מירצצושלאג
 | |
| נוף מירצצושלאג | |
| מדינה |
 אוסטריה |
|---|---|
| מדינה |
 שטיריה |
| מחוז | מירצצושלאג |
| שטח | 12.26 קמ"ר |
| גובה | 670 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 9,241 (2005) |
| ‑ צפיפות | 754 נפש לקמ"ר (2005) |
| קואורדינטות | 47°36′27″N 15°40′23″E / 47.6075°N 15.6730555555556°E |
| http://www.muerzzuschlag.at | |
מִירְצְצוּשְלָאג (בגרמנית: Mürzzuschlag) היא עיירה במדינת שטיריה באוסטריה. העיירה נמצאת מדרום לווינה, בגובה 670 מטר מעל פני הים, על גדת הנחל מירץ אשר נתן לה את שמה. שטחה 12.26 קילומטר רבוע, מספר תושביה (נכון ל-31 בדצמבר 2005) הוא 9,241, וצפיפות האוכלוסין 754 תושבים לקילומטר רבוע.
העיירה משמשת אתר סקי פופולרי, שבו מבקרים מדי שנה תיירים מכל העולם. בעיירה נמצא המוזיאון הגדול בעולם לסקי ולספורט חורף. במירצצושלאג, השוכנת על תוואי מסילת זמרינג ההיסטורית, מצוי אף מוזיאון של קטרי רכבת וציוד נלווה. כן נמצא בה מוזיאון המוקדש למלחין הקלאסי יוהנס ברהמס, שכתב במקום את הסימפוניה הרביעית שלו הידועה כמירצצושלאגר (Mürzzuschlager) בין השנים 1884-1885. בעיירה בית ספר טכני, חנויות ספרים רבות ומסעדות.
מירצצושלאג ידועה בעיקר כעיירה בה נולדה וגדלה זוכת פרס נובל לספרות לשנת 2004, אלפרידה ילינק. השפעת העיירה ניכרת בכתביה של ילינק, ובמיוחד בספר "הפסנתרנית", אשר עובד לסרט קולנוע באותו שם (הסרט הופץ בישראל תחת השם "המורה לפסנתר"), ובספר "תשוקה". עוד נולדו בעיירה המהנדס ויקטור קפלן, ממציא טורבינת קפלן, והמוזיקולוג הלמוט ברנר.
מסילת זמרינג
במירצצושלאג מסתיים קטע מסילת רכבת היוצאת מגלוגניץ וחוצה את מעבר זמרינג למירצצושלאג. מסילת זמרינג חצתה לראשונה בהיסטוריה רכס בהרי האלפים ונחשבת כמסילה ההררית הראשונה בעולם, זאת בהתחשב בתוואי הקרקע שבו היא עוברת ובגובהה מעל פני הים. המסילה הייתה מסילת הרכבת ההררית הראשונה באירופה שנבנתה ברוחב מסילה תקני (1,435 מ"מ) והיא נמצאת בשימוש עד היום. מסילת זמרינג היא חלק מרשת המסילות של הרכבת הדרום-אוסטרית ומקשרת בין הבירה וינה לבין נמל טריאסטה באיטליה. בעת סלילת המסילה נמל טריאסטה היה נמל הים היחיד בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית ומשמש עד היום כמוצא מרכזי לים ממדינת אוסטריה.
יהודים במירצצושלאג
לאחר שבשנת 1867 בוטל חוק "איסור היהודים" (Judensperre) באוסטריה, שהיה קיים מאז שלהי ימי הביניים, היגרו בשלהי המאה התשע עשרה יהודים גם לעיירה מירצצושלאג (Mürzzuschlag). בשנת 1910, הגיע המספר לשיא במחוז מירצצושלאג – 101 יהודים – מתוכם בעיירה מירצצושלאג חיו 29 יהודים. בחציה השני של המאה ה-19 היו במירצצושלאג יהודים במקצועות הבאים: עורכי דין, דוורים, פקידי חברת הרכבות, סוחרים, מכונאי, רופא ותעשיין.
למרות המספר הזעום של היהודים, היו במקום גילויי אנטישמיות כפי שהם משתקפים בעיתונות המקומית "אוברשטיירבלאט", ומאז 1899 גם בעיתון "מירצצושלאגר ווֹכנבלאט". מטרה מיוחדת היוו הסוחרים היהודים של העיירה. למשל, כאשר עמדה להיפתח חנות חדשה בשנת 1910 של פרנץ האס, הזהיר העיתון "מירצצושלאגר בצירקסבוטה" על "היאחזות יהודית חדשה... יש לנו מן הסוג הזה במירצצושלאג באמת די והותר, ואין צורך בהתנחלויות נוספות כאלה, שמפניהן כלל לא ניתן להתגונן". ביקורת רבה הייתה גם על אתר התיירות הסמוך זמרינג, שעשירי וינה, ובהן משפחות רבות של יהודים, בילו בו.
בימי מלחמת העולם הראשונה חיו בעיירה כ-30 יהודים מתבוללים (חלקם שירתו בצבא האוסטרו-הונגרי והשתתפו בלחימה בקרבות הנהר איזונצו), ועד אמצע שנות העשרים נותרו רק 16. בעת סיפוח אוסטריה לגרמניה (ה'אנשלוס', 13 במארס 1938) חיו במירצצושלאג המשפחות היהודיות אייזלר, האס וקרפנר. משפחת היים עזבה את המקום זמן-מה קודם לכן. אחרי ליל הבדולח חלק מן הגברים נשלחו למחנה עבודה בדכאו. משחזרו מדכאו רכושם עבר תהליך של "אריזציה" (חובת 'מכירה' של הרכוש, במחיר מגוחך, לתושבים ממוצא אַרי). המשפחות גורשו. חלקם עלה לפלשתינה. לאחר המלחמה חלק קטן מן הרכוש הושב לאחר הליכי השבה מייגעים. ככל הידוע כיום (2010) אין יהודים במירצצושלאג.
ביום 23 בנובמבר 2012 כיבדה העיירה מירצצושלאג את זכרה של הגב' הרטה רייך (אייזלר בנעוריה), שנולדה בעיירה וגורשה ממנה אחרי האנשלוס, וחיה בין השנים 2012-1944 בישראל, וקראה את בית הספר התיכון המקומי על שמה: Herta Reich Gymnasium
לקריאה נוספת
- ה' הלבריינר וה' גרובר, חיים יהודיים ואנטישמיות במירצצושלאג במאות התשע עשרה והעשרים, בתוך: הרטה רייך, "בתוך יומיים", הוצאת כרמל, ירושלים, 2009, עמ' 99-61.
- Herta Reich, Zwei Tage Zeit, Die Flucht einer Mürzzuschlager Jüdin 1938-1944, Clio Verlag, Graz, 1998.
קישורים חיצוניים
