מיכל טמיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיכל טמיר
השתייכות המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט
תפקידים בולטים נשיאת האגודה הישראלית למשפט וחברה

מיכל טמיר (נולדה ב-1970) היא פרופסור למשפט ציבורי וסדר דין פלילי במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. היא נשיאת האגודה הישראלית למשפט וחברה.[1]

ביוגרפיה

מיכל טמיר נולדה בטירת כרמל ב-1970 להורים ממוצא עיראקי. למדה מכיתה א-יב בבית הספר הריאלי בחיפה. אם לבת. פרופסור במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט בהוד השרון. כמו כן היא מרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

חברה בלשכת עורכי הדין הישראלית מאז 1996.

השכלה אקדמית

לטמיר תואר LL.B בהצטיינות (ראשונה במחזור) מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה (1995), תואר LL.M בהצטיינות יתרה מהאוניברסיטה העברית (1999), ודוקטורט מהאוניברסיטה העברית (2005). עבודת הדוקטורט שלה עסקה באכיפה סלקטיבית, ונכתבה בהנחית שופט בית המשפט העליון בדימוס יצחק זמיר. בשנים 1995–1996 התמחתה טמיר בלשכתו של השופט זמיר, וב-1997 כיהנה כעוזרת משפטית לשופטת בית המשפט העליון דאז דורית ביניש. במהלך שנת הלימודים 2005–2006 היא הייתה פוסט-דוקטורנטית בתוכנית האוזר של בית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק (Global Research Fellow (Hauser Program). בשנת הלימודים 2012–2013 היא הייתה עמיתת מחקר בתוכנית תקווה בבית הספר למשפטים, אוניברסיטת ניו-יורק.

במהלך לימודיה זכתה טמיר למלגות ופרסים רבים, ביניהם תעודת ופרס "מצטיין החוג" שהוענקה על ידי לשכת הרקטור – דיקנט הסטודנטים באוניברסיטת חיפה, תעודת הוקרה מהכנסת שהוענקה על ידי יו"ר ועדת החינוך והתרבות (בשנת הלימודים 1993–1994), פרס רקטור האוניברסיטה העברית לתלמידי מוסמך (ב-1999), פרס הצטיינות ע"ש דוקטור יעקב הרצוג, מלגת הצטיינות של איגוד נשים אקדמאיות בישראל (בשנת הלימודים 2000–2001), The Ellis and Alma Birk Scholars Prize Committee, פרס גוזיק ופרס PEF על פרסום מאמר בכתב-עת משפטי (בשנת הלימודים 2002–2003).

תחומי התמחות

משפט חוקתי, משפט מנהלי, סדר דין פלילי (בדגש על אכיפה), דיני מכרזים, ביקורת המדינה.

תחומי הוראה

משפט מינהלי, משפט חוקתי, דיני מכרזים, סדר-דין פלילי, דיני נזיקין, שוויון במשפט, חופש העיסוק, זכויות אדם במשפט הפרטי, זכויות חוקתיות וההליך הפלילי, סוגיות באכיפה. הזכות לשוויון ואי-אפליה, אכיפה סלקטיבית.

כתיבה אקדמית

פרופ' טמיר היא המחברת של הספר אכיפה סלקטיבית (נבו 2008) אשר מציע עילה חדשה במשפט הישראלי לביקורת שיפוטית על פעולות רשויות מנהליות ועל התביעה. הספר מצוטט לעיתים קרובות בפסיקת בית המשפט העליון.[2] טמיר אף פרסמה המלצות למערכת המשפט האמריקאית בנוגע לאכיפה סלקטיבית ופרופיילינג גזעי.[3]

ספרה השני, מבט ביקורתי על ביקורת המדינה (בהנחיית פרופ' מרדכי קרמניצר, המכון הישראלי לדמוקרטיה 2009), עורר מחלוקת לגבי מעורבות מבקר המדינה בסוגיות של מדיניות ציבורית.[4] המלצות הספר נסקרו בתקשורת.[5] חלק ממאמריה צוטטו בפסיקת בית המשפט העליון.[6]

