מנהגי חב"ד

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה מתמשכת

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

Gnome-colors-emblem-development.svg ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

מנהגי חב"ד הם מנהגים הנהוגים בקרב חסידי חב"ד, המנהג בחסידות חב"ד זוכה למקום של כבוד, ואדמורי חב"ד התייחסו אליו בחרדת קודש. בחסידות חב"ד מנהגים רבים וייחודיים מהם ששורשם בפסקי הלכה של האדמו"ר הזקן בספרו שולחן ערוך הרב, מהם שנתקבלו ממנהגי האדמו"רים והחסידים, ומנהגים מסורתיים בקרב יהודי רוסיה.

היחס למנהג

אדמורי חב"ד ייחסו חשיבות עצומה למנהגים בכלל ובפרט למנהגים שהונהגו על ידי נשיאי תורת החסידות, והתבטאו שהשמירה עליהם מוסיפה ביראת שמים, ובהיבטים מסויימים, חשובה אפילו יותר מאשר השמירה על גדרי ההלכה עצמה[1]. אדמו"ר הריי"צ אמר: "מנהגי ליובאוויטש מיוסדים לא רק על הלכה או על הידור מצווה, אלא גם על ענינים רוחניים הנוגעים בנפש. הם מעמידים את הלך הרוח הכללי של יהודי על בסיס של עבודה, שהוא ובני ביתו מוארים ברוח הטהרה שהמנהגים מביאים איתם"[2]. החשיבות שניתנה למנהגי החסידים, הרחיקה לכת עד כדי מסירות נפש, מכיוון ש"עם מנהגים אלו יקבלו היהודים את משיח צדקנו"[3].

באופן מיוחד, הדגיש הרבי מליובאוויטש את ההכרחיות חינוך ילדים על יסודות המנהג מכיוון שיש בזה אמירה חינוכית ברורה לילד, המציבה את היחס הקדוש למנהגי ישראל בראש סולם הערכים שלו[4].

היחס לחשיבותם של המנהגים לא הצטמצם לתחום ההגות וההוראה בלבד, אלא היו מקרים בהם מסרו גדולי ישראל את נפשם בכדי למנוע מהגויים לפגוע במסורת המנהגים של עם ישראל, ובאסיפת הרבנים שהתקיימה בשנת תר"ג אדמו"ר הצמח צדק נאסר 21 פעמים ומסר את נפשו בפועל כדי למנוע חקיקה ממשלתית שתפריע לקיום ושמירת מנהגים אלו[5].

אם זאת מקובל כי הקפידו שלא לנהוג במנהגים שלא היו מקובלים במסורת החסידים, במסורת החסידית מסופר על אדמו"ר המהר"ש ששלל באופן מוחלט קיום מנהגים נוספים שלא מקובלים בין חסידי חב"ד בקשר עם חנוכת הבית[6].זאת למרות כי במאמרי החסידות בארו והסבירו (וגם על פי חסידות), מנהגים שאינם נהוגים בחב"ד (כמו למשל אמירת שיר השירים בערב שבת זמירות למוצאי שבת ועוד). כמו כן, הרבי הורה מספר פעמים לחסידים שהתקרבו מחוגים אחרים, שלא לנטוש את מנהג אבותיהם, וציווה על המחנכים והמשפיעים שלהם שלא להפריע להם לנהוג כפי שנהגו לפני שהתקרבו לחב"ד[7].

חידוש מנהגים

הרבי מליובאוויטש התנגד מאוד לחדש מנהגים שלא היו נהוגים מעולם בקהילות ישראל, עד שהתבטא: "יש להמנע ביותר ובפרט בדורנו זה מלהנהיג מנהגים חדשים - עד שיימצא להם יסוד מוסד בתורתנו תורת חיים, ובסגנון חז"ל: כל המוסיף בזה - גורע בחביבות וחשיבות מנהגי ישראל המקובלים, אשר תורה הם"[8].

