אנדוסקופיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנדוסקופ גמיש

אֶנְדּוֹסְקוֹפִּיָּיה (Endoscopy; בעברית: שקיפה[1]) היא טכניקה כירורגית לבדיקה רפואית (ולעיתים ביופסיה ואף ניתוח פנימי) של גוף האדם, המתבצעת באמצעות החדרת צינור המכיל סיב אופטי ומצלמה, דרך פתחים טבעיים בגוף, או דרך חתך עור.

האנדוסקופ הוא למעשה צינור פלסטי גלילי, שבתוכו סיבים אופטיים המקרינים אור לעבר הגוף, ומעבירים תמונות באמצעות מצלמת וידאו זעירה המותקנת בקצהו, לצג הנשקף לעיניי המנתח וצוות הרופאים. לאנדוסקופים מספר סוגים, וכיום רווחים בשימוש הסוג הקשיח שעוביו עשוי להגיע לעד 10 מ"מ, והסוג הגמיש שעוביו כשני מילימטר בלבד.

שימוש

סריקת איברים פנימיים, למשל:

הבדיקה משמשת בעיקר למטרות אבחנה כמו גילוי מוקדם של גידולים סרטניים, גילוי עצמים שנשאפו לריאות, וגילוי כיבים ופוליפים במערכת העיכול, אולם ניתן להשתמש באנדוסקופ גם לצורך טיפול, בעיקר בתחומי האורולוגיה, האורתופדיה והגינקולוגיה, כמו למשל כריתת פוליפים, כריתת כיס מרה, צריבת גידול בשלפוחית השתן או בפרוסטטה, ניתוחי ברכיים וניתוחי סינוסים. הבדיקה והטיפול בהתאם לסוגה ולכאב וחוסר הנוחות שהיא מעוררת, נעשית בזריקת טשטוש, בהרדמה מקומית, ולעיתים אף בהרדמה מלאה.

יתרונות

  • גרימת נזק מועט לגוף והחלמה מהירה של המטופל תוך מזעור צלקות חיצוניות.
  • עלות אשפוז נמוכה.
  • אפשרות להתייעצות ובקרה של צוות גדול, שיש לו אינדיקציה כמו למנתח, ואף שיתוף פעיל בניתוח של מומחה שנמצא הרחק.

חסרונות

  • קושי בחיטוי של האנדוסקופ ואפשרות להדבקת חולים
  • אפשרות לפגיעה באיברים פנימיים
  • שדה ראיה צר של המנתח, שעלול לפגוע בקבלת החלטות ובניתוח.

למרות זאת היתרונות שבשיטה זו גוברים על החסרונות, ויש מגמה להכניס טכניקה זו במקום שהיא יכולה להחליף את הטכניקה הכירורגית המסורתית. לאחרונה התחילה טכניקה זו לחדור לתחום של הכירורגיה הפלסטית, ונעשים בה מספר סוגי ניתוחים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22195305אנדוסקופיה