כתיבתה של טמיר השפיעה גם על דוחות של ועדות ציבוריות שונות. עבודתה על אכיפה סלקטיבית השפיעה על דו"ח ועדת גולדברג על הפזורה הבדואית.[7]

עמדות

טמיר טוענת שתפקידו של מבקר המדינה טעון הגדרה מחדש, וצמצום. לדבריה המבקר צריך לעסוק רק בעניינים כלליים ולא במקרים ספציפיים, וצריך להימנע מביקורת בזמן-אמת, כדי לא לכרסם בעבודת הרשות המבצעת. עליו להתמקד בסוגיות של יעילות הגופים המבוקרים וביקורת חשבונאית, ולא, למשל, באחריות פלילית אפשרית של האנשים שאת עבודתם הוא בודק. על השאלה אם היא מבקשת להפוך את המבקר לבירוקרט היא משיבה ש"בירוקרט" אינה מילת גנאי. היועץ המשפטי לממשלה גם הוא בירוקרט – העומד בראש הפירמידה. יש להבין שמבקר המדינה אינו חלק מהרשות השופטת. הוא גורם ביקורת במסגרת הכנסת. לדבריה בישראל יש חפיפה מוזרה בין בג"ץ, משרד מבקר המדינה ולשכת היועץ המשפטי. כל אחד מהם חורג לתחומי האחר. זהו מצב בלתי ראוי ובלתי הגיוני. למרות השגותיה של טמיר על הפעלת סמכות מבקר המדינה לחקירת עניינים ספציפים או עניינים של אנשים ספציפיים, היא מסכימה שההבחנה בין אלו לבין עניינים אחרים אינה חד משמעית ונתונה לפרשנות.

פעילות מקצועית

טמיר היא נשיאת האגודה הישראלית למשפט וחברה, חברה באגודה ללימודי ישראל. היא פועלת נגד הדרת נשים וייצגה את התנועה הירושלמית בעתירה נגד משרד התחבורה על סירובה של חברת אגד להציב על אוטובוסים בירושלים פרסומות ובהן תמונות של נשים.

בשנת הלימודים 2002–2004 הייתה טמיר חברה במערכת כתב העת "משפט וממשל". בשנת הלימודים 2008 היא הייתה חברה במערכת כתב העת "משפטים". משנת הלימודים 2017 היא עורכת שותפה של כתב העת "שערי משפט".

יוגה

טמיר היא מדריכה מוסמכת בכירה ליוגה. מאמרה "משפט ויוגה" מדגים כיצד תובנות מפילוסופית היוגה יכולות לתרום לעולם המשפטי.[8]

תקשורת

טמיר פרסמה ב"הארץ",[9] ב-"TheMarker",[10] ב"ישראל היום",[11] ב"גלובס",[12] ב-"ynet",[13] ב"מעריב",[14] ב"מקור ראשון",[15] ב"כלכליסט",[16] ב"וואלה!",[17] ובאמצעי תקשורת נוספים.[18] היא מתראיינת בטלוויזיה וברדיו והופיעה תוכניות אקטואליה רבות.[19]

