מיגו (הלכה)
מיגו היא מילה בארמית שמשמעותה "מתוך". בהקשר ההלכתי היא משמשת כדי לתאר אנלוגיה והיקש בין שתי פעולות או תחולות, או הרחבה של פעולה או תחולה כך שתשמש גם לפעולה או תחולה אחרת.
יישומים
מין אחד של "מיגו", הוא "מיגו דהוי דופן לעניין סוכה הוי דופן לעניין שבת". הלכה זו אומרת, כי למרות שכדי להחשיב רשות מסוימת כרשות היחיד יש צורך בשלוש דפנות, שונה הדבר בשבת סוכות, מכיון שישנה הלכה למשה מסיני האומרת כי בהלכות סוכה די שיהיו שתי דפנות רגילות, ואילו הדופן השלישית תיתכן גם שתהיה טפח בלבד, ומכיון שהתורה החשיבה טפח זה לדופן לעניין הסוכה, ניתן להחשיבה - באותה שבת עצמה בלבד, גם לעניין הלכות שבת[1].
דין זה קיים גם בצורתו ההפוכה, כלומר "מיגו דהוי דופן לעניין שבת הוי דופן נמי לעניין סוכה" - סיכך על פסי ביראות בשבת שבתוך חג הסוכות, הסוכה תהיה כשירה למרות שבימים אחרים של החג היא פסולה.[1]
בדיני הכשר טומאה, נאמר בחולין ששחיטה מכשירה את הבשר לקבל טומאה[2]. ההסבר לכך הוא על פי רש"י, במיגו - מכיון שהשחיטה מכשירה את הבשר לאכילה, היא גם מכשירה את הבשר לקבל טומאה. מכך ניתן להסיק ככל הנראה, שהתורה דרשה שיֵעשה מצד האדם מעשה המכשיר את הדבר לאכילה, ולכן המטרה המבוצעת על ידי מים, שפעולתם היא גמר מלאכת הפרי נפעלת גם על ידי שחיטה, שגם היא מעשה הנעשה מצד האדם כדי להכשיר את האוכל למלאכתו[3].
שאלת המיגו הידועה נשאלה גם בנוגע לסוגיא העוסקת בהלכות שיעור הוצאה המגבילות את מלאכת הוצאה רק במי שהוציא אוכל לרשות הרבים בשיעור מסוים שחשוב וראוי לאכילה או לזריעה בהתאם למטרה אליה היא מוצאת כדי שתחשב פעולה תועלתית - "מלאכה". בנוגע לאדם שזרק אוכל במידה פחותה מהשיעור ההלכתי והאוכל נח על חתיכה אחרת כך שלעניין טומאה הועילה זריקה זו לצרף את האוכל לאוכל אחר ולהחשיבו לשיעור מספיק שתוכל לחול עליו טומאת אוכלין, ומיגו (מכוח) שנחשבת זריקה זו כמלאכה ופעולה חשובה לעניין טומאה, תחשב זו גם פעולה חשובה לעניין שבת[4].
בידו
- ערך מורחב – בידו
אחד היישומים בתלמוד למיגו, הוא כאשר רוצים להגיד שמתוך שביד האדם רשות לעשות משהו אחד - יש לו רשות לעשות גם משהו אחר[5]. לדוגמה: "מיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה", כלומר, מתוך שהוא זוכה (קונה) לעצמו הוא קונה גם לחברו. לדוגמה: אדם עני יכול לאסוף פאה בשביל חברו (שגם הוא עני), משום שהוא יכול לקנות אותה לעצמו.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ז' עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ע"א עמוד א'.
- ^ כשיטת רב הונא בריה דרב יהושע - ראו ערך הכשר טומאה.
- ^ שבת צ"א ע"א, לפי פרשנות הרמב"ן.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף י"ב עמוד א'.
21562527מיגו (הלכה)