כירורגיה
כירורגיה היא תחום ברפואה העוסק בריפוי מחלות, פציעות ומצבים רפואיים אחרים באמצעות ניתוח פולשני של גוף החולה.
כיום ניתן לבצע ניתוחים זעיר פולשניים, אשר מבוצעים באמצעות מספר חתכים קטנים בשילוב עם מצלמה.
הכירורגיה מבוצעת לרוב בבתי חולים, אם כי כיום הולך וגדל מספר הניתוחים המבוצעים במרפאות ואשפוזי יום. העוסק בכירורגיה קרוי כירורג או "רוֹפֵא מְנַתֵּחַ". הניתוחים מבוצעים בשיטה סטרילית, שמטרתה למזער את הסיכון לזיהומים.
את תחום הכירורגיה ניתן לחלק על פי החלוקה המקובלת למחלקות המנתחות בבתי החולים:
- כירורגיה כללית הכוללת בדרך כלל ניתוחי בטן (קיבה, תריסריון, מעי דק, מעי גס, כבד, לבלב), שד וטראומה
- כירורגיה הפטוביליארית - ניתוחי כבד, כיס מרה ודרכי המרה
- כירורגיית השתלות
- נוירוכירורגיה - ניתוחי מח, עצבים ועמוד השדרה
- אורתופדיה - ניתוחי הגפיים ועמוד השדרה
- כירורגיית ילדים
- כירורגיית פה ולסת
- קרדיולוגיה - כירורגיית לב-חזה
- כירורגיה פלסטית
- כירורגיית כלי דם
- כירורגיה של היד
- אורולוגיה - דרכי השתן, האיברים המוצנעים הזכריים.
- אף אוזן גרון וניתוחי צוואר.
- עיניים.
- כירורגיה גינקולוגית - ניתוחי נשים, כולל ניתוח קיסרי.
- כירורגיה בריאטרית - ניתוחי השמנת יתר.
ניתוחים כירורגיים כללים כוללים גם כריתת איברים.
ישנן עדויות כי ניתוחים בוצעו כבר בימי קדם. לעדות זו משמשות מספר גולגולות אשר בהן חורים סימטריים בגדלים שונים, חלקם לאחר החלמת עצם, המצביעים על חיתוך מעשה ידי אדם. עד להמצאת ההרדמה בוצעו ניתוחים כאשר החולה ער לחלוטין.
כיום, עם התפתחות הטכנולוגיה, מספר הניתוחים המבוצעים בשיטת הלפרוסקופיה ובשיטת האנדוסקופיה, שבהן הפולשנות מזערית וההחלמה מהירה יחסית, הולך וגדל.
מיקרוכירורגיה הוא ענף בכירורגיה שבו מבוצעים ניתוחים עדינים ביותר בעזרת מיקרוסקופים מדויקים במיוחד. טכניקה זו מאפשרת ניתוח של חלקים שלא ניתן היה להגיע אליהם קודם בעין, באוזן הפנימית, בחוט השדרה ובמוח, וכן חיבור מחדש של אצבעות שנקטעו שמצריך תפירה של עצבים וכלי דם זעירים או של צינור זרע שנכרת.
היסטוריה
במהלך השנים הצטברו עדויות למגוון הליכים רפואיים שידעו הרופאים הקדומים לבצע כבר לפני אלפי שנים, בחלק מהמקרים אפילו בתקופת האבן. בין הממצאים נכללים ניתוחי ראש בני אלפי שנים בהם נקדחו גולגולותיהם של המטופלים, קידוחי שיניים שנערכו בדרום פקיסטן, ולאחרונה אף התפרסמו ממצאים המעידים על ניתוח קטיעת יד מוצלח באירופה לפני אלפי שנים.
- הנחיות כירורגיות ממצרים הקדומה
ממצאים מהאלף השני והאלף השלישי לפנה"ס במצרים העתיקה:
"פפירוס אדווין סמית'" הוא המסמך הכירורגי הקדום ביותר שהתגלה עד כה. הוא נכתב במאה ה-17 לפנה"ס, ולטענתם של רבים מהחוקרים, ביניהם פרופ' רוברט ה. ווילקינס (Robert H. Wilkins), רוב המידע שבו מבוסס על טקסטים שנכתבו בסביבות שנת 2640 לפנה"ס. הטקסט מורכב מ-48 מקרי פציעה, ועבור כל אחד מהם מפורטים הבדיקה הפיזיולוגית, האבחון ואופן הטיפול.
הכלים הכירורגים ששימשו את הרופאים המצרים כללו סכינים, מקדחים, מלקחיים ועוד. לאיחוי הפצעים, כדי להימנע מזיהומים בסביבת התפרים, העדיפו הרופאים להשתמש בסרטים ובדבק. בחלק מהמקרים הלהבים חוממו לפני ששימשו לחיתוך הרקמות, כך הם סייעו בסגירת הפצע ובהגבלת הדימום.