מאמרים עיקריים בעברית

מאמרים עיקריים באנגלית

  1. “Public Law as a Whole and Normative Duality: Reclaiming Administrative Insights in Enforcement Review", 12 Texas Journal on Civil Liberties and Civil Rights 43-99 (2006).
  2. “The Hebrew Language Has Not Created A Title for Me': A Legal and Sociolinguistic Analysis of New-Type Families”, 17 American University Journal of Gender, Social Policy and the Law (2009) 545-600 (With Dalia Cahana-Amitay).
  3. "Racial Profiling – Who is the Executioner and Does he have a Face?" 15 Texas Hispanic Journal of Law and Policy (2009) 71-91.
  4. "Side Judges: The Case of the Military Courts in Israel", 8 Socio-Legal Review 1-35 (2012) (with Judge Amir Dahan).
  5. "Human Rights in Private Law: Hybridization of the Balancing Tests", in Israeli Constitutional Law in the Making (ed. by Gideon Sapir, Daphna Barak-Erez & Aharon Barak, Hart Publishing, 2013) 401-418
  6. "The Reciprocal Engulfment of Law and Ethics in Israel: The case of Appointments to Senior Positions", 23 Transnational Law & Contemporary Problems Journal (2014) 229-260 (with Ariel Bendor)
  7. “Law and Yoga”, 7 Journal of law and Social Deviance (2014) 1.
  8. "The Freedom to Exclude: The Case of the Israeli Society”, 49 Israel Law Review (2016) 237-266.
  9. “The Declaration of Independence as a Transitional Constitution: The Case of Israel” 8 Middle East Law and Governance (2016) 75-89
  10. “Nudging the Criminal Justice System into Listening to Crime Victims in Plea Agreements”, 28 Hastings Women's Law Journal (2016-7) 45-72 (with Dana Pugach)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיכל טמיר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אודות, באתר weblaw.haifa.ac.il (באנגלית) (ארכיון)
  2. ^ רע"פ 4355/08 ראובן לסקוב נ' עיריית תל־אביב, ניתן ב־15 בינואר 2010, פסק הדין היחיד שבו בית-המשפט העליון זיכה אדם בטענה של אכיפה סלקטיבית. בית המשפט משתמש בספר אכיפה סלקטיבית הן לניתוח שיקול הדעת שהופעל שלא כדין והן לניתוח הסעד המתבקש בהתקיים העילה;
    ת"פ (י-ם) 4063/06 מדינת ישראל נ' צחי הנגבי, שזיכה את הנגבי על סמך טענת האכיפה הסלקטיבית (פסקאות 2107 ו-2203 לפסק הדין של השופט רומנוב);
    עע"ם 2398/08 מדינת ישראל – משרד המשפטים ואחר נ' אליצור סגל, ניתן ב־19 ביוני 2011;
    ע"א 6705/04 בית הרכב בע"מ נ' עיריית ירושלים ואחר, ניתן ב־22 בינואר 2009;
    בג"ץ 1027/04 פורום הערים העצמאיות ואחר נ' מועצת מקרקעי ישראל ואחרים, ניתן ב־9 ביוני 2011;
    ע"פ 8551/11 יצחק כהן סלכגי ואחר נ' מדינת ישראל, ניתן ב־12 באוגוסט 2012;
    ע"פ 8204/14 מחמד זלום ואחר נ' מדינת ישראל, ניתן ב־15 באפריל 2015.
  3. ^ Michal Tamir, “Public Law as a Whole and Normative Duality: Reclaiming Administrative Insights in Enforcement Review", 12 Texas Journal on Civil Liberties and Civil Rights 43-99 (2006); Michal Tamir, "Racial Profiling – Who is the Executioner and Does he have a Face?" 15 Texas Hispanic Journal of Law and Policy (2009) 71-91.