מקורות המנהגים

  • מנהגי רבותינו נשיאינו - מנהגים שנשיאי חב"ד נהגו בהם ברבים ובפרסום, רובם הובאו ברשימותיו של הרבי הריי"ץ ומיעוטם נלקטו על ידי חסידים. מנהגי הרבי הובאו ברובם ביומני התמימים ובספר מעשה מלך.
  • ספר המנהגים - מנהגים המופיעים בספר המנהגים והוגהו על ידי הרבי, או מנהגים שבוארו על ידי הרבי בשיחותיו הקדושות

מנהגי חב"ד ייחודיים

מצוות יומיות

תפילין

חסידי חב"ד נוהגים על פי פסק השימושא רבא להניח תפילין בהם הבתים עצמם ברוחב אצבעיים על אצבעים (לפחות 4X4 ס"מ לפי שיעורו של רבי חיים נאה) והוא על פי פסק רבי שניאור זלמן מלאדי כי שיעור זה צריך להיות בבתים עצמם,[9] ושלא כפסקו של המשנה ברורה כי השיעור הוא בתיתורא.[דרוש מקור]

תקנות מספר קבע רבי שניאור זלמן במצוות התפילין על פי קבלת הראשונים והאריז"ל.[10] האות שין של התפילין של ראש קבע אותה בצורה ייחודית.[11] קשר התפילין של יד הוא קשר מיוחד שנפתח ונסגר לפי מתיחת הרצועה מעברו השני של המעברתא בכדי לקיים בכל הנחה את "וקשרתם לאות על ידיך".[12] בצורת כתיבת הפרשיות "שמע" ו"והיה עם שמוע" נוהגים חסידי חב"ד כפסק הרמב"ם ולא כמו הט"ז ומבדילים ב9 אותיות בסיום פרשת "שמע" ולפני פרשת "והיה אם שמוע".[דרושה הבהרה][דרוש מקור]

בעת הנחתם נוהגים שמברכים רק את הברכה הראשונה לפני הנחת תפילין של יד כפסק הבית יוסף, ורק אם הפסיק מברך שוב לפני הנחת תפילין של ראש.[13] הנחת הרצועות על היד היא בסיבוב כלפי חוץ, ועם הפסקה בין הגלגול השלישי לרביעי.[דרוש מקור] על האצבעות למרות שבסידור אדמו"ר הזקן כתוב לגלגל קודם על הפרק האמצעי שבאצבע האמצעית ושוב שני כריכות על הפרק הראשון נהוג בחב"ד לגלגל את הרצועה בסופה על הפרק הצמוד לכף היד ושוב על הפרק האמצעי ושוב חזרה על הפרק הראשון.[14]

בעבר נהגו כי כל חסיד שאל את הרבי אם יניח תפילין ר"ת, בהתוועדות פורים תשל"ו הכריז הרבי כי אין לשאול שוב וכי כל חסיד יניח גם תפילין ר"ת החל מהבר מצווה.[15]

ציצית וטלית

בכדי שחוטי הציצית יכו על כנף הבגד ממש, נהוג כי הטלת חוטי הציצית בטלית קטן היא בשני חורים אלכסוניים יחסית לזוית הבגד, ובטלית גדול מטילים את ארבעת החוטים בחור אחד ואת החוט השמש מטילים שוב בחור שצמוד לפינת הבגד מעל הכנף. כהיום נוהגים חסידי חב"ד ללבוש טלית קטן שפתחו בצוואר עגול בכדי לכסות גם את החזה,[16] כמו"כ נוהגים לקשור מעל גבי הטלית קטן חוט או גרטל היות ולפי שיטת רבי שניאור זלמן בסידור קיפול הטלית מבטל את שיעורו. הטלית גדול החבד"י הוא ללא עטרה (טלית) אולם עם חתיכת משי תחתיו. על פי מנהגו של הרבי חסידי חב"ד מקפלים את שולי הטלית כלפי פנים על הכתפיים (כך שהפסים השחורים כמעט ואינם נראים).