בשנת 2001 חוקרים מגרמניה גילו מומיה מצרית, המתוארכת לשנים 1500-700 לפנה"ס, של אדם שבוהן רגל ימין שלו נקטעה במהלך חייו והוחלפה בתותבת עץ שחוברה לרגל באמצעות רצועות עור. רקמה רכה שכיסתה את אזור הקטיעה מדגימה שהאדם המשיך את חייו לאחר הקטיעה.
אמנות הכירורגיה הייתה מוכרת כבר במצרים העתיקה, ובקברים מצריים קדומים נמצאו גולגולות מנוקבות או גולגולות שמהן הוצא פלח של עצם, כנראה כדי להקל על כאב ראש. גם בהודו היה לרופאים, כבר לפני 3,000 שנה, ידע כירורגי. אך בשל הידיעות המועטות שהיו לאנשים בזמן העתיק, בימי הביניים ואף בעת החדשה, עד למאה ה-19, על גוף האדם ופעילות איבריו, מתו רבים מהמנותחים על שולחן המנותחים, אם מחמת הלם ואיבוד דם, אם מחמת זיהומים, ואם בשל כאבי הניתוח האיומים.
הניתוח היה מבוצע בגוף המנותח ללא כל הרדמה, ולמעשה עד המאה ה-19 הייתה הכירורגיה נתונה בארצות אירופה בידי גלבים ולא בידי רופאים. אך במאות ה-19 וה-20 נתגלו תגליות מדעיות, שהפכו את הכירורגיה לאמצעי ראשון במעלה להצלת חיי אדם. תחילה חלו שיפורים בהרדמת המנותח. בראשית דברי ימי הכירורגיה ניסו המנתחים לטשטש את ערנותו של המנותח ולסמם אותו במשקאות כוהליים או באופיום ודומיו. במאה ה-19 הוכנסו לשימוש האתר, הכלורופורם והחנקן החמצני.
מאוחר יותר נסתייעו גם בחומרי הרדמה המוזרקים לגוף המנותח, כגון פנטוטל.
הבעיה הקשה שעמדה בפני הכירורגיה הייתה בעיית הזיהום של מקום הניתוח. בעיית הזיהום נפתרה עם גילוי החיידקים וגילוי אפשרות החיטוי.
שיפור הטכניקות הכירורגיות התבטא, למשל, בהמצאת חוטי תפירה הנמסים בגוף, שאין צורך להוציאם אחרי הניתוח, וכן בפיתוח מכונת לב-ריאה, שמאפשר ניתוח לב פתוח, כאשר הלב עצמו ריק מדם, והדם זורם דרך המכונה. הטכניקות הכירורגיות שופרו גם עם הכנסת שימוש באיברים תותבים עשויים מחומרים פלסטיים ועוד פיתוחים נוספים שנעשו מפלסטיק.
כיום יש ניתוחים שנעשים לא בסכין המנתחים, אלא בקרני לייזר ובגלים על קוליים וכן נעשים בקרינה כגון קרני גמא.
שיטה נוספת שהוכנסה לשימוש נרחב בשנים האחרונות וחשיבותה רבה בהקטנת התחלואה לאחר הניתוח, היא שיטה הקרויה לפרוסקופיה. בשיטה זו מוחדרים כלי הניתוח מבעד לחתכים זעירים הנעשים בעור. ניתוחים אלה נעשים בעיקר בחלל הבטן ובאגן.
ישנן עדויות על קידוחי שיניים מלפני אלפי שנים. בשנת 2006 דיווח כתב העת Nature על העדויות הקדומות ביותר שהתגלו לקידוח בשן אנושית של אדם חי. בעיר מרגר (Mehrgarh) הקדומה שבמערב פקיסטן של ימינו, התגלו שרידיהם של תשעה בני אדם שבשיניהם הטוחנות נמצאו סימני קידוח. סימני שחיקה שהתגלו בשרידי הקידוח מעידים שהטיפול נערך במהלך חייהם של המטופלים, אשר המשיכו בחייהם עוד שנים אחר כך. כפי שסיפר מוביל המחקר פרופ' דייוויד פרייר (David Frayer) מאוניברסיטת קנזס שבארצות הברית על קידוחי השיניים באזור, "השיטה הזו יושמה במשך כ-1,500 שנה והייתה למסורת באתר הזה (העיר מרגר)". החוקרים מציעים שהקידוחים בוצעו באמצעות סכין צור זעירה שחוברה לקשת שאפשרה את סיבובה המהיר של אבן הצור. כיוון שהחומר ששימש לסתימת החור לא שרד עד ימינו, לחוקרים בינתיים קשה להעריך כיצד סתמו הרופאים את החור. לטענת החוקרים הידע הרפואי שעמד לרשות בני העיר מרגר לא עבר לתרבויות מאוחרות יותר שאכלסו את האזור.
