מנחם בולה
ד"ר מנחם בולה (אוגוסט 1912 – 14 בינואר 1992) היה מנהל בית ספר ופרשן מקרא. כתב את פירוש דעת מקרא על ויקרא, ספר ירמיהו וספרי נחום, חבקוק וצפניה.
קורות חיים
בולה נולד באמסטרדם, למד בסמינר לרבנים באמסטרדם והיה פעיל בתנועת הנוער של המזרחי "זכרון יעקב"[1]. הוא עלה לארץ ישראל בראשית 1938, כדי ללמוד בה להיות מורה. בתחילת שנות ה-40 הוא העביר הרצאות במקומות שונים מטעם הפועל המזרחי[2]. הוא עבד כמורה בנווה יעקב עד 1943[3] ובהמשך הוא עבד כמורה בקבוצת יבנה[4] ואף ניהל שם את בית הספר[5]. בשנת 1947 עלה בולה לירושלים כדי ללמוד באוניברסיטה[6]. במקביל ללימודיו הוא עבד כמורה בבתי ספר שונים בירושלים. בשנים 1958–1960 הוא היה שליח של הסוכנות היהודית בהולנד[7], לימד בבית ספר תיכון יהודי באמסטרדם[8] ובמקביל עשה דוקטורט באוניברסיטת אמסטרדם בהנחיית פרופ' ז'אק פרסר על "ביטול האוטונומיה של הקהילות בהולנד בשנת 1796"[9]. בסוף שנת 1960 הוא שב לישראל[10] ונתמנה למנהל בית ספר מעלה בירושלים[11].
בשנת 1976 יצא לאור פירושו על נחום, חבקוק וצפניה[12] ובתחילת 1984 יצא לאור פירושו לירמיהו, שניהם במסגרת סדרת דעת מקרא[13].
נפתלי קראוס כתב על פירושו לספר ירמיהו:
דגש חזק שם המפרש ... על הצד הלשוני השוואתי של היצירה וניכרת בפירושו העובדה, עליה הוא מעיד בעצמו בהקדמתו, כי היו לנגד עיניו כל המפרשים הקלאסיים ... דומה כי אין כאן חידושים מרעישים ...
בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 הכין עם יצחק פימנטל מילון עברי הולנדי[14]. בשנות ה-80 היה מעביר שיחות קצרות בתנ"ך במסגרת פרקי היום בתנ"ך ברדיו[15].
משפחתו
בולה התחתן בשנת 1944 עם מרים, ארוסתו עוד מהולנד, ניצולת ברגן-בלזן, שעלתה לארץ ישראל בשנת 1944, כאחת מאנשי היישוב שהוחזרו מאירופה הנאצית[16]. נולדו להם שלושה ילדים. בנו חנניה נפל כטייס במבצע מוקד בעת התקיפה על שדה התעופה במפרק, בפתיחת מלחמת ששת הימים. גופתו הושבה לישראל באוגוסט 1967 במסגרת חילופי שבויים[17]. בתו, אילנה בולה, נהרגה בפעולת איבה עת רכבה עלה על מוקש שהטמין מחבל סורי בשדות רמת מגשימים[18][19][20]. אילנה עלתה לרמת מגשימים כחלק מגרעין נחל. על שם ההרוגים בפיצוץ המוקש נקרא היישוב אבני איתן[21].
קישורים חיצוניים
- ד"ר מנחם בולה, הוראת הפרשיות ההלכתיות בתורה, אתר מכללת הרצוג
הערות שוליים
- ^ מרים בולה, מכתבים שלא נשלחו, יד ושם, ירושלים, עמוד 12
- ^ חדרה, הצופה, 18 ביולי 1941
שיעורים הרצאות ומסיבות בנקודות ובסניפי הפועהמ"ז מטעם המרכז לתרבות וחינוך, הצופה, 15 במאי 1942 - ^ הכפר העברי נווה-יעקב ועטרות, דוגמה להתיישבות הציונית מצפון לירושלים, טללי אורות, כרך טו
- ^ חברת ביכורים, אתר מורשת קבוצת יבנה
- ^ מנחם בולה, אתר הארכיון הציוני המרכזי
- ^ מרים בולה, מכתבים שלא נשלחו, יד ושם, ירושלים, עמוד 18
- ^ קורות החיים של חנניה בולה, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ אברהם כרמי, אמסטרדם - ירושלים של הולנד, הצופה, 14 בינואר 1960
- ^ מרדכי גרסטנפלד, יהדות הולאנד לפי דיסרטציה של מחבר ירושלמי, הצופה, 12 באוגוסט 1960
- ^ יום עיון בבעיות החינוך היהודי בגולה, הצופה, 21 בנובמבר 1960
- ^ 400 ספרים ל"תקוותנו", חרות, 15 באוקטובר 1962
אבל הרב כהן ז"ל, הצופה, 14 בדצמבר 1967
שיבושים בפתיחת הלימודים בירושלים, דבר, 3 בספטמבר 1973 - ^ נפתלי קראוס, ספרים ביהדות, מעריב, 10 בדצמבר 1976
- ^ נפתלי קראוס, ירמיהו בלבוש חדש, מעריב, 17 בפברואר 1984
- ^ מילון עברי הולנדי, חלק שני, הוצאת שטרנגהולט, 1984
- ^ רשת ב', מעריב, 24 בדצמבר 1982
- ^ רינה חלוץ, "אף פעם לא הראיתי לבעלי את המכתבים שכתבתי לו כשהייתי במחנה ברגן־בלזן", לאשה, 18 באפריל 2023
- ^ גוויית הטייס חנניה בולה הוחזרה מירדן, על המשמר, 8 באוגוסט 1967
- ^ עודד מזרחי, בסתר אוהלו – סיפור לשבת, באתר בשבע - ערוץ 7, 23 במאי 2019
- ^ יחד למדו,יחד יצאו למשק,יחד מתו, מעריב, 13 באוגוסט 1970
- ^ דף לזכר אילנה בולה, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ ל. צבי, יד הגורל היכתה שוב, מעריב, 29 בנובמבר 1977
36689519מנחם בולה