  4. ^ ראיון לאחר השריפה בהר הכרמל ב-2010, תומר זרחין, הרפז, דנינו והשריפה: כך הופך המבקר לכתובת הראשית והנוחה לכשלים, באתר הארץ, ראיון, 7 בדצמבר 2010
  5. ^ תומר זרחין, אישום בהסתה? תלוי מי החשוד, באתר הארץ, 6 באפריל 2008
  6. ^ בג"ץ 3752/10 אמנון רובינשטיין ואחרים נ' הכנסת ואחרים, ניתן ב־17 בספטמבר 2014;
    ע"פ 6349/11 גנס שניידר (נשימוב) נ' מדינת ישראל, ניתן ב־10 ביוני 2013;
    עע"מ 807/14 הפטריארכיה הארמנית אורתודוכסית של ירושלים נ' רשות מקרקעי ישראל, ניתן ב־10 ביוני 2015.
  7. ^ רחל זכאי, חובת קיום החוק אינה בגדר המלצה, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 20 במאי 2009
  8. ^ Michal Tamir, "Law and Yoga", 7 Journal of Law and Social Deviance (2014) 1
  9. ^ תומר זרחין, הרפז, דנינו והשריפה: כך הופך המבקר לכתובת הראשית והנוחה לכשלים, באתר הארץ, ראיון, 7 בדצמבר 2010
    אתר למנויים בלבד מיכל טמיר, המינויים הביטחוניים דורשים ועדת איתור, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2015
  10. ^ שוקי שדה, ההיסטוריה חוזרת לביקור: האם דו"חות מבקרי המדינה שינו כאן משהו?, באתר TheMarker‏, 26 במאי 2011
    ראיון במסגרת כתבה של אתר למנויים בלבד שוקי שדה, מזוודת הפנדורה של רונאל פישר, באתר TheMarker‏, 12 ביולי 2014
    אתר למנויים בלבד מיכל טמיר, קפה זול בנתב"ג? שלא יעבדו עלינו, באתר TheMarker‏, 10 באוגוסט 2014
    אתר למנויים בלבד מיכל טמיר, לחזק את שומרי הסף, באתר TheMarker‏, 14 בינואר 2015
    אתר למנויים בלבד פרופ' מיכל טמיר, נציבות הביקורת על הפרקליטות מוצדקת, באתר TheMarker‏, 11 במאי 2015
  11. ^ כתבות של מיכל טמיר באתר "ישראל היום"
  12. ^ אלה לוי-וינריב, ‏האם מבקר המדינה לינדנשטראוס נוגס בסמכויות היועמ"ש?, באתר גלובס, 1 בפברואר 2011
    ראיון במסגרת הכתבה של חן מענית, ‏"בלי ראיות חדשות, הסדר עד מדינה עם זקן הוא התאבדות התביעה", באתר גלובס, 2 במרץ 2014
  13. ^ ד"ר מיכל טמיר, היום הכרעת וינרוט: המבחן הגדול של לדור, באתר ynet, 31 באוקטובר 2011
    נעמה כהן פרידמן, סערת לדור: "ההליך השיפוטי הפך לקרקס", באתר ynet, 27 באוקטובר 2011
    עומרי אפרים וכתבי ynet, חשש בארגונים חברתיים: חוק התרומות - דין מוות, באתר ynet, 14 בנובמבר 2011
  14. ^ "לחזור לדרך השפויה" מעריב – כותרת (15.5.2012)
    פרופ' מיכל טמיר, ‏הכדור עובר לוינשטיין: היועמ"ש יצטרך להחליט האם להעמיד לדין את חזן, באתר מעריב אונליין, 3 בדצמבר 2015
  15. ^ "במלחמה על כבודו של צה"ל" (על ג'נין ג'נין), מקור ראשון, הכול שפיט (5.8.11)
  16. ^ משה גורלי, משפט שדה: הכישלון המשפטי של מינוי גלנט, באתר כלכליסט, 26 בינואר 2011
    "פוסלים במומם" – הפרקליטים נגד הציבור", כלכליסט (13.6.16)
    מיכל טמיר, על מינויים פוליטיים - בין סאטירה למציאות, באתר כלכליסט, 23 בדצמבר 2016
  17. ^ מיכל טמיר‏, פרשנות: שקרי קצב אינם מעידים על אשמתו, באתר וואלה!‏, 19 במאי 2011
  18. ^ "אני דאעש – מלים שהן נשק", מידל ניוז (16.11.15) (עם יבגני קלאובר).
  19. ^ ערוץ יוטיוב של פרופסור מיכל טמיר Prof. Michal Tamir - Interviews
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31267308מיכל טמיר

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מיכל_טמיר&oldid=1994250"