ניתוחי ראש
קידוח (Trepanation) - התהליך של גילוף או קדיחה של חור בגולגולת, הוא דבר שהאדם יישם ברחבי העולם במשך אלפי שנים. גולגולות שעברו קידוחים כאלו התגלו בחלקים שונים של עולמנו, ביניהם בפרו, באירופה ובמצרים. אחת הדוגמאות המעניינות היא מתקופת האבן: גולגולת בת אלפי שנה שהתגלתה בצרפת ובה שני קידוחים שונים. הרמה שבה הגולגולת נרפאה היא הוכחה ברורה לכך שהאדם המשיך לחיות שנים רבות לאחר שהתנסה בניתוח העדין הזה. ישנם גם עדויות מתרבויות מפותחות פחות. הגולגולת הקדומה ביותר שנתגלתה עם סימני קדיחה נמצאה באוקראינה בשנת 1966.
כפי הנראה הניתוחים בוצעו כשהמטופל היה נתון להשפעתו של סם מאלחש כלשהו. הרופא המומחה היה חותך את הקרקפת ואז שובר את העצם עם מקדח גס, כשהוא מקפיד לא לפגוע במוח. ברגע שהניתוח הסתיים הרקמות הרכות היו נסגרות ונתפרות. בסופו של דבר היה צומח עור חדש מעל החור.
כריתת גפים
מלבד במצרים (כפי שצוין מעלה), גם בצרפת נמצאו עדויות לניתוחי קטיעה מוצלחים, אך מתרבויות מפותחות פחות. באתר נאוליתי (מתקופת האבן) שנחפר בשנת 2005 בבת'ייר בולנקורט (Buthiers-Boulancourt) השוכן כ-65 ק"מ מדרום לפריז, חוקרים גילו שלד של אדם שנקבר לפני כמעט אלפי שנה, המעיד על ניתוח קטיעה מכוון ומוצלח שבאמצעות אבן צור מחודדת נקטעה זרועו השמאלית. זהו ניתוח הקטיעה הקדום ביותר שהתגלה עד כה.
על פי המחקר שפורסם בכתב העת Antiquity Journal, לא נחשפו עדויות לזיהומים הקשורים להליך הקטיעה, דבר המציע שהניתוח נערך בתנאים לא מזוהמים יחסית. באופן מרשים, נראה שהמטופל אפילו הורדם לצורך הטיפול. האיבר נקטע בצורה נקייה והפצע טופל בתנאים סטריליים. חוקרים גילו שהמנותח שרד את הניתוח, ואף על פי שסבל ממחלת מפרקים ניוונית, הוא המשיך לחיות לאחר הניתוח במשך חודשים אם לא במשך שנים.
נראה שאובדן אמת ידו של המטופל לא הרחיקה אותו מהקהילה. קברו גדול יחסית לקברים מאותם ימים ונמצאו בו גרזן עשוי צפחה, מכוש צור ושרידיה של חיה צעירה, המעידים על מעמד חברתי גבוה.
נחשפו כבר שני מקרים של אנשים ששרדו קטיעות קדומות: אחד בגרמניה והשני בצ'כיה, שניהם משתייכים לתרבות LBK (המכונה גם תרבות קדרות קווית – Linear Pottery Culture) שחיה באירופה לפני אלפי שנה.
בשנות ה-1880 שיפרה הממציאה האמריקנית הלן בלנשארד את המחט הכירורגית.
במקורות היהודיים
על פי המסופר בתלמוד הבבלי, ניתוח תחת הרדמה נעשה לרבי אלעזר, בנו של רבי שמעון בר יוחאי:
אשקיוהו סמא דשינתא (השקוהו סם שינה), ועיילוהו לביתא דשישא (והכניסוהו לבית שיש), וקרעו לכרסיה (ופתחו את בטנו) הוו מפקי מיניה דיקולי דיקולי דתרבא (והוציאו ממנו שומן ומלאו סלים באותו השומן).
לקריאה נוספת
- ארנולד ואן דה לאר, על הסכין: תולדות הכירורגיה ב–28 ניתוחים יוצאי דופן, הוצאת תכלת, 2022
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: כירורגי |
| ערך מילוני בוויקימילון: כירורגיה |
| ערך מילוני בוויקימילון: נתוח |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כירורגיה |
- אתר אגודת הכירורגיה בישראל
- כירורגיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
34308764כירורגיה