מנדולינה

מנדולינה מבית המלאכה "Calace"

מנדולינה מעוטרת

המנדולינה היא כלי פריטה ממשפחת ה"לאוטה קצרת הצוואר", קרובה של העוד. היא בעלת ארבעה זוגות מיתרים וסריגים. צורתה של המנדולינה דומה לצורת שקד, ומכאן נובע שמה (באיטלקית "mandorla" - שקד). המנדולינות בנויות מעץ ומנגנים עליהן בעזרת מפרט. כיונון ארבעת הזוגות בקוינטות כארבעת מיתרי הכינור כלומר, מי, לה, רה, סול, (מגבוה לנמוך), כאשר כל זוג מיתרים מכוונן באוניסון (אותו צליל).

תולדות המנדולינה

איטליה נחשבת כארץ הולדתה של המנדולינה, שם היא הופיעה בתקופת הרנסאנס כהתפתחות של כלי פריטה מזרחי ושימושה היה בעיקר ככלי נגינה עממי. קיימים סוגים שונים של מנדולינות לפי מקור המוצא: מנדולינה נפוליטנית, מנדולינה רומית, מנדולינה מילאנזית (לומברדו). הנפוצה ביותר היא המנדולינה הנפוליטנית. היא מכוונת כמו הכינור, בעלת מיתרי מתכת, סריגי מתכת, גשר ניתן להזזה ובטן בצורת שקד.

באמצע המאה ה-18 קבלה המנדולינה באיטליה את צורתה הסופית בידי משפחות בוני כלים Vinaccia ו-Ferrari. גם בוני הכינורות הידועים יצרו מנדולינות. בסוף התקופה הקלאסית ובראשית התקופה הרומנטית נודע בונה המנדולינות Calace בנאפולי, מאוחר יותר, בתחילת המאה ה-20 (De Santi (1834–1916 ברומא ו- Luigi Embergher וכן Silvestri, שפעל בקטניה, סיציליה. קרובת משפחה של המנדולינה היא המנדולה. המנדולה בנויה כמו מנדולינה גדולה ומפיקה צלילים יותר נמוכים.

אסכולות מנדולינה ברחבי העולם

נגני מנדולינה וירטואוזים ובוני כלים היגרו מאיטליה לארצות שונות באירופה, במזרח ובארצות הברית ובכך תרמו להתפשטות העולמית של המנדולינה. כיום הכלי נפוץ בכל העולם ומיוצר בייצור המוני. בישראל נודעו בוני הכלים סגל (גבעתיים), ג. רון (קריית חיים) וכיום קרמן (תל אביב).

בעקבות הפצת המנדולינה בעולם נוצרו גם אסכולות נגינה נוספות על זו האיטלקית ובכך חלו שנויים במבנה הכלי. הבולט ביותר הוא שינוי מבנה גב המנדולינה הנפוליטנית המסורתית. המנדולינה החדשה היא בעלת גב שטוח ולא בעלת גב עגול (כלי זה הפך למקובל מאוד באמריקה).

כיום קיימות בעולם מספר שיטות - אסכולות מרכזיות של נגינה במנדולינה. ראשית, האסכולה האיטלקית האותנטית שמנגנים בה במנדולינות נפוליטניות ומנדולינות איטלקיות אחרות. האסכולה הגרמנית דומה מאוד לאסכולה האיטלקית ומעודדת כתיבה של מוזיקה חדשה. האסכולה היפנית מתמחה בנגינה וירטואוזית ובמוזיקה מודרנית. בארצות הברית מנגנים לרוב במנדולינות שטוחות בעלות פתחי תהודה דומים (אך יותר פתוחים) לאות f (בדומה לפתחי הכינור) מפתוח בוני הכלי Gibson מוזיקת בלוגראס, קאנטרי וג'אז. האסכולה "הרוסית" הגיעה ארצה עם העלייה והתבססה בבאר שבע (ראו בהמשך).

