מילוט אוצר הזהב הנורווגי הלאומי
מילוט אוצר הזהב הנורווגי הלאומי היה פעולה שנעשתה על ידי שלטונות וצבאות נורווגיה ובריטניה בראשית הפלישה הגרמנית לנורווגיה במלחמת העולם השנייה. במהלכה הוצאו מן המדינה בהצלחה כ-50 טונות של זהב, ששוויים כ-670 מיליון דולר (בערכי שנת 2007)[1] והועברו לבריטניה ומשם לארצות הברית.
מרבית עתודות הזהב של נורווגיה הועברו למשמרת בבריטניה ובארצות הברית בשנים 1936-1938. יתרתן, כ-50 טון, אוחסנו בכספת במטה הבנק המרכזי הנורווגי בעיר אוסלו, בירת המדינה. ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה הוכנו תוכניות לנייד את הזהב ולאחר פרוץ המלחמה הוחל בביצוען. מטילי הזהב נארזו ב-818 תיבות במשקל של 40 קילוגרם כל אחת, 685 תיבות במשקל של 25 קילוגרם כל אחת, וכן נארזו מטבעות זהב ב-39 חביות במשקל של 80 קילוגרם כל אחת (5,000 מטבעות בכל חבית). כמו כן הוכנו כספות לקליטת הזהב במספר סניפים של הבנק המרכזי בערים בנורווגיה.
בבוקר ה-9 באפריל 1940 נודע לשלטונות נורווגיה שכלי שיט גרמניים מתקרבים אל אוסלו. אז ניתנה הוראה לפנות את עתודות הזהב מאוסלו לעיר לילהאמר, כ-130 קילומטרים מצפון לה. משאיות וסבלים אזרחיים גויסו במהירות, מטען הזהב הועמס והמשאיות עזבו את העיר בזו אחר זו. מיד לאחר שיצאה המשאית האחרונה לדרכה, בשעה 1:00 בצהריים, נכנסו הגרמנים לאוסלו. נראה שפעולת הפינוי הצליחה רק משום שתותחי חופים נורווגיים הצליחו להטביע באותו בוקר בפיורד אוסלו את הסיירת הגרמנית הכבדה בליכר, שכן עליה נמצא כוח שתפקידו היה לתפוס את עתודות הזהב הנורווגיות.
בלילהאמר נותר מטען הזהב במשך מספר ימים, עד אשר נודע שהגרמנים מתקרבים אל העיר. אז הוחלט להעמיס את הזהב על רכבת שנועדה להוביל גם את מלך נורווגיה וממשלתה. לעת הזאת כבר נודע לגרמנים על נוכחות כל אלו בלילהאמר. צנחנים גרמנים על גבי אוטובוסים ניסו לפרוץ לעבר העיר, אך נבלמו על ידי חיילים נורווגים.
הרכבת יצאה מלילהאמר ב-19 באפריל והגיעה למחרת לעיר הנמל אונדלסנס (Åndalsnes), כ-220 קילומטרים מצפון-מערב ללילהאמר. הגרמנים הרודפים החלו להפציץ את העיר עד שנחרבה לבסוף, אך הרכבת הוצאה לתחנת רכבת במרחק מספר קילומטרים מהעיר ולא נפגעה.
אונדלסנס הייתה גם בסיס נחיתה של כוח המשלוח הבריטי, שהגיע כדי לבלום את הגרמנים. לבריטים נמסר כעת על קיומו של משלוח הזהב והם התבקשו והסכימו להוציאו מן המדינה על גבי ספינותיהם. בעצה אחת עמם הוחלט להעמיס את מטען הזהב על גבי מספר כלי שיט כדי להקטין את הסיכון לאובדנו.
הספינה הראשונה, הסיירת הבריטית גלטיאה (Galatea), יצאה מאונדלסנס ב-24 באפריל עם כ-8 טון זהב. אז כבר היה מסוכן מדי להשאיר את יתרת הזהב בעיר, שכן כאמור היא הופצצה קשות והכוחות הגרמניים התקרבו אליה במהירות כאשר הם הודפים מפניהם את חיילי הרגלים הנורווגים והבריטים שניסו לעצור אותם.
יתרת מטען הזהב הועמסה במהירות על גבי משאיות ונשלחה לעיר החוף מולדה (Molde), כ-30 קילומטרים מצפון-מערב לאונדלסנס (גם עיר זו הופצצה קשות מיד לאחר מכן). בדרך התקלקלו מספר משאיות ומטענן הועבר מהן למשאיות אחרות. מרבית מטען הזהב הנותר הועמסה במולדה על גבי הסיירת הבריטית גלזגו, אך היה צורך להפסיק את ההעמסה עקב התקפות האוויר הגרמניות. הסיירת הפליגה ממולדה ב-29 באפריל.
כעת הוחלט להעביר את יתרת מטען הזהב - כ-10 טון - לעיר טרומסה באמצעות ספינות חופים. הזהב הועמס על הספינה דריבה (Driva), אך ההעמסה הופסקה כאשר הגרמנים הפציצו את נמל מולדה וגרמו לו נזק כבד. הספינה הפליגה ומאחור נותרו 30 תיבות זהב, שהועמסו על משאיות על מנת לפגוש את הספינה בנמל צפוני יותר.
הספינה דריבה הותקפה בדרכה מספר פעמים על ידי מטוסים גרמניים ולבסוף העלה אותה קברניטה על החוף על מנת למנוע את טביעתה. חמש ספינות דייגים הוזעקו על מנת לקחת ממנה את מטענה, והן הובילו אותו בהצלחה לנמל בו המתינה להן יתרת מטען הזהב. לאחר שהיא הועמסה הפליגו הספינות לעיירה טיטרן (Titran) שבאי פרייה (Frøya), כ-120 קילומטרים מצפון-מזרח למולדה. במקום זה הועבר המטען כולו לשתי ספינות דיג גדולות יותר, אשר הפליגו ב-5 במאי והגיעו אל טרומסה ב-9 לחודש. שם הועבר המטען כולו לסיירת הבריטית אנטרפרייז (Enterprise), שהפליגה ב-24 במאי. למרות שתי התקפות אוויר גרמניות הגיעה הסיירת לנמל סקפה פלו שבצפון סקוטלנד והפליגה משם לנמל גרינוק (Greenock) שליד העיר גלזגו. במקום זה הורד לחוף מטען הזהב שלה – 19 הטונות האחרונים של מטען הזהב הנורווגי.[2]
מטעני הזהב הובלו ברכבות ללונדון ואוחסנו שם בכספת של בנק אנגליה. בחדשים יוני ויולי הועבר מטען הזהב (למעט כמות קטנה ממנו) בחלקים בספינות לקנדה. הוא אוחסן בכספות הבנקים המרכזיים של קנדה וארצות הברית באוטווה ובניו יורק. בסך הכל הגיע לשם המטען כולו בשלום, למעט 297 מטבעות זהב שאבדו כאשר אחת מחביות המטבעות ניזוקה במהלך הובלתה בספינה בריטית.
להצלחת מבצע מילוט הזהב נודעה חשיבות סמלית עבור הנורווגים נוכח תבוסתם בפני הגרמנים באביב 1940.
מטען הזהב נשאר בארצות הברית ועם השנים נמכר בהדרגה. בשנת 1987 הובאו בחזרה לנורווגיה עשר טונות של מטבעות זהב מן המטען.
הערות שוליים
- ^ שווי הזהב בשעתו היה 240 מיליון כתרים נורווגיים או 54.5 מיליון דולר.
- ^ לפי גרסה אחרת הובא הזהב לנמל פלימות' בבריטניה.