מזוזה

חסידי חב"ד נוהגים בכל פתח שאינו הפתח הראשי שבבניין לקבוע את המזוזה בצד ימין הנכנס לפי היכר ציר.[דרוש מקור]

חגים ומועדים

סוכות

חסידי חב"ד אינם נוהגים לישן בסוכה, זאת על פי המנהג שהיה נהוג בארצות רבות שלא לישן,[17] ועל פי המסורת כאשר רצו מי מהחסידים לישן גער בהם הרבי דוב בער שניאורי האדמו"ר האמצעי, כי אין לישן בסוכה בו מאיר אור מקיף.[18] הרבי מחב"ד הסביר בכמה ממכתביו כי העדר השינה יש בה משום חשש לכבוד הסוכה, בדבריו התייחס כיצד אין זה סתירה לחיוב השינה הנובע ממצוות הסוכה עצמה, וכן הסביר את מנהג אי השינה אצל חסידים שאינם חשים את קדושת הסוכה שתמנע מהם את השינה בכך שמצטערים בקיום הוראת רבם.[19]

בארבעת המינים נוהגים חסידי חב"ד להרבות בהדסים, ומדייקים לאגוד באיגוד פשוט של שלשה טבעות על שלשת המינים לולב הדסים והערבות ועוד שנים על הלולב עצמו. בזמן אמירת הלל נהג האדמו"ר הריי"צ שלא להחזיק את האתרוג וכך נהג גם הרבי אחריו וכל החסידים, ורק בשנת הקהל אחז הרבי את כל ארבעת המינים יחדיו בכל משך אמירת הלל.

פולמוס רחב התקיים בשנים האחרונות אודות סדר קריאת התורה בימי חול המועד סוכות בארץ ישראל, אם הקריאה תהיה לפי מנהג הרמ"א הנהוג בחוץ לארץ או לפי מנהג הבית יוסף הנהוג בארץ ישראל.[20]

לקריאה נוספת

מנהגים כלליים

  • הרב אברהם יצחק שפרלינג-דנציג, טעמי המנהגים ומקורי הדינים, הוצאת אשכול תשכ"א.
  • הרב יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר דינים ומנהגים, מסודרים לפי סדר השולחן ערוך.
  • הרב יוסף ליווי, מנהג ישראל תורה (6 חלקים).
  • הרב דניאל שפרבר, מנהגי ישראל, הוצאת מוסד הרב קוק (8 כרכים).
  • ספר מנהגים - טירנא.

מנהגי חב"ד

מנהגי אדמו"רי חב"ד

  • מעשה מלך - מנהגי הרבי.
  • הנהגות קודש, ליקוט הנהגותיו של אדמו"ר הרש"ב קובץ PDF ניסן תשע"ה.
  • מנהגי הרביים - מנהגי רבותינו נשיאינו.

קישורים חיצוניים

  1. ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ) תרצ"ו-חורף ת"ש, עמוד 112.
  2. קטע שיחה מתוךספר השיחות בתרגום ללשון הקודש, תש"ב עמ' לב.
  3. ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ) תש"ט עמוד 171.
  4. לקוטי שיחות חלק א' עמ' 244. השיחה עובדה בכמה בימות, ביניהם בעלון ביאורי הגדה של מכון אור החסידות עמ' 4 קובץ PDF
  5. פרטי האסיפה מסופרים באריכות בספר התולדות של הצמח צדק, פרק יג.
  6. להרחבה, ראו מגדל עז עמוד רטו.
  7. ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ז' עמוד שמח.
  8. אגרות קודש חלק יט עמוד ריב.
  9. שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן לב סעיף סו
  10. בית רבי פרק י.
  11. רבי חיים נאה, קצות השולחן חלק ראשון סימן ח סעיף ט.
  12. [ פסקי הסידור], "ואח"כ יהדק הרצועה בתוך הקשר כדי לקיים מצות וקשרתם לאות על ידך שהוא מצות ההידוק על היד עצמו בקשר זה שהרי הידוק זה על היד נעשה עם הקשר".
  13. פסקי הסידור בניגוד לפסקו בשולחן ערוך סימן כה.
  14. ספר המנהגים עמוד 4.
  15. שיחות קודש תשלו חלק א עמוד 646.
  16. במקור כתב בסידור אדמו"ר הזקן לחבר את שני קצות הבגד בשביל זה.
  17. רמ"א סימן תרל"ב סעיף ב.
  18. ספר השיחות תרצט עמוד 295
  19. לקוטי שיחות חלק כט עמוד 211 ואילך, אגרות קודש חלק י"א עמוד תיד. שולחן המלך אורח חיים חלק ג עמוד רט.
  20. פולמוס מה קוראים בחב"ד, באתר שטורם נט.
  21. ההקדמה לספר באתר שטורעם. נט.
באדיבות חב"דפדיה,
קרדיט GFDL