קרדיצה
| מדינה |
 יוון |
|---|---|
| מחוז | תסליה |
| יחידה אזורית | קרדיצה |
| ראש העיר | וסיליוס ציאקוס |
| קואורדינטות | 39°22′N 21°55′E / 39.367°N 21.917°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
קרדיצה (ביוונית: Καρδίτσα) היא עיר השוכנת במערב תסליה שביוון.
היסטוריה
תיעוד כתוב לכפר במקום קיים במסמכי מפקד אוכלוסין עות'מאני שנערך בשנים 1454–1455. במקום הוקם יישוב מבוצר ובו חיל מצב עות'מאני, אשר התפתח בו בהדרגה מסחר חקלאי אזורי. במהלך מלחמת העצמאות היוונית נערכו באזור קרבות בין צבא האימפריה העות'מאנית ובין מהפכנים יווניים, אך האזור נותר בשליטה עות'מאנית. ב-1821 פרצה בקרדיצה מגפת דבר אשר הפילה חללים רבים בקרב תושביה. ב-1881 לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) הועבר אזור תסליה ובכלל זה קרדיצה לחזקת ממלכת יוון. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה יוון על ידי גרמניה הנאצית ואזור קרדיצה הועבר לחזקת איטליה הפשיסטית. במרץ 1943 עלה בידי לוחמי המחתרת היוונית לשחרר את העיר, אך בהמשך לאחר הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה השתלט הוורמאכט על היישוב. באוקטובר 1944 שוחררה העיר. ב-1948, במהלך מלחמת האזרחים ביוון התחוללו בעיר קרבות כבדים בין הצדדים היריבים, 50 מתושביה נהרגו ועוד כ-500 נחטפו מבתיהם.
יהודי קרדיצה
בקרדיצה התגורו מספר משפחות יהודיות, אך לא הייתה קהילה מאורגנת. ב-1928 נמנו במקום 49 יהודים והם נסמכו הלכתית על קהילת טריקלה.[1] במהלך מלחמת איטליה–יוון הגיעו לקרדיצה פליטים יהודים בעיקר מאתונה ומטריקלה ומספר היהודים בעיר עלה ל-150.[2] בהמשך, לאחר הכרעת המערכה על יוון לטובת גרמניה הנאצית, חולקה הממלכה לשלושה אזורי שליטה ואזור קרדיצה נכלל באזור הכיבוש האיטלקי, ובו מצב הקהילות היהודיות היה טוב יחסית לעומת אזורים אחרים. לאחר יציאת איטליה מהמלחמה נכנסו הגרמנים לשטחים שנשלטו על ידי האיטלקים. כבר בראשית אוקטובר 1943 נמלטו מאות יהודים מטריקלה, קרדיצה, וולוס, ולאריסה אל כפרי הסביבה וזכו לחסותם של אנשי חזית השחרור היוונית.[3] חלק מיהודי קרדיצה ניצל משואת יהודי יוון ובתוכם ההיסטוריון ראובן בונפיל ובני משפחתו. לאחר שחרור יוון שבו לקרדיצה משפחות בודדות, בינואר 1946 הייתה במקום קהילה ובה 83 נפשות בכ-24 משפחות.[4] וב-1959 נמנו בקרדיצה 51 יהודים.[5][1]
ב-2017 נחנכה בכפר אמרנטוס אנדרטה הנצחה לתושבי הכפר אשר בין השאר הסתירו בתקופת המלחמה 62 יהודים מקהילת קרדיצה.[6]
לקריאה נוספת
- יצחק כרם, "קרדיצה", בתוך: ברכה ריבלין (עורכת), פנקס הקהילות: (10) יוון, ירושלים: יד ושם, תשנ"ט 1998, עמ' 390–391.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 שמואל ספקטור, ג'פרי ויגודר, Encyclopedia of Jewish Life Before and During the Holocaust: K-Sered, הוצאת אוניברסיטת ניו יורק, 2001, עמוד 596, אוחזר ב-14 באפריל 2023 (באנגלית).
- ^ סטיבן באומן, The Agony of Greek Jews, 1940–1945, הוצאת אוניברסיטת סטנפורד, 2009, עמוד 244. (באנגלית).
- ^ The Greek resistance and the Jews, 1941–1944, באתר המוזיאון היהודי של יוון (באנגלית).
- ^ פנקס הקהילות, להלן 'לקריאה נוספת'.
- ^ ירון אמיתי, יוון והאיים, הוצאת כתר, ירושלים, 1999, עמוד 252.
- ^ Greek-Jews in Karditsa Unveil Monument to Thank Village That Hid Them From Nazis in WWII, באתר greekreporter.com, 19 ביוני 2017 (באנגלית).
36137794קרדיצה