מלחינים רבים כתבו יצירות מיוחדות למנדולינה או השתמשו בכלי ביצירותיהם. מן החשובים בהם: ויואלדי, דומניקו סקרלטי, מוצרט, בטהובן, ורדי, הומל, מהלר, איגור סטרווינסקי, הינדמית, ארנולד שנברג, וברן ובולז

גם מלחינים בישראל כתבו יצירות לכלי זה. בניהם: פאול בן-חיים, צבי אבני, חיים אלכסנדר, אייל אדלר, עודד זהבי, אבנר דורמן, משה יעקובסון ומיכאל וולפה.

המנדולינה בישראל

בארץ המנדולינה נחשבת לכלי עממי או לכלי נגינה קל לחובבי מוזיקה. תזמורות של חובבי נגינה בכלי נוסדו החל משנות ה-20 של המאה ה-20 בהתיישבות החלוצית בעמק יזרעאל ובעמק הירדן על ידי המורה גולדמן. התזמורת בעמק הירדן ממשיכה פעולתה גם כיום.

הוותיקה בין התזמורות, שממשיכה פעולתה ברצף משנות ה-40 ועד היום היא תזמורת שפיה, הידועה גם כאנסמבל הישראלי לכלי פריטה מיסודו של משה יעקובסון, שכתב ספרי לימוד לכלי ועיבד מאות יצירות לכלי פריטה.

ליד בית החרושת למלט ביישוב נשר התקיימה תזמורת כלי פריטה בשנות ה-20 במאה הקודמת^{[דרושה הבהרה]}. חברים מן התזמורת המשיכו בנגינה בתזמורת "מצלול" בחיפה, אשר קיימת עד היום.

תזמורת נוספת קמה לפני כ- 35 שנים בראש העין ומייסדה הוא בנימין בילסקי.

כיום ממשיכות פעולתן מספר תזמורות נוספות: במועצה האזורית מגידו "אנסמבל הר ועמק" וכן תזמורת חובבים קטנה באזור נתניה ומודיעין.

אסכולת באר שבע

בעיר באר שבע קמה "אסכולה", אשר מתייחסת לכלי ככלי אמנותי לכול דבר כאחיו של הכינור והצ'לו, כלומר כלי נגינה אמנותי ווירטואוזי. אסכולת נגני באר שבע במנדולינה, נוסדה והתפתחה החל משנת 1970 על ידי המורה לכינור ולמנדולינה שמחה נתנזון בקונסרבטוריון העירוני בעיר. בשל היותו כנר לימד נתנזון את תלמידיו את מיטב הרפרטואר לכינור וספרי המתודות של גדולי הכנרים, לצד הרפרטואר המקורי למנדולינה. נגינה זו מתאפשרת בשל הכוונון השווה של שני הכלים. במרוצת השנים נרקמה טכניקת נגינה חדשה במנדולינה, המבוססת על נגינה וירטואוזית ואמנותית של הרפרטואר הכנרי בנוסף על רפרטואר המנדולינה. נגני המנדולינה מנגנים את מרבית יצירות הסולו של תזמורת המנדולינות העירונית בבאר שבע שנפתחה ונוהלה תחת ניצוחו של שמחה נתנזון ורשמה הצלחות בינלאומיות גם תחת ידי המנצח ומורה המנדולינה שהחליף אותו לב חיימוביץ', אשר ניצח על תזמורת המנדולינות למעלה מ30 שנים. מחליפו והמנצח הנוכחי הוא נגן הדוברה והמנצח טדי שושניקוב.

אחת הדוגמאות לשינוי טכני בנגינה היא אחיזת המפרט. את המפרט אוחזים בין שתי אצבעות לאגודל ובזווית למיתר. האחיזה המקובלת ברוב העולם היא אחיזה אנכית למיתר באצבע אחת ואגודל. שיטת נגני באר-שבע מאפשרת למפרט לנוע בחופשיות, ליצור גוונים שונים בצליל, לנגן קטעים מהירים בחופשיות, וליצור טרמולו (רעדוד) מהיר ואחיד המחקה את משיכת הקשת על מיתרי הכינור.

בין הנגנים של האסכולה שזכו לפרסום ניתן למנות את שאול בוסתן, שמואל אלבז, לב חיימוביץ ותלמידיו - יעקב (יקי) ראובן, אלון שריאל, תום כהן ואבי אביטל.

קישורים חיצוניים

• נעם בן זאב, מהפכת המנדולינה התחילה בבאר שבע, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2011