החופש הגדול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מחצית שלישית)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


החופש הגדול הוא השם הישראלי לחופשת הקיץ ברחבי העולם המסיימת את שנת הלימודים במוסדות החינוך. השם אינו תקין לשונית, משום שמדובר בחופשה ולא בחופש, אך הוא נקלט בשפה המדוברת בצורתו זו. החופש הגדול מתקיים במרבית מדינות העולם במהלך חודשי הקיץ יולי ואוגוסט. בתקופת החופש הגדול לא מתקיימים לימודים בבתי הספר אך ילדים רבים הולכים לקייטנות ומחנות קיץ בזמן החופשה.

החופש הגדול בישראל

בחינוך העל יסודי
חופשת הקיץ מתחילה ב-21 ביוני ומסתיימת ב-31 באוגוסט. במהלך החופשה תלמידים שנכשלו באחת מבחינות הבגרות נדרשים לעבור סימסטר שלישי, כדי לאפשר את הצלחתם בבחינה. כמו כן, במהלך החופשה מתקיימים מועדי ב' בבחינות הבגרות במקצועות מתמטיקה ואנגלית. יש גם מבחני בגרות רגילים לאחר 21 ביוני. בתקופה זו נמצאים בחופשה גם אנשי החינוך כולל המורים והמנהלים, אם כי מוטלות עליהם משימות מסוימות הקשורות בהכנה לשנת הלימודים הבאה, בין היתר ימי הערכות לקראת תחילת שנת הלימודים.
בחינוך היסודי
החופש הגדול בחינוך היסודי מתחיל ב-1 ביולי ומסתיים ב-31 באוגוסט. לפי התוכנית של משרד החינוך המכונה "בתי הספר של החופש הגדול", מוסדות החינוך הציבורי פועלים בשלושת השבועות הראשונים של החופש בימים ראשון-חמישי, מהשעה 8:00 עד השעה 13:00. הלימודים מתקיימים אז בקבוצות של 28 ילדים והצוות החינוכי כולל מורים ומדריכים מקצועיים. התכנים במהלך שלושת השבועות הללו עוסקים בנושאי תרבות, פנאי והעשרה של תכנים מתוכנית הלימודים. התוכנית יצאה לפועל לראשונה בקיץ 2014.

קיצור קולקטיבי של החופש הגדול

עד שנת 2011 חופשת הקיץ הייתה מסתיימת ב-31 באוגוסט. ביוני 2011 החליט שר החינוך דאז, גדעון סער, לקצר את החופש הגדול בחמישה ימים כך שסיומו יהיה ב-26 באוגוסט, במקביל להעברת חמשת הימים המבוטלים אל חופשי השנה - שלושה בין סוכות ליום כיפור, יום אחד לפני חנוכה ויום אחד לפני פסח. במקרה שאחד הימים המוחזרים הוא שבת - נוסף יום לחופשת ל"ג בעומר. עם זאת, כחלק מהרפורמה באורך החופש הגדול עליה הכריז שר החינוך שבא לאחריו, שי פירון, הוחלט להחזיר את סיומו של החופש הגדול ל-1 בספטמבר.

ביקורת שלילית על החופש הגדול

כנגד אורך החופש הגדול נשמעת ביקורת שלילית בעיקר מצד ההורים של התלמידים המתקשים להעסיק את ילדיהם במהלך תקופה ארוכה של חודשיים. הטענה המרכזית היא, שמספר ימי החופשות של הילדים אינו מסונכרן עם מספר ימי החופשה של ההורים מה שמקשה על ההורים. בשל קושי זה והצורך לשמור על הילדים בימי החופשה הארוכים הורים רבים נאלצים לשלם סכומי כסף גדולים עבור קייטנה ואחרים לוקחים את ילדיהם למקום העבודה. כמו כן, המתנגדים לאורך החופש הגדול טוענים כי העובדה שזמן קצר לאחר סיומו יוצאים לחופשות החגים מחייבת קיצור משמעותי וחזרה מוקדמת ללימודים.

עיסוקים נפוצים בחופש הגדול

  • בילוי נפוץ בימי החופש הגדול הוא הקייטנה - מסגרת שבה מבלים הילדים תחת השגחה, ומאפשרת להוריהם להמשיך בשגרת עבודתם.
  • נופש בעיר אילת - רבים מנצלים את החופשה לנופש בעיר הדרומית אילת.
  • בני נוער רבים מנצלים את החופש הגדול לעבודה בשכר. חוק עבודת הנוער מתיר העסקת בני נוער בתקופת החופש הגדול מגיל 14 ואילך, בעוד בתקופת לימודים מותרת העסקת בני נוער רק מגיל 15 ואילך[1].
  • טיולים משפחתיים שאורכם יותר מימים אחדים. טיולים אלה מקובלים גם בחופשת חנוכה ובחופשת הפסח.
  • תנועות נוער רבות, כדוגמת הצופים, הנוער העובד והלומד, בני עקיבא, המש"צים ומכבי צעיר עורכות מחנות קיץ וקורסים בני כמה ימים בחופשת הקיץ, אשר מהווים את שיא הפעילות השנתי.
  • תוכנית המחצית השלישית: מסלול לימודים בחסות משרד החינוך להשלמת בחינות בגרות במהלך תקופת החופש. אל המסלול מתקבלים תלמידים אשר נכשלו במקצוע חובה במהלך שנת הלימודים, או תלמידים שקיים חשש ממשי שייכשלו בבחינת הבגרות עצמה. מסלול הלימודים מתקיים לאורך תקופה של חודש וחצי, בה כיתת תלמידים לומדת בצורה פרטנית את אחד ממקצועות החובה בעזרת מורה מוסמך מטעם משרד החינוך. התוכנית מכוונת לצמצום פערים, לעידוד מיצוי היכולות של התלמידים, לחיזוק תחושת המסוגלות שלהם ולאפשר להם להשלים את תעודת הבגרות בטרם עזיבתם את מערכת החינוך העל יסודית. בסיום תקופת הלימודים, מקבלים התלמידים ציון הגשה חדש ואיתו ניגשים התלמידים לבחינת בגרות מיוחדת שנכתבה במיוחד עבורם במועד ״חצב ברק״.


ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו עוד בעניין עבודת נוער, באתר חילן
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25725592החופש הגדול