מירנדה (ירח)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מירנדה
PIA18185 Miranda's Icy Face.jpg
גילוי
מגלה ג'ררד קויפר
תאריך גילוי 1948
מאפיינים מסלוליים
חצי ציר גדול 129,872 ק"מ
אקסצנטריות ~0.0013
זמן הקפה 1.413479 ימים
נטיית מסלול 4.34°
ירח של אורנוס
מאפיינים פיזיים
קוטר ממוצע 471.6 ק"מ
שטח הפנים 700,000 קמ"ר
מסה ‎6.59×1019ק"ג
צפיפות ממוצעת 1.20 גרם/סמ"ק
כוח משיכה 0.079 מ/ש2
זמן סיבוב עצמי 1.413479 ימים
נטיית ציר הסיבוב
אלבדו 0.34
לחץ אטמוספירי 0 kPa

מירנדה הוא הירח הפנימי ביותר מבין ירחיו העיקריים של אורנוס.

זמן ההקפה של מירנדה סביב אורנוס הוא 34 שעות, זמן זהה לזמן הסיבוב העצמי שלו, כך שמירנדה נע בהקפה סינכרונית סביב אורנוס.

פני השטח של מירנדה ככל הנראה עשויים מקרח מימי, ואלה עוטפים את גופו שצפיפותו נמוכה. גוף זה עשוי מסיליקטים, סלע, מתאן ותרכובות אורגניות אחרות.

פני השטח של מירנדה נחצים לאורכם ולרוחבם על ידי קניונים שעומקם מגיע עד לכדי 20 ק"מ. על פני הירח ישנם מבנים גאולוגיים רבים כגון מכתשים ורכסים, ביניהם הצוק הגבוה ביותר במערכת השמש, שגובהו יותר מ-5 ק"מ. מבנים אלו מעידים כי בשלב כלשהו בעברו, הייתה על הירח פעילות אינטנסיבית מבחינה גאולוגית. פעילות גאולוגית זו כנראה הונעה והוזנה על ידי כוחות הגאות (שמתחו את פני הירח כלפי מעלה ומטה וכך נוצר חום), שיוצר אורנוס בכוח משיכתו הגדול, אולם תאוריה נוספת גורסת כי אובייקט שמימי גדול פגע בירח וריסק חלקית את פניו.

התמונות היחידות של ירח זה הם מגשושית מחקר וויאג'ר 2 שתצפת על מירנדה בזמן שחלף ליד אורנוס בינואר 1986. במהלך חליפה זו החלק הדרומי של הירח היה מופנה לכיוון השמש ורק חלק מהירח היה גלוי. נכון ל- 2016 לא מתוכננות גשושיות נוספות לכיוון זה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מירנדה בוויקישיתוף
Q space.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0