מחאת המילואימניקים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחאת המילואמניקים היא מחאה נגד ממשלת ישראל בראשות אהוד אולמרט, שנפתחה בשנת 2006 בעקבות תוצאות מלחמת לבנון השנייה.

רקע

בינואר 2006 שקע ראש הממשלה אריאל שרון בתרדמת. בעקבות נבצרותו מונה אהוד אולמרט לתפקיד ממלא מקום ראש הממשלה. במרץ 2006 נערכו הבחירות לכנסת השבע עשרה שבהן זכתה מפלגת קדימה בראשות אולמרט ב-29 מנדטים. בחודש מאי החל אולמרט בתפקידו כראש ממשלת ישראל. כחודשיים לאחר מינויו, ב-12 ביולי 2006 נפתחה מלחמה בין ישראל לחזבאללה בלבנון. המלחמה החלה בעקבות תקרית שבה נחטפו שני חיילי צה"ל ונהרגו שלושה, במקביל להפגזה ארטילרית כבדה על ישראל. במהלך המלחמה כוחות חיל האוויר וכוחות קרקעיים חצו את הגבול ולחמו נגד החזבאללה.

במהלך המלחמה הותקפה מדינת ישראל בירי רקטי. במהלך המלחמה נהרגו 121 חיילים (בהם שני החיילים החטופים) ו-44 אזרחים ישראלים.

המחאה

את המחאה פתחו חיילי המילואים אסף דוידוף ורוני צויגנבוים שהשתתפו במלחמת לבנון השנייה בחטיבת אלכסנדרוני. הם פתחו בצעדה מהקסטל לירושלים[1]. לאחר מכן במסגרת המחאה הוקם מאהל מחאה בגן הוורדים מול משרד ראש הממשלה. המוחים קראו לראש הממשלה אולמרט ולשר הביטחון עמיר פרץ להתפטר מתפקידם וכן לרמטכ"ל דן חלוץ, לאור הכשלים שהתגלו במלחמת לבנון השנייה[2]. למחאה הצטרף פורום המשפחות השכולות ממלחמת לבנון השנייה[3] והתנועה לאיכות השלטון[4]. יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו וראש לשכתו דאז נפתלי בנט עמדו מאחורי הקלעים של המחאה, על מנת להפיל את ממשלת אולמרט[5].

ביולי 2007 התקיימה הפגנה בכיכר רבין בהשתתפות כ-100,000 מפגינים בקריאה להתפטרות אולמרט ופרץ בעקבות פרסום דו"ח חלקי של ועדת וינוגרד[6].

בינואר 2008 שמונה ימים לפני פרסום הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד פרסמו עשרות מפקדי פלוגה במילואים מכתב הקורא לאולמרט להתפטר[7][8].

עם הודעתו של אולמרט על כוונתו לפרוש מהחיים הפוליטיים, הודיעו ראשי המחאה על סיומו של המאבק[9].

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35185657מחאת המילואימניקים