווינה, אצל הקיסר פרנץ יוזף, והביאה לביטול התוכנית[3]. במהלך הקמת הקהילות החרדיות בהונגריה, השתתף באספה האורתודוקסית בפשט, ביולי 1870 (אב תר"ל).
נפטר באדר א' תרנ"א. בלוויתו הספידוהו בנו רבי משה, חתניו הרב פרידמן והרב פלנר, רבי דוד אולמן רבה של לקנבך, רבי שלום קוטנא רבה של אייזנשטט, הרב שמחה בונם עהרנפלד רבה של מטרסדורף, רבי מנחם גרינוולד רבה של שופרון, הרב וואלף כהנא רבה של טשורנא ורבי קופל רייך רבה של בודפשט.
מתלמידיו היו רבי משה גרינוולד רבה של חוסט והרב אהרן חיים שיק (בנו של מהר"ם שיק). ספר חידושיו יצא לאור רק בשנת ה'תש"ן (1990).
צאצאיו
הותיר אחריו חמישה בנים ושתי בנות: הרב שמואל מאיר תלמיד הכתב סופר ומחבר ספר "שם משמואל" על הש"ס; יוסף; הרב גרשון, חתן רבי ישראל קערט; הרב משה שכיהן בבחרותו כדיין, מגיד מישרים ורב בצעהלים, ווינה, מגנדורף, טוקאי ובסוף ימיו כרב בנייטרא[4]; הרב מרדכי; הינדל, אשת הרב שמעון סגל שפיצר דיין בצעהלים ובנישואיה השניים אשת הרב דוד פרידמן ממלא מקום חותנו; רבקה אשת הרב שמעון חיים סגל-פלנר[5], דיין בצעהלים ובהמשך רב בבעלעד.
נכדו הרב אברהם אהרן כץ, בן בנו הרב משה, מילא את מקום אביו ברבנות בנייטרא. נכדים נוספים היו הרב שלמה פרידמן רבה של באדען, הרב מרדכי רוטנברג רבה של אנטוורפן (חתן חתנו הרב דוד פרידמן) ורבי ישכר שלמה טייכטל (חתן חתנו הרב דוד פרידמן).
נינו, הרב אליהו כץ, היה רב העיר באר שבע.
קישורים חיצוניים
- רבי מנחם כץ בבלוג 'תולדות'.
- תולדות וחידושי רבי מנחם כ"ץ פרוסטיץ חלק א', באתר אוצר החכמה
- תולדות וחידושי רבי מנחם כ"ץ פרוסטיץ חלק ב', באתר אוצר החכמה
- תולדות וחידושי רבי מנחם כ"ץ פרוסטיץ חלק ג', באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ למשל בחידושיו למסכת בבא בתרא עמוד ד', "תלמידי הבחור המופלג ה"ה מנחם כ"ץ שיחי'... ונכון הוא".
- ^ הוא העיד שראה פנקס בו סבו כתב את תורת הקבלה ששמע מפי החתם סופר.
- ^ יש המשערים שבפגישה זו צולמה תמונתו המפורסמת.
- ^ ראו: הרב מו"ה משה כ"ץ, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת מ, עמוד 36, אות רסב.
- ^ ראו: הרב מו"ה שמעון חיים סג"ל פעללנער בספר שם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת ש, עמוד 86, אות קטז
34570570מנחם כץ